"דור מלחמה": גרמניה זוכרת, אבל קצת אחרת
המיני-סדרה "דור מלחמה" נראית כמו הפקה הוליוודית מושקעת על מלחמת העולם השנייה, אלא שהיא נוצרה על ידי יוצרים גרמנים בעבור קהל גרמני. גיבוריה הם צעירים נאורים ותמימים תחת שלטון הנאצים האכזר - מה שמוביל להתחסדות לא מעניינת. הצופים הפולנים זעמו. כנראה שגם הישראלים
תארו לעצמכם דרמה תקופתית רחבת יריעה על מלחמת העולם השנייה: גבורת הלוחמים, אומץ הלב, זוועות הקרב בבוץ המדמם של אירופה. זעקות השבר המצמררות, הפצועים, והמתים. גדרות התיל והחפירות בחזית. חילופי היריות והארטילריה הכבדה. המחויבות למטרה, האחווה, ההתלבטויות, והגעגועים הביתה. הנאצי הרע, הנאצי הטוב, והיהודי העוד יותר טוב - את כל אלו ראינו בשלל פרויקטים הוליוודים מושקעים מבית סטיבן שפילברג, קלינט איסטווד ואחרים. עכשיו תארו לעצמכם, שמדובר בהפקה גרמנית.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
הטריילר של "דור מלחמה"
"דור מלחמה" - מיני-סדרה מבית רשת הטלוויזיה הגרמנית ZDF, המוקרנת על מסכי ארצנו כסרט בשני חלקים - נענית לכל אותם הנושאים שמוטמעים בסרטי המלחמה האמריקנים, ואף עומדת בקריטוריונים ההפקתיים שאלו הכתיבו. לכאורה אלו הקריטוריונים היחידים שעל פיהם יש לשפוט, אולם בכל זאת, העובדה שאת "דור מלחמה" יצרו גרמנים, טוענת את היצירה במשמעות נוספת. אי אפשר להתחמק מזה. לזהות יוצרי הסדרה יש חשיבות כאן. וגם לזו של הקהל הטבעי שלה.
ללא רגשות אשם
תחילה חשוב לזכור שמדובר במיני-סדרה לטלוויזיה שנוצרה בראש ובראשונה למשקי הבית בגרמניה. עם יעדים ברורים של שידור מסחרי, היא פונה לצופים רבים ככל האפשר ומתבקשת להחניף להם. נועזות יתר, האופיינית לסרטי קולנוע, אינה באה בחשבון פה. ואכן, ככל שמדובר בקהל הגרמני, "דור מלחמה" זכתה להצלחה אדירה עם ממוצע של כשבעה מיליון צופים בכל אחד משלושת פרקי הסדרה. הבעיות מתחילות כשצצה נקודת המבט הבינלאומית, ובמיוחד הישראלית.
זה מתחיל בשם, שמצהיר בעצם על קהל היעד. הסדרה נקראת במקור "Unsere Mütter, Unsere Väter", ובתרגום חופשי: "האמהות שלנו, האבות שלנו". ובכן, רבים מבין האמהות והאבות שלהם טבחו בסבים ובסבתות היהודיים שלנו, וכן באלו של עשרות מיליוני אזרחים רוסים, בלארוסים, פולנים ועוד מזרח-אירופאים. עם זאת, גיבורי הסדרה הם אמהות ואבות טובי לב ומצפוניים, שנסחפו עם הזרם העכור, אך לא היו חלק ממנו. וכך מנעו מעצמם ומצאצאים רגשות אשם.
נניח לרגע לענייני רגשות האשם, אך האם העונג שמספקת "דור מלחמה" לצופיה הגרמנים מקורו בפעולת טיהור מצפונם? יש אשר מאשימים את העם הגרמני כמכלול ברדיפת יהודי אירופה: אלו המנהיגים ושלוחיהם הנאמנים שייסדו את מפעל ההשמדה והיו משתתפים פעילים ונלהבים בו, וגם את כל השאר שבחרו להפנות מבט ולהעלים עין. בעיני רבים מאיתנו כולם אשמים. אני באופן אישי סבור שהתמונה מורכבת הרבה יותר. הנאציזם עלה בגרמניה של שנות ה-20 וה-30 מתוך מאבק פוליטי פנימי אלים, והשלטון הנוקשה שקם חיסל את מתנגדיו וכפה את האידיאולוגיה שלו על הציבור כולו - בכוח הזרוע.
הבמאי פיליפ קאדלבאך והתסריטאי שטפן קולדיץ בחרו להתמקד באלו שהתנערו מהאידיאולוגיה הנאצית בסתר, מבלי להתנגד לה פומבית. חלקם אמנם מתגייסים למאמץ המלחמתי, אך לא מעלים על הדעת את האכזריות הבלתי נתפסת שמגיעה איתו, ולבטח לא את זו שגאתה במחנות ההשמדה הרחוקים מעינם. הנטייה הטבעית שלנו הישראלים (וגם של פולנים, אמריקנים ורבים אחרים שצפו ב"דור מלחמה") היא לדחות זווית זאת מכל וכל, אבל גם לה יש ערך חשוב.
סרטים כמו "קברט" של בוב פוסי ובעיקר "מפיסטו" של אישטוואן סאבו, ניסו לפצח בדרכם את הדקדנטיות הגרמנית של אותם שנים הפכפכות. הם הטיבו להציג את הנטייה הטבעית של תושבי ברלין, המבורג, מינכן ועוד להתכנס אל תוך העצמי ואל היומיום הבטוח, בעוד שסביבתם מתערערת מהקצה עד הקצה. הסרטים הללו הראו לנו תהליך של שינוי - שינוי מרתק שרבים מנסים לנתחו, בניסיון לענות על השאלה: איך האומה הגרמנית - כקולקטיב וכפרטים - הפכה מאומה של בני אנוש תרבותיים ועצמאיים למסדר של אזרחים ממושמעים בשירות אדולף היטלר.
אך ב"דור מלחמה" המציאות הפוליטית היא עובדה מוגמרת. העלילה מתרחשת אחרי עליית הנאצים. הגיבורים משלימים פחות או יותר עם שלטונו של הפיהרר, ומכאן מתחילים מאמצי השרידה שלהם. ומאמצים אלו מובאים אל המסך בליווי התלבטויות מזדמנות בשדה הקטל, אבל לרוב ללא כל חשבון נפש אידיאולוגי לכאן או לכאן, בקונטקסט הרחב. העובדה שאף אחד מהגיבורים אינו אידאליסט נאצי, מרדדת ומעקרת את הדיון, והופכת את הסרט לדרמת מלחמה שגרתית.
החבר'ה הטובים
הדרמה מתחילה ב-1941 במפגש בברלין בין חמישה חברים בני עשרים פלוס - הם גיבורי הסדרה: קצין הוורמאכט ווילהלם (פולקר ברוּך) ואחיו החולמני פרידהלם (טום שילינג), שרלוט המאוהבת בסתר בווילהלם (מרים שטיין), גרטה הזמרת החובבת (קתרינה שוטלר) ואהובה היהודי ויקטור גולדשטיין (לודוויג טרפטה). החמישה נפגשים לדרינק ערב יציאת גרמניה למבצע ברברוסה לכיבוש ברית המועצות, ומבטיחים להיפגש שוב בקרוב. בקרוב מאוד - כך הם מאמינים.
אלא שהחזית הרוסית הולכת ומסתבכת ואיתה גם ווילהלם ופרידהלם
שנחשפים לזוועות שדה הקרב, ומדי פעם גם לאלו של אנשי האס.אס, שבניגוד אליהם, הינם מפלצות חסרות רחמים. שרלוט, שהתגייסה כדי לשרת כאחות קרבית (קרוב כמה שאפשר לווילהלם) חוזה בפצועים הגרמנים, ועל הדרך גם לוקחת תחת חסותה אחות מקומית הנחשדת כיהודיה, ואז מלשינה עליה. גרטה חוברת לבכיר באס.אס בניסיון להציל את ויקטור ממאסר. על הדרך היא הופכת לזמרת מצליחה, מבלי שהיא יודעת שבניגוד להבטחות הקצין, אהובה היהודי נשלח למחנות (אל דאגה, הוא נמלט בזמן ומצטרף לפרטיזנים בפולין).
השינוי שהגיבורים עוברים נוגע להתנסויותיהם האישיות הקשות בשדה הקרב - ובכך יש מטבע הדברים מסר אנטי-מלחמתי. מסר זה צף תוך כדי ניקוי המצפון של חמשת הגיבורים. ויקטור היהודי הזך והטהור - הוא ילד כאפות שחוטף מהגרמנים, ובעיקר מהפולנים (שמוצגים בסדרה כאנטישמים גדולים יותר מהנאצים, דבר שהביא להפגנות ומחאות רבות נגד הסדרה בפולין). ווילהלם הוא הקצין המצפוני בהיר הבלורית והתואר, ואחיו הוא תינוק שנשבה. שרלוט מתייסרת על הסגרת היהודיה וחוזרת בתשובה, בעוד שאנו זוכרים שגרטה משתפת פעולה עם הנאצים כדי להציל את ויקטור. שינדלר סטייל.
כהפקה גרמנית, היינו מצפים אולי להבחנות שונות ותובנות כלשהן על אותה תעלומה: איך דור שלם בגרמניה נסחף אחרי הנאציזם? אולם גיבורי "דור מלחמה" מתבוננים מהצד, כאילו שדור זה אינם נגוע בנאציזם. הם מקסימום פטריוטים. הנאצים שצצים מדי פעם הם אנשים נבזיים, וגיבורנו נרתעים מהם, אפילו מתנגדים כשאפשר. הם מתבוננים מהצד ואנחנו איתם. הכי פשוט להתבונן מהצד. אבל את זה גם עשו סטיבן שפילברג, קלינט איסטווד ורבים אחרים.
