ישראל 2013: בלי מדרכות, חיים באתר בנייה
בהרחבה של קיבוץ טללים בנגב חיים כבר מעל שנה באתר בנייה, בלי מדרכות וכביש. הילדים מבוססים בבוץ בדרך לביה"ס ותאורה ברחוב הותקנה רק לפני חודשיים. לפי החוזה מול המדינה, פיתוח התשתיות אמור להסתיים בעוד חצי שנה, אך במשרד השיכון אומרים: "החוזה אינו רלוונטי כי הבנייה מתעכבת"
ל-14 משפחות המתגוררות בשכונת ההרחבה של קיבוץ טללים שבנגב, הביא עמו החורף מטר של דאגות וחששות. לפני למעלה משנה נכנסו המשפחות הללו לבתיהן החדשים ומאז ועד היום, הם חיים באתר בנייה חולי, ללא מדרכות, ללא שבילים וללא כבישים. הסערה שהתחוללה לפני כשבוע וחצי עוררה בהם את הזיכרונות הקשים מהחורף שעבר.
"כדי להגיע לשכן שגר 100 מטר מכאן, הייתי נכנס לאוטו ונוסע", אמר לי אחד התושבים. כשביקרתי באחרונה בשכונה, "הילדים היו מבוססים בבוץ בדרכם לבית הספר וחזרה". עברה שנה מאז תחילתו של החורף הקשה ההוא, חורף נוסף כבר בעיצומו ונכון לעתה, שכונת ההרחבה של קיבוץ טללים עדיין נראית כמו אתר בנייה, למרות ש-14 מתוך 83 הבתים שעתידים להיבנות בה כבר מאוכלסים למעלה משנה.
- קרקעות צה"ל ישווקו לבנייה - לפני הפינוי
- מכרזים לדירות להשכרה בפיקוח. מה המחיר?
- לפיד על מחירי הדיור: "נמצאים בשעת חירום"
טוב לי בקיבוץ?
6 קיבוצים שכדאי לגור בהם
אילנה קוריאל
מחירי הדירות ויוקר המחיה גורמים ליותר ישראלים להתעניין במעבר לקיבוצים בנגב ובגליל, בזכות אורח החיים השקט, אך בעיקר בשל הטבות המס ומחירי הקרקעות הנמוכים. בדקנו שישה קיבוצים אטרקטיביים בצפון ובדרום לציבור החילוני והדתי
כדי להגיע לביתם, נאלצים התושבים לחנות מחוץ לשכונה ולעשות את דרכם הביתה ברגל, מרחק של כמה עשרות מטרים. לחילופין, הם יכולים לבחור לנסוע ברכבם דרך אדמה חולית ולא מיושרת, הזרועה במסמרים ומוטות ברזל. לא פעם, מסתיימת הנסיעה הקצרה הזאת עם תקר באחד הגלגלים.
כדי להגיע לשכן, צריך לנסוע ברכב. ההרחבה בקיבוץ טללים
מאז החורף שעבר, חל שיפור אחד במצבם של התושבים. לפני כחודש וחצי, לאחר לחצים והשתדלויות רבות, הם זכו סוף סוף לתאורת רחוב. 13 חודשים לאחר שאוכלס הבית הראשון בשכונה, התקינה חברת החשמל עמודי תאורה ברחוב אחד בשכונה, שבו ממוקמים רוב הבתים שאוכלסו. גם היום, ישנם מספר בתים שעם רדת החשכה הופכים לנקודת אור בודדה באפלת המדבר.
הקרקעות שעליהן נבנים הבתים כבר נמכרו ועלויות הפיתוח גולמו במחיר. בכל זאת, הגורם האחראי על פיתוח התשתיות, משרד הבינוי והשיכון של מדינת ישראל, אינו משתמש בכסף כדי לסלול שבילים וכבישים. תושבי השכונה מציגים חוזים לרכישת הקרקע שמעידים על כך שמשרד השיכון מחויב להשלים את פיתוח התשתיות החיוניות עד אוקטובר 2013 (לפני כ-3 חודשים) ואת פיתוח כלל התשתיות ברגע ש-80% מהבתים ייבנו או, בכל מקרה, עד יוני 2014 (עוד כ-6 חודשים).
נכון לעתה, כלל לא ברור האם התשתיות החיוניות אכן נבנו (זה תלוי בהגדרה למושג תשתית חיונית – האם תאורת רחוב אינה תשתית חיונית?), ולא נראה שמשרד השיכון יעמוד ביעד להשלמת כלל התשתיות. המכרז למציאת חברה שתפתח את התשתיות בישוב עוד אפילו לא פורסם.
משרד השיכון: החוזה אינו רלוונטי
במובן מסוים, תושבי שכונת ההרחבה בטללים הם קורבנות של פרויקט הרחבה שלא התנהל כשורה. כשחתמו ראשוני הדיירים בשכונה על חוזה רכישת הקרקע, באפריל 2010, התבצע תהליך של שיווק קרקעות וקבלה לחברות בקיבוץ שבמסגרתו חויבו הרוכשים לבנות אך ורק דרך חברת הבנייה "בר-אמנה".
בתחילת 2011 הוקפא תהליך השיווק וחודש רק כעבור שנה, לאחר שראש המועצה האזורית רמת הנגב הפקיע את ועדת הקבלה מידי הקיבוץ ועבר לנהל אותה במסגרת של ועדה בין-משרדית. מרגע שהחל תהליך השיווק מחדש, והמועמדים לא חויבו עוד לעבוד באופן בלעדי עם חברת בנייה אחת, התקדם תהליך השיווק במהירות וכל המגרשים נמכרו.
העיכוב בשיווק הקרקעות עשוי להסביר חלק מהעיכוב בהשלמת בנייתם של שאר הבתים בשכונה אך לא את כולו, שכן גם כיום, 8 מתוך 14 הבתים המאוכלסים בשכונה, שווקו במסגרת ועדת הקבלה החדשה שהוקמה בתחילת 2012.
אך במשרד הבינוי והשיכון מוסיפים לטעון, כי העיכובים הללו בשיווק הקרקעות הם הסיבה לעיכוב בהשלמת התשתיות. "לא ניתן לבצע השלמות פיתוח הכוללות - מדרכות, כבישים, תאורה וגינון קודם לבניית הבתים", נמסר בתגובה ממשרד הבינוי והשיכון, "שכן בנייה עצמית על ידי המשתכנים תהרוס את כל הפיתוח שייעשה (מתוך ניסיון רב שנים ופרקטיקה בנושא)".
במשרד הבינוי והשיכון טוענים כי קיימו מספר רב של שיחות עם המועצה האזורית ונציגי הישוב, והבהירו להם כי ככל שיואץ קצב בניית הבתים, יושלם מלוא הפיתוח באתר. "לסיכום, השלמות הפיתוח תלויות בבניית יחידות דיור על ידי המשתכנים. אנו מתחייבים שכאשר 80% מהבתים יהיו בנויים אנו נשלים הפיתוח במלואו", אומרים במשרד הבינוי והשיכון.
אלא שעל פי החוזה שעליו חתומים התושבים, הפיתוח חייב להסתיים עד ליוני 2014 ללא קשר למספר הבתים שבנייתן הסתיימה. במשרד הבינוי והשיכון טוענים בתגובה לכך, כי "החוזה עליו חתמנו ובו מצוינים מספר החודשים, התעכב באופן משמעותי מהסיבות שציינו, ולכן הוא אינו רלבנטי כלל. אכן, לאור הכללים והעובדות, איננו צריכים להשלים את העבודות עד שייבנו 80% מהבתים".
במשרד הבינוי והשיכון טוענים גם, כי "נעשו והושלמו עבודות פיתוח ועבודות בטיחות המאפשרות חיים בטוחים ותקינים באתר". אלא שמבקר לרגע באתר הבנייה שבו חיות 14 המשפחות יתקשה להגדיר את מציאות חייהן כ"בטוחה" או "תקינה". תנאי חייהם, בעיקר בחורף, קשים ואינם עולים בקנה אחד עם מה שמדינה מפותחת במאה ה-21 מתיימרת לספק לאזרחיה. במשרד הבינוי והשיכון ממשיכים לטעון כי אין דרך אחרת, ועל דייר השכונה להמשיך להמשיך לבוסס בבוץ בדרך לביתם עד שרוב שכניהם יסיימו לבנות.
לפנייה לכתב/ת 
שכונת ההרחבה בקיבוץ טללים בנגב
מומלצים
