שתף קטע נבחר

 

מחקר בכנסת: לנתק חברות האשראי מהבנקים

מחקר של מרכז המידע והמחקר בכנסת מגלה, כי בשל התחרותיות הנמוכה בענף נהנים הבנקים מרווחיות עודפת: ב-2012 לבדה תרמו חברות האשראי לבנקים כ-3.6 מיליארד שקל מעמלות, שהם כ-37% מהכנסותיהם מעמלות. למרות הרווח שייגרם לצרכנים מאיסור שליטת הבנקים בחברות האשראי, עולה מהמחקר כי רצוי שהם ימשיכו להפיץ כרטיסים במטרה למזער סיכונים

מחקר של הכנסת מצא תועלת לציבור מניתוק השליטה של הבנקים בחברות כרטיסי האשראי: לפי המחקר, מהלך כזה עשוי להביא להגדלת התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי, לירידה במחירי האשראי לצרכנים ולהגברת האיום התחרותי החיצוני על הבנקים בשוק האשראי הקמעונאי.

 

 

למרות הרווח שייגרם לצרכנים מאיסור שליטת הבנקים בחברות האשראי, עולה מהמחקר כי במטרה למזער את סיכוני החברות הפיננסיות יוכלו הבנקים להמשיך להנפיק ולהפיץ את כרטיסי האשראי (בדומה לסידור הקיים היום עם קופות הגמל). בכל זאת ממליץ המחקר, כי בניתוק השליטה ראוי לוודא שאין מעבירים את הריכוזיות לענף אחר, ומחייבים פיקוח נאות על היציבות הפיננסית של הגופים החלופיים.

 

הריבית מבעלי הכרטיסים - כמעט כמו בשוק האפור

המחקר נערך במרכז למידע ומחקר של הכנסת לפי הזמנת ח"כ גילה גמליאל (ליכוד-ביתנו), רכזת הקואליציה בוועדת הכספים, לקראת דיון בוועדה להצעת חוק שהגישה בנושא. המחקר מנתח את תוצאות השליטה של הקבוצות הבנקאיות על חברות כרטיסי האשראי - הפועלים (השולט בישראכרט), לאומי (השולט בלאומי כארד) ודיסקונט (השולט בכאל).

 

המחקר מדגיש את שיעור הריבית הגבוה (כ-10%) שהחברות האשראי גובות היום מבעלי הכרטיסים, שהוא זהה כמעט לתקרת הריבית המותרת להלוואות בשוק האפור. זאת לעומת הבנקים שגובים ריבית של 8.7% לאשראי מוסדר בחשבונות העו"ש, ושל 4.2% על אשראי לזמן קצוב. המחקר גם מציין את התשואה הכפולה להון העצמי של החברות (כ-20%) מול תשואת מניות מדד ת"א 25 ויותר מכפל תשואת מניות הבנקים.

 

בהקשר זה מדגיש המחקר כי "ניתן לייחס את הרווחיות העודפת בענף לרמת התחרותיות הנמוכה, לחסמים הגבוהים לכניסת שחקנים חדשים, ככל שקיים בשוק יתרון משמעותי לגודל, ולממשק שבין הבנקים לחברות האשראי". המחקר מצביע בין השאר על התועלת הלא מבוטלת שצומחת לבנקים מהשידוך הזה: ב-2012 תרמו חברות כרטיסי האשראי לבנקים יותר משליש הכנסותיהם מעמלות – כ-3.6 מיליארד שקל שהם כ-37%!

 

המחקר מציין כי במדינות אחרות שנבדקו להשוואה נמצא שאין בהן מגבלות על שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי. גם אצלנו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל דוד זקן, מתנגד להפרדה בין שני הגופים. אבל לאחרונה הוא משתתף עם הממונה על ההגבלים העסקיים הפרופ' דוד גילה בגיבוש מהלכים להגברת התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי.

 

73% מכרטיסי האשראי - באחריות הבנקים

נכון ליוני 2013 קיימים בשוק הישראלי כ-6.5 מיליון כרטיסי אשראי. כ-4.7 מיליון (73%) הם באחריות הבנקים ומופצים ללקוחות הבנקים הקשורים עם חברות כרטיסי האשראי. כ-27% מהכרטיסים מופצים בידי החברות ישירות, בעיקר דרך מועדוני לקוחות כמו של רשתות השיווק ואחרים. המחקר מציין גידול מואץ ב-3 השנים האחרונות בנתח כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים, שמצביע על מגמת היפרדות חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

 

מחזור העסקאות במשק שנעשו בכרטיסי אשראי ב-2012 עמד על כ-200 מיליארד שקל. כמחציתן, כ-90 מיליארד (45%) בכרטיסי ישראכרט; כ-56 מיליארד שקל (כ-28%) בכרטיסי לאומי כארד; וכ-53.5 מיליארד בכרטיסי כאל (כ-27%). הכנסות החברות עמדו באותה שנה על כ-3.5 מיליארד שקל, מהן לישראכרט כ-1.4 מיליארד שקל (41.5%); לכאל כ-1.1 מיליארד שקל (31.5%) וללאומי כארד 954 מיליון שקל (27%).

 

הרווח הנקי של כל חברות כרטיסי האשראי הסתכם ב-2012 ב-624 מיליון שקל לפי החלוקה הבאה: ישראכרט – 238 מיליון שקל (כ-38%); כאל – 206 מיליון שקל (כ-31% ); ולאומי כארד – 180 מיליון שקל (כ-29%).

 

הפיתרון המועדף: איסור שליטה בידי הבנקים 

עורך המחקר הכלכלן איתמר מילנד בוחן שלושה כלים אפשריים לשינוי המבנה הקיים בשוק כרטיסי האשראי: איסור הנפקה והפצה של כרטיסי האשראי על הבנקים והמשך שליטתם בחברות: איסור הנפקה ושליטה שיותיר לבנקים רק את אפשרות הפצת הכרטיסים (כמו של קופות הגמל ברפורמת בכר); ואיסור השליטה שיאפשר לבנקים לעסוק בהנפקת כרטיסי האשראי, בשיווקם והפצתם אך לא להיות בעלי השליטה בחברות.

 

מהמחקר עולה העדפת האופציה השלישית. לאיסור המשך השליטה הוא מונה מספר נימוקים. ראשית, המצב הקיים שלקוחות הבנקים השולטים מקבלים כרטיס אחד של החברה שבבעלותן, לעומת בנקים שאינם בעלי שליטה שמציעים ללקוחות שני כרטיסים ויותר, בעמלות נמוכות יותר מאשר על כרטיס אחד. מסקנה: איסור השליטה יביא להיצע ורכישה של מספר כרטיסים במקום החלופה היחידה כיום ומכאן תבוא ירידה בעמלות.

 

נימוק שני הוא ניגוד האינטרסים הקיים בכל בנק משלוש הקבוצות הגדולות. מאחר שהן ספקיות האשראי הצרכני העיקרי במשק, הניגוד המובנה מונע מהם להגדיל את האשראי הצרכני לבעלי הכרטיסים במחירים תחרותיים. הפרדת החברות מהבנקים עשויה להביא לעלייה ברמת התחרותיות במגזר האשראי הצרכני ובכך לירידה בשיעורי הריבית, וגם להקל על מעבר לקוחות בין הבנקים ובין חברות כרטיסי האשראי.

 

לדעת המחקר, יכול להתקיים בשוק "איום תחרותי" על הבנקים לא רק מחברות אשראי עצמאיות אלא גם מצד גורמים חיצוניים כמו המשקיעים המוסדיים שייכנסו לשוק. המחקר מציין שבפועל קיים היום איום תחרותי בעיקר בפלח האשראי לעסקים גדולים (אג"ח קונצרניות) אך לא באשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית, בפיקדונות לטווח קצר וכמובן בשוק כרטיס האשראי.

 

נימוק שלישי לאיסור נובע מהחוק שהסיר את מגבלות הסליקה של כרטיסי האשראי ופתח לכאורה את הכניסה למנפיקים חדשים. אבל הם לא באו, והמחקר מגלה כי הסיבה, לדעת רשות ההגבלים העסקיים, היא שליטת הבנקים במערכת הכספומטים המקוונת המשרתת את לקוחות כל הבנקים (שב"א). הפרדת חברות הכרטיסים מהבנקים עשויה למנוע מהבנקים להשתמש במערכת כחסם לכניסת מתחרים חדשים ענף כרטיסי האשראי.

 

לעומת זה מוצא המחקר יותר יתרונות מחסרונות בהמשך הפקת כרטיסי האשראי והפצתם בידי הבנקים. הם יכולים לקחת על עצמם את הסיכונים הפיננסיים והמשפטיים שבהנפקה ולנצל את תשתית פריסתם הגיאוגרפית הרחבה, את הקשר בין ניהול חשבון הבנק לשימוש בכרטיס האשראי, ואת שליטתם במידע המוקדם והמקיף על היכולת הפיננסית של הלקוח המנהל את חשבונו באחד מסניפיהם.

 

היתרונות שמציין המחקר לטובת הבנקים בהנפקה ובהפצה של הכרטיסים הם אלה שמחזקים כיום את החברות הודות לתרומתם ליציבותן הפיננסית וניסיונם הרב בניהול סיכוני אשראי. שחקנים חדשים ללא הכישורים האלה אכן יכולים לסכן את החברות. לכן מציע המחקר שגם לאחר יציאת החברות משליטת הבנקים, וככל שלבעלים החדשים יהיה הגב הפיננסי הראוי, המשך הפיקוח ההדוק של המפקח על הבנקים ימנע את הסיכונים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
ח"כ גילה גמליאל
מומלצים