"משחקי השף": מרק ריאליטי מחומם

הבטיחו שלא יהיו סיפורים סוחטי דמעות. אז הבטיחו, אז מה: בשיאו שלהפרק הראשון ב"משחקי השף" ("רשת", ערוץ 2), ככה לקראת הסוף שאמור להשאיר לכם טעם של עוד כדי שתבואו גם בשבוע הבא, המתמודד דניאל קיבל שני סכינים. כן, הוא יודע לבשל, או לפחות להקסים שלושה שפים במנה אחת. אבל הוא גם מסכן וגם גיבור, כי אחרי שנדפק לו שריר הבטן באימון של הנבחרת בכדורגל הוא ישב חצי שנה בבית והתאבל, ואמא שלו הוציאה אותו מזה דרך שיתופו בהכנת אוכל, והוא התחיל לצפות בתוכניות בישול וזה מה שהכי מדליק אותו, והוא בסך הכל בן 22, ושומע ש"אתה תקרע את התחת" ו"יש לו ביצים" ובוכה - מה זה בוכה, ים של דמעות. אה, סליחה. ים של דמעות זה ריאליטי-שירים, לא ריאליטי-סירים.

ביקורות טלוויזיה נוספות:

גמר אקס פקטור: נצנצים בשקל, זמרים בחמש

"מאסטר שף": העיקר שרושפלד מאוהב

"פלפלים צהובים": טלטלה רגשית שחובה לראות

קבלו חיבוק חם ואוהב, יד ראשונה משף, ועוד אחד עם שני כוכבי מישלן משלו במסעדה מעבר לים (מושיק רוט). קבלו אחד שעושה פרצופים ושום דבר לא מספיק טוב לו, (אסף גרניט) וקבלו עוד אחד חמדמוד ומתלהב (מאיר אדוני). יש גם פרזנטורית (מירי בוהדנה), שוודאי קשורה לאוכל על דרך ההימנעות וזה בסדר, כמו שבר רפאלי קשורה לזמרה על דרך הזיוף. קיבלתם? יופי. עכשיו תוכלו להתיישב מול 20 הפרקים של הפורמט הכי דנדש בעסקי האוכל, שפותח בסיעור מוחות בין יבשתי על ידי "המעבדה", קופרודוקציה טלוויזיונית של ITV הבריטית ורשת הישראלית. כל כך חדש ונוצץ הפורמט, שייקח לכם בדיוק 4 דקות לגלות שהוא מין פאזל המורכב משאריות של ריאליטי מכל הזמנים.

"משחקי השף"(צילום: עדי אורני)

כי יש בו שלושה שפים (מי אמר שצריך ארבעה כמו במאסטרשף? נחדש) ומנחה (מי אמר שצריך כמו באקס פקטור? נמציא. אולי דוגמנית) ומתמודדים הלומי רגשות ושאיפות ומכאובים ורעיונות משונים (כאלה יש ארבעה בשקל בכל מקום), וסיפורי סבתא לרוב, הנה פיליפינית שפעם היתה עובדת זרה עד שראתה את האור והתאהבה והתגיירה וחזרה בתשובה והיא מבשלת קובה! כמה שזה לא דומה לשף ההוא, גרמני אסלי, שראה את אותו אור עצמו נוגה עליו מתוך המקרר והתגייר! ולא מבשל קובה! וזכה, אבל לא בתוכנית הזו, שכולה חידושים!

רוצים עוד? לא להידחף. יש מספיק לכולם. הפעם לא נחבר בין המנה הנאה למראה המצודד אלא נסתיר, כמו שאייל גולן לא ראה את המתמודדות שלו והשופטים בדה וויס הסתובבו אליהם ובמאסטר שף שיחקו בלנחש מיהם? בדיוק אותו דבר, אבל חדשני! ומה עם הפריק התורן - זה שכל כך מלא בעצמו עד שהוא לא יודע אם ללכת ל"דבר הגדול הבא" ולעשות שם צחוק מעצמו,או לכאן - בדמותו של המתמודד מייקל שישו, מנהיג להקת האלמנה השחורה ואבי השקשוקה על מצע טלה, שחוץ מאהבה עצמית חסרת רחמים לא היה כל קשר בין שתי מלים צמודות שהגה, שלא לומר משפט שלם.

(צילום: טל גבעוני)

כן, ראיתם אותם עולים בסך להתמודד לא חשוב איפה, וראיתם את ההפקה מריירת עליהם ונותנת להם לעמוד נלעגים באור הזרקורים, במלוא קלונם. כאן המתמודד עבר לשלב הבא, שהוא - הפתעה - מחנה אימונים! בסוף, אני מהמרת בחשש מה, כי הלא אי אפשר לדעת כשהכל טרי ורענן ומתפצח בפה ישר מן השדה, בסוף יהיה גמר גדול! נכון שהופתעתם?

הפורמט הוא מלך. המועמדים, באמת לא חשוב מה בישלו כדי לענג את השפים, רק אחד הוציא מהם חיוכים מקיר לקיר. בכלל, לא חייכו יותר מדי ולא עשו דרמות מכל פיסת סביצ'ה עם עיטור מולקולרי, כי הם עדיין לא יודעים איך. טירוני טלוויזיה, הימור די מסוכן בימים שבהם נלחמים על כל שבריר אחוז של רייטינג וכל שקל של מפרסמים. בעתיד עוד ייפתח כל אחד מהם אישיות טלוויזיונית משלו. ראו הוזהרתם: האגו יתפח כבצק בואיקוס בתוך תבנית שקעים מסיליקון, המוח יקדח וירעיש כמו המיקסר שהתוכנית מקדמת את מכירותיו, וסלבז חדשים יגיעו אל קדמת הבמה גם בלי להיות פילוסופים של אוכל.

(צילום: עדי אורני)

ובחזרה למועמדים: שלוש פעמים נשמעה קריאת "שמע ישראל" מפיהם. הגברת המגויירת בשביס התוודתה: "התפללתי שמע ישראל, לא עזר", וזו כמעט הפעם הראשונה שאלוהים לא ניצב לצדם של מתמודדים מן המחנה שלו. התקדים אירע ב"המרוץ למליון", עת זנח האל לאנחות את שושי

 ושושה ובמקומם זיכה שתי בלונדות קלולסיות בניצחון. אבל תודו שאלוהים זו נוכחות קבועה ומנחמת בז'אנר, ותמיד טוב לפגוש אותו באולפן חדשני ומנצנץ מנירוסטה עדכנית.

והאוכל? שמע ישראל, באמת. סביצ'ה וקובה, קרפצ'יו ושקשוקה, סלט רוסי חגיגי שהוא אחד הדברים הכי לא אסתטיים ביקום, לצד צלחות מדהימות ביופין וחסרות שחר כמזון לאדם רעב. קישוטי פרחים וקוויאר שחור מחומץ בלסמי, חמאת פקאן וסלט כרוב, ריזוטו דלעת מקורמלת, וכל מיני דברים על מצע של, עם קרם ארטישוק נוזלי, וזילוף של, ושבבים-של משהו פזורים מלמעלה. אוי, הפלצנות והחקיינות, הפרובינציאליות של העדר, היומרנות חסרת השחר וההערצה חסרת הפשר לגרגרנות חסרת מנוח. מהפכני, לא?

לו הייתי צריכה לסכם במילה אחת, היא היתה "צרבת". אומפרדקס, מישהו - או שכולכם נהניתם נורא ורק אני סבלתי?