מי מפר את זכויות עובדי הקבלן? הממשלה
ועדת העבודה והרווחה דנה בהפרות של חוק העסקת עובדי קבלן מצדם של גופים ציבוריים, בהם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. נציג ההסתדרות: נגיש תביעות נגד משרדי המשפטים והתקשורת
ההסתדרות החדשה מגישה תביעות משפטיות נגד משרדי המשפטים והתקשורת ושוקלת לתבוע גם את חברת החשמל על הפרות חוק העסקת עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים. כך גילה היום (ב') נציג ההסתדרות יוסי ברבי, בדיון מיוחד על יישום החוק שנערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
- עוד משבר: 900 עובדי קבלן בסכנת פיטורים
- עתירה: להשוות תנאי עובדי הקבלן במשק
- אושר: שיפור בשכר ובתנאי 70 אלף עובדי קבלן
הדיון נערך לבקשת חברי כנסת, בעקבות דו"ח ראשוני של ארגון קו לעובד שמצביע על "יישום חלקי והפרות ברורות של החוק". נציג הארגון, מרטין וילר, אמר כי "קיים חשש ממשי שהחוק לא יצליח להביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדי הניקיון והשמירה, שבלאו הכי סובלים מתת-אכיפה של דיני העבודה".
וילר ציין כי במגזר הציבורי בולטות הפרות החוק ברשויות המקומיות שלא מחייבות במכרזים את קבלני כוח האדם המעסיקים שומרים ומאבטחים ביישום מלא של החוק, וטען גם הממשלה צריכה לשפר את דרכי האכיפה.
החוק, שנכנס לתוקף לפני 3 חודשים, חל על הקבלן המעסיק הישיר ומטיל אחריות אישית על מנכ"לי הגופים מזמיני השירות. הוא מחייב מתן שורת הטבות לעובדי הקבלן, בתוכן העלאת שכר המינימום וההפרשות לפנסיה ופיצויים, קביעת הפרשות לקרן השתלמות, שיפורים בדמי ההבראה ומתן שי לחגים. את ההטבות יש לציין בתלושי השכר - אולם מעקב הארגון מצא כי בתלושים רבים חסרות הטבות, בעיקר הפרשות סוציאליות.
הרעת תנאים במקום הטבות
פטמה שיתאווי, עובדת ניקיון בבתי-ספר מירושלים, הופיעה אף היא בדיון מטעם קו לעובד וטענה כי במקום הטבות יש אפילו הרעת תנאים. בין השאר היא סיפרה כי מאלצים אותה לנקות את אותה מכסת כיתות בפחות שכר, כי דמי ההבראה שקבלו אחרי קבלת החוק נמוכים מאלה שניתנו לפני שנה וכי תלושי השכר אינם מפורטים כנדרש בחוק.
עו"ד אלי לוי, היועץ המשפטי של החברה למשק וכלכלה במרכז השלטון המקומי אמר בתגובה לביקורת, כי החוק יצר מהפכה אך לוקח זמן להתארגן ליישומו. "זה כמו לשנות נתיב של ספינה כבדה", אמר. עם זאת הוא ציין מספר הישגים ראשונים של האכיפה: עיכוב בהקצאת כחצי מיליון שקל לרשויות שהעסיקו "קבלנים סוררים" וביטול התקשרויות של 3 רשויות עם קבלנים כאלה.
לוי הוסיף כי "יש לנו סמכות אכיפה על הקבלנים, ואנחנו צמאים למידע על עבירות שלהם. אם נקבל נתונים על בעיות אתם, נטפל בהם". עוד הוא טען כי בתלושי השכר של העובדים יש מספר טלפון ("מלשינון") דרכו הם יכולים להתלונן על הקבלן המעסיק, אולם ח"כ בירן אמרה בתגובה שאין "מלשינון" שכזה.
יוסי ברבי מההסתדרות החדשה טען כי "מי שמפר את החוק ברגל גסה הם משרדי הממשלה", וגילה כי ההסתדרות מגישה תביעות נגד משרדי המשפטים והתקשורת. עוד הוא ציין כי נשקלת גם תביעה נגד חברת החשמל (מחברת החשמל נמסר כי הוא הנחה להגיש תביעה, אך לחברה טרם נמסר כתב תביעה), לאחר שלא סבסדה את ארוחות עובדי הקבלן בדומה לסבסוד ארוחות העובדים הקבועים. גם הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי תנאי ההעסקה במשרד האוצר ואמר כי "צריך להנחות את האוצר להפעיל את החוק קודם אצלם".
המלצה: להקים מערך מודיעין
גם עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד הכלכלה הממונה על אכיפת דיני העבודה,דחה מעליו את האחריות לאכיפה הרופפת עליה הצביע דו"ח קו לעובד. אטלן טען כי האחריות הישירה לאכיפת חוק עובדי הקבלן היא של שר האוצר, שצריך לספק כלים לאכיפה בפועל עבור מפקחי משרד הכלכלה. "אנחנו לא בורחים מאחריות הפיקוח", אמר.
אטלן הוסיף כי סגל המפקחים הוגדל ל-220 – פי 10 ממספרם לפני 6 שנים, ומסר דיווח על תוצאות ראשונות של מנגנון הפיקוח המורחב: "נפתחו כ-200 תיקים נגד עבריינים והסנקציות נגדם יופעלו תוך 8 חודשים במקום תוך שנתיים עד כה". עם זאת הוא ציין כי עדיפות בהשקעת מאמצי האכיפה אינה מתמקדת במגזר הציבורי מכיוון "שהוא פחות פרוע" - למרות האשמות שהוטחו בו - אלא במגזר העסקי.
נציג החשב הכללי באוצר יוני טייב, לא הגיבו על הטענות הישירות נגד האוצר. הם ציינו בעיקר את מוקד התלונות הטלפוני שהקימו לעובדי הקבלן במשרדי הממשלה ואת תיבות התלונות שהוצבו בכל משרד.
מ"מ היו"ר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר כי ניכר אמנם שיפור במצב העובדים אחרי קבלת החוק אבל נראה כי "יש מקומות שהחוק טרם הגיע אליהם". הוא ציין לטובת את הפן המנהלי של מנגנון האכיפה, אבל קרא למשרדי האוצר והכלכלה להקים עבורו "מערך מודיעין כבסיס לתכנית עבודה".