חשש לקראת השמיטה: מחירי הירקות יזנקו
שנת השמיטה, שתחל בראש השנה העברי, מעוררת חשש מהתייקרות התוצרת החקלאית. בדיון מקדים בכנסת נטען, כי בשנת השמיטה הקודמת "המדינה נכשלה בפיקוח על המחירים, והם המריאו ב-66% בממוצע, ואפילו עד 200%". הנפגעים העיקריים: שומרי מצוות המחמירים בדיני כשרות
משרד החקלאות נערך לספק ירקות ופירות לשוק הישראלי במחירים סבירים לקראת שנת השמיטה שמתחילה בראש השנה הקרוב לפי הלוח העברי. המשרד יספק את המחסור ביבוא ללא מכס של התוצרת, כפי שנהג בשנת השמיטה הקודמת לפני כ-7 שנים. סמנכ"ל המשרד צבי כהן, הודיע על כך היום (ב') בכנסת בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה.
לכתבות נוספות בערוץ צרכנות
- אושרו הקלות במכס על יבוא פירות וירקות
- מכת מחירי הירקות והפירות: "קונים פחות"
- פרשת השבוע: מה עניין שמיטה לתספורות במשק
צבי כהן הגיב על טענת יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) כי בשנת השמיטה הקודמת "המדינה נכשלה בפיקוח על מחירי התוצרת החקלאית והם המריאו עד 200% אם כי עליית המחירים הייתה בממוצע של 66%. ההתייקרות פגעה בשומרי המצוות ובעיקר במקפידים על כשרות למהדרין שלא סמכו על היתר המכירה שהסדירה המדינה.
ההיתר מעוגן בהלכה ב"תקנות הפרוזבול" של הלל הזקן בימי הבית השני, שנועדה למנוע זעזועים במשק בעיקר כתוצאה משמיטת חובות, בהעברת הגביה וגם מכירת התוצרת החקלאית ל"אוצר בית הדין". באמצעות מהלך זה מעביר החקלאי את שיווק היבולים שלו לאחריות בית דין בתקופת שנת השמיטה, וכך היבול לא יורד לטמיון וניתן לשווק אותו.
יהודים המחמירים בדיני הכשרות, ואינם מקבלים את היתר המכירה שהסדירה המדינה, צורכים רק תוצרת מיובאת מחו"ל. זאת, מאחר שדיני השמיטה חלים רק על תוצרת שגדלה באדמת ארץ ישראל.
בישראל המודרנית קיימים "אוצרות בית דין פרטיים" של העדות השונות (דוגמת הבד"ץ) ולצדם הוקם גם "אוצר בית דין ממלכתי" של הרבנות. כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות, הבהיר לוועדת הביקורת כי לקראת שנת השמיטה הקרובה הוחלט שלא להקים את "האוצר הממלכתי" אלא להסתפק במוסדות הפרטיים ובהיתר מכירה ממלכתי.
"יבואנים רואים בחרדים לקוחות שבויים"
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, כהן, ביקש התערבות חוזרת של הממשלה במטרה לצמצם ככל האפשר את פערי התיווך שמנצלים את המצב בשוק הייבוא. "משפחות חרדיות ברוכות-ילדים סובלות ממחירים מטורפים של פירות וירקות, כשיבואנים רואים בהם לקוחות-שבויים", אמר. עוד טען, כי "אין די בהירות שמשרד החקלאות הוא שיפקח על המחירים ומי בכלל אמור לפקח במקומו".
סגן שר הדתות הרב אלי בן-דהן התחייב "להילחם במחירים הלא-הגיוניים" שנדרש לדבריו בשמיטה הקודמת, כשפערי המחירים –בין חלק מהפירות והירקות הכשרים למהדרין, לבין התוצרת ששווקה בהיתר-המכירה - הרקיעו עד ל-200%.
בן דהן הוסיף ואמר: "אסור להסכים לפער מחירים כזה, ואני מבטיח להיכנס לעומק הבעיה ולטפל בכך, למרות שאין הדבר באחריותי הישירה. אני מחויב לדאוג למחירים זולים גם למי שאינו מסתמך על היתר המכירה, אך מאחר שהיבואנים היו אנשים חרדים, הציבור החרדי חייב להוקיע מתוכו את מי שמנסה להרוויח על חשבון המשפחות הגדולות", אמר.
מנכ"ל הרבנות הראשית, עודד וינר, הודה כי אוצר בית הדין הממלכתי של הרבנות בשנת השמיטה הקודמת לא היה יעיל, כיון שהציבור הדתי לא קנה דרכו. "פער המחירים זועק לשמים, אבל לאוצרות בתי-דין הפרטיים יש קהל מוגדר וכוח שוק לקבוע ליבואן ולמשווק את המחירים. מגמת הרבנות הראשית לצמצם את היתר המכירה היכן שהדבר אפשרי".
רפרנט חקלאות באוצר, מעיין נשר, מסרה כי נערכו כבר ישיבות עם משרדי הדתות והחקלאות אבל טרם הוצעה מטעמם תכנית מפורטת. היא הדגישה כי "אין פיקוח אלא על מחירי מוצרים מסוימים. אם מדובר ביבוא ללא מכס של הירקות והפירות. אפשר להתנות במכרז שהיבואן הזכיין יהיה מי שיתחייב על המחירים הנמוכים ביותר לצרכן".