ניסוי האנתרקס: המדינה תפצה חיילים
חיילים משוחררים שתבעו את משרד הביטחון על שאילצו אותם להשתתף בניסוי האנתרקס יזכו לפיצוי, וחיילים נוספים יפוצו בעזרת קרן שתוקם לצורך זה. מטה המאבק: "ניצחנו. זה תיקון עוול היסטורי". אחד מהתובעים: "זה כסת"ח, מכרו אותנו בנזיד עדשים"
תביעה אזרחית של חיילים שהשתתפו בניסוי של חיסון האנתרקס במסגרת שירותם הצבאי - נשאה פרי בדמות פיצוי שישולם להם. היום (א') קבע בית המשפט המחוזי בלוד כי משרד הביטחון ישלם פיצויים בסכום כולל של 21 מיליון שקלים ל-92 התובעים שנפגעו במהלך הניסוי, שנערך בשנים 2005-1999. כל חייל יפוצה ב-36 אלף שקל, וכן תוקם קרן שתשלם פיצויים ל-600 חיילים נוספים שהשתתפו בניסוי אך לא תבעו פיצוי.
עדכונים נוספים בחדשות ynet:
מערב וירג'יניה: 300 אלף איש בלי מי שתייה
דרושה בדחיפות: מטפלת לנסיך ג'ורג'
את התביעה הגישו חיילים משוחררים במרס 2010. הם טענו כי נמנו עם מאות חיילים שנפגעו מ"ניסוי האנתרקס" שנערך בצה"ל. מדובר בניסוי שנועד לקבוע את יעילותו של החיסון, פרי פיתוח ישראלי, לחיידק האנתרקס. בצבא כינו את הפרויקט "עומר 2".
התביעה, שהגישו עורכי הדין בועז בן צור ומשה מזור, נשענת על עיקרון ה"הסכמה מדעת" - עיקרון יסוד שעליו מושתתים ניסויים רפואיים בבני אדם, שקובע כי על המשתתף בניסוי לקבל החלטה מושכלת וחופשית אם להשתתף בו לאחר ששקל את הסיכונים הכרוכים בכך.
בתביעה דרשו החיילים לחשוף את מרכיבי הנסיוב שניתן להם ופיצוי מקסימלי לכל אחד מהם בסכום של 300 אלף שקלים, בגין עוגמת הנפש, הנזק הנפשי והשימוש הלא חופשי בגוף בגין הרשלנות הרפואית. כמו כן דרשו לעצור באופן מוחלט ניסויים בחיילים.
החיילים התייחסו בכתב התביעה למסקנות הוועדה של ההסתדרות הרפואית, שהצביעה על ליקויים משמעותיים בניסוי. הוועדה קבעה כי הוא לא היה נחוץ וכי אופן גיוס החיילים להשתתפות היה פגום, נוכח הסתרת מידע מהם. כמו כן, מערכת הביטחון ניהלה רישום כפול בתיקים הרפואיים של החיילים, ומחקה מידע חיוני. הוועדה קבעה גם כי נמצאו ליקויים חמורים באבחון ובטיפול בתופעות רפואיות בעקבות השתתפות בניסוי.
חיילים רבים סבלו מתופעות לוואי, בין היתר מבעיות נשימה, גירויים ונגעים חמורים וכרוניים שהתפתחו בעורם. רובם לא קישרו בין הניסוי לבעיות הרפואיות, וכשפנו למנהלת הפרויקט "זכו להתייחסות צוננת המבטלת את הקשר בין הדברים".
השופטת: התובעים ראויים להתנהלות זו של המדינה
השופטת הילה גרסטל הביעה בפסק הדין שמחה "על החלטת מדינת ישראל להתנהל כפי שהתנהלה לעניין הליך הפשרה שהתגבש. אין ספק שהתובעים הם מלח הארץ, הראויים להתנהלות זו של המדינה. מאחלת אני לתובעים ולכל משתתפי מחקר 'עומר 2' בריאות שלמה".
משרד הביטחון ומשרד המשפטים מסרו הבוקר כי לפני יותר מעשור העריכו שמדינת ישראל "ניצבת בפני איום ממשי של חשיפה לחיידק האנתרקס (גחלת), לרבות באמצעות ירי טילים, וכי מתקיים צורך בנקיטת צעדי מגן חיוניים נגד איום בלתי קונבנציונלי זה". לפיכך הוחלט לערוך בצה"ל מחקר וניסוי שיתבסס על חיסון אמריקני.
"בחיסון שבו נעשה שימוש במחקר לא היה קיים כל חשש מפיתוח מחלת הגחלת, וכן לא היו צפויות תופעות לוואי מסוכנות. החיסון שבו נעשה שימוש במחקר מכיל חומרים הקיימים בחיסונים רבים שמקבלת אוכלוסיית התינוקות בשגרה דוגמת טטנוס וצהבת". עוד מסרו, כי המחקר נערך באורח הבטיחותי ביותר והתבסס על מערך התנדבות של קצינים וחיילים.
"לאחר כארבע שנים אינטנסיביות של התדיינות קיבלו התובעים את הצעת משרד הביטחון ואכן הכרעת המשרד קיבלה תוקף של פסק דין ולפיו מנהלת המחקרים הרפואיים, הכלולה כיום במסגרת צה"ל, מקרפ"ר, תמשיך להתקיים באורח רציף על מנת להעניק למשתתפי המחקר את המענים שעליהם הוסכם. כמו כן החליט משרד הביטחון על הקמת קרן כספית שתוקדש לטובתם של כל החיילים והחיילות אשר התנדבו להשתתף במחקר".
מטה המאבק: "החזרנו את הכבוד לאחריות הפיקודית בצה"ל"
ממטה מהאבק נמסר: "לאחר 7 שנות מאבק ארוך וקשה, ניצחנו. הנשיאה גרסטל לחצה את מערכת הביטחון והתעקשה על טיפול והתייחסות לחיילים. ממערכת הביטחון נמנעה מבוכה גדולה במהלכה כל בכיריה כולל ראש המכון הביולוגי בנס ציונה המודח שפרן היו עולים להעיד בבית המשפט.
"יצאנו להלחם על דמותו המוסרית של צה"ל כצבא יהודי לא יצאנו להלחם על פיצוי, צה"ל שלא עושה ניסויים בבני אדם, בחיילים שלו, כאילו היו נחותים מחיות מעבדה ואחר כך מסתתר ובורח מאחריות. החזרנו את הכבוד לאחריות הפיקודית בצה"ל. חבל שבעזרת בית המשפט.
"נציגי משרד המשפטים ומערכת הביטחון ובכלל זה הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, היועץ המשפטי למשרד הביטחון וזרועות נוספות עשו באומץ ובאחריות היסטורית תיקון עוול היסטורי. אנו מודים לאילו היושבים היום כמקבלי החלטות על ההגינות והאחריות בה נהגו בדרך להסדר".
אחד מהתובעים: זה כסת"ח
א' (33) מתל אביב השתתף בניסוי לפני כ-12 שנה, כמה חודשים לאחר שסיים טירונות, ונמנה עם התובעים. לאחר פרסום פסק הדין הביע מורת רוח: "אני מאוד לא מרוצה מהסכם הפיצוי. מכרו אותנו בנזיד עדשים. היה צריך להיחתם הסכם שיכלול את ההשלכות לגבי הטיפול הרפואי אם נזדקק לו בעתיד. תוקם מינהלת ללא סמכויות וללא פיקוח שלנו, בלי יכולת שלנו להבין מה היא עושה. זה כמו כסת"ח, זה לא יכול להועיל לנו בעתיד".
הוא סיפר על חברים שהשתתפו בניסוי וסובלים כיום מבעיות קשות במערכת העיכול ופצעים חוזרים בעור. "כשהציגו בפנינו את הניסוי טענו שאין לו תופעות לוואי, שהוא בטוח ושעבר את כל האישורים, מה שהתברר כלא נכון".
על הניסוי עצמו פירט: "הוא כלל שבע זריקות ולאחריהן לא בוצע כל פיקוח או מעקב. לא קיבלנו מסמכים רפואיים הקשורים בניסוי, אלא רק טופס הצהרה שאין תופעות לוואי. עיקר הנזק שלי הוא האי ודאות וסימן השאלה שאם חס וחלילה אצטרך את המינהלת, האם באמת יהיה מישהו שם שיעמוד לרשותי ויספק את התמיכה הנדרשת?"
יוגב (33), אף הוא מתל אביב, השתתף גם הוא בניסוי והודה כי אינו מרוצה מהסכם, אך "מרגיש שבאופן שבו התנהלנו עד עכשיו לא בטוח שנוכל להשיג יותר". הוא הוסיף כי היה מעדיף "הסכם שבו יוזמת הבדיקה היא של משרד הביטחון דרך גוף רפואי שבודק אותנו. חלק מההסכם אכן כולל גוף רפואי, אבל כזה שזמין לפניות שלנו ולא כזה שיוזם את הבדיקה הרפואית מולנו. ייתכן שיש תופעות כאלה ואחרות שאנחנו סובלים מהן ואפילו לא מודעים לכך שהן קשורות אולי לניסוי. לדעתי, גם הפיצוי הכספי הוא עלוב ולא מלמד לקח לבאות".
לפנייה לכתב/ת 
