"להאיר את השמיים": המזרח רחוק מדי
הסרט האוסטרלי "להאיר את השמיים" מתרחש בלאוס והוא מספק הצצה לאוכלוסיה המקומית, כחוויה אקזוטית - תמימה במונחים של המערב. באמצעות גיבור ילד יש ניסיון להקנות לעלילה משמעות עמוקה. מקורי זה לא
"להאיר את השמיים" ("The Rocket") מפעיל לא מעט מהמנגנונים העלילתיים של קולנוע אקזוטי שמנסה להיות נגיש לצופה המערבי. הוא מספק הצצה בעלת גוון אתנוגרפי לתרבות שתוגדר בפרספקטיבה מערבית כ"פחות מפותחת". במסגרת זו הוא מנסה ליצור רגש הנובע מהזדהות עם דמות של ילד, המנסה כנגד כל הסיכויים להשיג מטרה בעלת משמעות עמוקה. בדרך כלל זוהי מטרה הנותנת תוקף לערכו של הילד מול המגבלות והאילוצים של החברה ממנה הוא יוצא.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
מאפיין נוסף של סוג סרטים זה הוא האלמנט הסמלי החזק של פעולת ההתגברות של הגיבור הצעיר בסוף העלילה. מכלול זה מקנה לעלילה של סרטים אלו תחושה של תנועה מתמדת בין מציאות למרחב מיתי.
כל זה אולי נשמע מאוד פרטני, אבל ראינו את זה כבר לא פעם או פעמיים - למשל ב"לרכוב על הלוויתן" (2002), שבו נערה צעירה מוכיחה את ערכה כמנהיגה עתידית של שבט מאורי באמצעות ביצוע ההבטחה המגולמת בשם הסרט. ב"חיות הדרום הפראי" (2012) הגיבורה הקטנה צריכה לשרוד את תנאי הטבע ואת קשיי החיים בקהילה מבודדת וענייה בשפך נהר בדרום לואיזיאנה. עולם שמוצג, כפי שניכר בשם הסרט, בסוג של ריאליזם פנטסטי המשקף את אופן התפיסה של הגיבורה את המציאות.
"להאיר את השמיים" הוא סרט אוסטרלי, אך עלילתו מתרחש בלאוס. במאי הסרט, האוסטרלי קים מורדאונט, ביים לפני שש שנים סרט תיעודי על יחידת סילוק פצצות אוסטרלית הפועלת במדינה ממזרח אסיה. לאוס הופצצה על ידי מטוסים אמריקאיים כחלק מ"המלחמה הסודית" שהיתה ספיח של מלחמת וייטנאם. עשרות מיליוני פצצות שלא התפוצצו, רבות מהן פצצות מצרר, המשיכו לזרוע הרס ומוות גם זמן רב לאחר המלחמה. זהו הרקע ההיסטורי שהופך את המעשה אליו חותר הגיבור של "להאיר את השמיים" לבעל משמעות סמלית מבחינה לאומית.
הסצנה הפותחת את הסרט מתרחשת בכפר קטן בהרים הצפוניים של לאוס. אהלו נולד בלילה של ירח מלא, וכחלק מצמד תאומים שבו הוולד שיצא אחריו מת. סבתא טאייטוק (בונסרי ינדי), אישה המאמינה בלב שלם באמונות המסורתיות, מנסה לשכנע את האם (אליס קאוהוונג) לפעול בהתאם למנהג של קטילת תאומים - מכיוון שאחד מהם תמיד מבורך והשני מקולל. האם מסרבת ומשביעה את הסבתא להשאיר בסוד את העובדה שאהלו נולד עם אח תאום.
אהלו גדל ומגיע לגיל עשר (סית'יפון דיזאמו), אך מבטה החשדני של הסבתא אינו מש ממנו. היא תמיד נכונה לרמוז שכל צרה הנופלת על המשפחה, וכאלו לא חסרות, נובעת מכך שזהו התאום המקולל. כאשר ממשלת לאוס מכריזה על הקמת סכר חדש, אהלו ומשפחו צריכים לעזוב את אדמת הכפר שעומד להיות מוצף. בדרך למקום הישוב מחדש מתרחשת תאונה איומה המאששת את חשדותיה של הסבתא.
המקום אליו מובלים בני כפר רחוק מלהיות פיצוי מספק על אובדן אדמותיהם. אהלו יוצר קשר עם קיה (לונגנאם קאוסאינם) בת ה-9, ועם הדוד האקסצנטרי שלה המכונה "סגול" (ת'פ פהונגם) על שם הצבע של החליפה הקבועה שלו. אהלו, הרוצה להוכיח את ערכו, ינסה להוביל את משפחתו ואת ידידיו החדשים לעבר אדמה שבה ניתן לזרוע צמחי מנגו, סימן להתחדשות סמלית של משפחתו כמו גם של לאוס עצמה. אך אין זה פשוט למצוא אדמה חפה מנפלי פצצה, ונדרש כסף.
בקצה השני של העלילה נמצאת תחרות שיגור רקטות אל השמיים (מכאן גם שמו המקורי של הסרט "הרקטה"). הרקטה שתגיע לגובה הרבה ביותר תזכה את מי שבנה אותה בכסף, וכל זאת מתוך אמונה ששיגור הטילים אל השמיים ינקב אותם ויביא לסיומה של בצורת.
תחרות זו מאפשרת להשתמש באלמנט ההרסני של חברה החיה בין נפלי פצצות כבסיס לשינוי ואפשרות צמיחה מחודשת. התחרות משעשעת בחוסר הזהירות הפושע המופגן בה, אבל מבחינה רגשית היא לא מתפקדת כקליימקס מספק כמו בסרט דוגמת "לרכב על הלוויתן".
"להאיר את השמיים" מכיל אלמנטים שעבדו בסרטים אחרים, אבל הסרט בכללותו לא מצליח לחרוג משמעותית מהבינוני. המשחק מוגבל וכך אופן עיצוב הדמויות (בעיקר הדמות המנג'סת של הסבתא). יש יותר מדי קריצות לקהל מערבי. יחד עם זאת זכייתו של הסרט בפרס "חביב הקהל" בפסטיבל טרייבקה, מרמזת שעבור קהל הנמשך לסוג סרטים זה זו יכולה להיות חוויה מספקת בהחלט.
