אהבה בצל הרדיפה: "מתי נתנשק? שלך, דרייפוס"
"אני אוהב אותך ומעריץ אותך, לוסי יקירתי. אלף נשיקות לילדים... הדמעות ממלאות את עיניי כשאני רק חושב עליהם". לראשונה בישראל נחשפים מכתבי האהבה של דרייפוס ורעייתו: "אנחנו יודעים היום שללוסי היה תפקיד חשוב בשמירה על שפיותו של אלפרד, שהיה כבול למיטה בכפייה רוב שעות היום"
"מתי אוכל לנשק אותך? אני מחבק אותך אלף פעמים, אני אוהב אותך ומעריץ אותך, לוסי יקירתי". האיגרת המלאה נבחרה על ידי ה"הניו-יורק טיימס" לאחד מ-50 מכתבי האהבה הגדולים בכל הזמנים – וכעת היא נחשפת לראשונה בישראל לצד מכתבים נוספים ששלח דרייפוס לרעייתו.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
הנשיקות והחיבוקים יוצאים מבית הכלא בצרפת של סוף המאה ה-19. הכותב: אלפרד דרייפוס, גיבור הפרשה שהפכה סמל לרדיפה האנטישמית של יהודי אירופה באותם ימים. האהובה: לוסי, אשתו, שלא הפסיקה לרגע לצפות ולייחל לשחרורו ממאסר.
קראו עוד בערוץ היהדות :
הצד הרומנטי והפחות מוכר של בני הזוג דרייפוס נחשף כעת, 120 שנה אחרי, בתערוכה חדשה שתיפתח בחודש הבא בבית התפוצות - בשיתוף הספרייה הלאומית. מכתבים מהאוסף הפרטי של המשפחה שיוצגו בה, מגלים כי הפרשה לא כללה רק רדיפה ומאסר, אלא גם סיפור של אהבה גדולה, שותפות גורל וגילויי רומנטיקה בשלט-רחוק.
"אני מנשק אותך כפי שאני אוהב אותך"
קשר המכתבים שבין אלפרד דרייפוס לרעייתו לוסי, החל עם כליאתו בשנת 1894, ונמשך עד לשובו מאי השדים בשנת 1899. אחד המכתבים המרגשים במיוחד הוא זה שכתב לה ב-31 בינואר 1895, לאחר טקס השפלה שעבר, במהלכו הורדו דרגותיו.
"מתי אוכל לנשק אותך, ולמצוא באהבתך העמוקה את הכוח שנחוץ לי על מנת להגיע אל סוף דרך
הייסורים הנוראה הזו?" ביטא אלפרד את געגועיו לאהובתו. "נשקי לכולם בשמי, נשיקות ליקירנו, אני מנשק אותך כפי שאני אוהב אותך".
וכך סיפר לה כי הוא אינו מקבל עוד דואר ממנה: "עד עתה, היה לי בכל יום רגע של אושר כאשר הגיע מכתבך... הייתי קורא את מכתבך ארבע וחמש פעמים, ספגתי בתוכי כל מילה – אט-אט הפכו המילים הכתובות לדיבורים חיים. נדמה היה לי שאני שומע אותך מדברת בקרבתי. אה, מוסיקה ערבה שנגעה לנפשי. זה למעלה מארבעה ימים שום דבר – העצבות המשמימה, הבדידות האיומה".
אחד המכתבים הראשונים שכתב אלפרד ללוסי, בשנת 1894, חושף את רוחו האופטימית, למרות מצבו הקשה: "אני סומך על הצדק של בורא העולם – האמת תצא לאור בסוף. מצפוני איננו מייסר אותי". על רגשותיו כלפיה כתב: "אני מחבק אותך אלף פעמים, אני אוהב אותך ומעריץ אותך, לוסי יקירתי. אלף נשיקות לילדים. אני לא מעיז לומר לך יותר אודותם, הדמעות ממלאות את עיניי כשאני רק חושב עליהם".
המטען הרגשי של דרייפוס נחשף
ב-1899, לאחר שדרייפוס חזר ממאסרו והמתין בכלא צבאי למשפטו השני, כתבה לו אשתו: "אלפרד שלי היקר, מזה ארבע שנים אני נאבקת, מתפללת ומייחלת בלהט לבואו של היום המבורך הזה. התכוננתי להתרגשות הזו, רציתי להיות חזקה ולא להישבר בשום אופן. נזקקנו שנינו למאמצים על-אנושיים על מנת להתרכז ולמתוח את עצבינו, כדי לעמוד בגבורה בניסיון העצום הזה".
"רציתי לומר לך אלף דברים טובים, לספר לך על הילדים, על קרובינו, על כל אלה שאנו אוהבים שנינו, אך חששתי להכאיב לך אם אספק לך עוד נושאים להתרגשות".
האוצרת הראשית של "בית התפוצות", אורית שחם גובר, הדגישה את חשיבותם ההיסטורית של מכתבי האהבה: "מעבר לחשיפת אנושיותם של גיבורי הפרשה, מתגלה כאן שחקנית מפתח שליוותה את הגיבור לאורך הפרשה כולה – לוסי. מהמכתבים עולה דמותה הדומיננטית, ששימשה משענת רגשית לאלפרד ומקור לתקווה, ערגה וציפייה למפגשם המחודש.
"לאורך השנים עלתה לא פעם שאלת הישרדותו של דרייפוס בתנאים הבלתי נתפסים בהם היה כלוא.
אדם שבנוסף לעינויים הפיזיים הקשים אותם עבר, סבל גם מהשפלה נפשית נוראית. אנחנו יודעים לומר היום שללוסי היה תפקיד חשוב בשמירה על שפיותו של אלפרד, שהיה כבול למיטה בכפייה רוב שעות היום.
"הסיפור המשפחתי בכלל, וסיפור היחסים עם לוסי בפרט, מהווים תשובה אפשרית לחידת הישרדותו ואופיו, ולכן חשוב היה לנו להדגיש בתערוכה, בפעם הראשונה, את המימד האישי של צמד המילים 'פרשת דרייפוס".
בנוסף למכתבי האהבה, תכלול התערוכה בבית התפוצות פריטי מקור נוספים מהאוסף הפרטי של משפחת דרייפוס, וכן קטעי עיתונות וקריקטורות שליוו את הפרשה, ויוקרן בה סרטו של ג'ורג' מלייס העוסק בה. בערב הפתיחה החגיגי, שיערך ב-10.3, ישתתפו, בין היתר, שגריר צרפת בישראל ונינתו של אלפרד דרייפוס.
לפנייה לכתב/ת 
