הסדר במחלוקת: אל תהרסו את הגשר שבנינו
חיילי ההסדר משלמים שכר לימוד גבוה מבלי להוציא תואר. חמש שנים הם מוגדרים כחיילים, ומשרתים לרוב בקרבי. אחוז שותפותם במערך המילואים איננו שווה בנטל, וגם לא בבתי הקברות הצבאיים. מי שנלחם בהם, שולל את אפשרות קיומן של הסכמות, ומוכיח שכל הסכם הוא בסיס למאבק מחודש
גדודי החרדים טרם נראים בדרכם אל הבקו"ם. נראה שגם התהליך הטבעי של הגיוס נמצא בנסיגה. אך לפוליטיקאים של "יש עתיד" ו"התנועה" יש כבר מטרת יעד חדשה: תלמידי ישיבות ההסדר. הם הבעיה האמיתית של השוויון בנטל.
עוד חדשות בערוץ היהדות :
ישיבות ההסדר הן סוג של הסכמה שנוצרה בישראל כאיזון בין ערכים מתנגשים, ולכן קיומן הוא הוכחה שניתן להגיע למכנה משותף בתוכנו. מי שנלחם בו שולל את אפשרות קיומן של הסכמות. מי שעוסק בהשמצת ההסדר, מוכיח שכל הסכם הוא בסיס למאבק מחודש. הוא מחזק ומצדיק את אלה שאוחזים בגישות הלוחמניות ביותר ביחס להבדלים בין הקבוצות השונות, שמרכיבות את החברה הישראלית.
<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מסלול ההסדר נוצר על ידי האנשים המאמינים כי שני הצדדים צודקים בוויכוח. הם מאמינים שמדינת ישראל חייבת בצבא חזק שיעמוד באתגרים הקיומיים העומדים לפתחה, צבא שהחברה כולה שותפה בקיומו. לכן הגיוס זו חובה שחלה על כל מי שיכול להיות חלק מהמאמץ הלאומי הזה.
הם מאמינים גם שמדינת ישראל חייבת לצמוח כהמשך לדורות קודמים, כהמשך לרצף הקיום היהודי המופלא. לכן היא חייבת גם בתורה ובלימוד התורה, שהוא נשמת קיומו של העם היהודי בעבר, והוא זה שיוכל לספק לטווח הארוך את התשובה לשאלה מה אנחנו עושים פה.
אני בעד ישיבה חילונית שכזו, באותו הפורמט בדיוק
מתוך הרצון לשלב שני ערכים חשובים אלה נוצר ההסדר: תלמידיו מתחייבים לחמש שנות שירות, במסגרתן הם
מוגדרים כחיילים לכל דבר, מלבד המשכורת הצבאית שאותה אינם מקבלים!
בתוך חמש השנים הללו הם עושים 16 חודשים של שירות פעיל, המאפשר להם לסיים כל מסלול קרבי ולהיות שותפים למאמץ ההגנה הצה"לי במלחמה או בבט"ש. בשאר הזמן הם שוקדים על לימודם בישיבה. את המסלול עוברים כ 700 בוגרים בשנה - בסביבות 10% מבוגרי החינוך הדתי. זה כל הסיפור.
השילוב שיוצר ההסדר איננו רק איזון בין צרכים שונים, יש לו גם יעד: בחיבור הזה שבין מדינת ישראל הצעירה, לבין יהדותה העתיקה - יש לקחת את התוכן של התורה ולהפגיש אותו עם המציאות הישראלית, ולהפגיש את המציאות הישראלית עם התורה. לשם כך נחוצה מסה של אנשי ספרא וסייפא; אנשים שהם אנשי תורה ותלמידי חכמים ברמ"ח איבריהם, אבל בו בזמן גם שותפים להוויה הישראלית, שחלק משמעותי מהעיצוב שלה מתחולל בשירות הצבאי המשותף של אנשים שונים.
לאמיתו של דבר, היה מצוין לו הייתה גם ישיבה חילונית שכזו, אבל בלי הנחות! חמש שנים, בלי תעודה או תואר, ושכר לימוד אוניברסיטאי על חשבונכם. כמו בהסדר.
רבני "צהר" הם דוגמה אחת לפירות ההסדר
מישיבות ההסדר יוצאים רבנים ותלמידי חכמים ששירתו בצבא, ושיודעים היטב את ההוויה הישראלית שבתוכה הם חיים. הם דוברי יהודית ודוברי ישראלית בו-בזמן. כך משולבת רבנותם במורכבות הגדולה של הקיום הישראלי-יהודי. רבני "צהר" הם דוגמה טובה אחת לפרי של הישיבות הללו.
אולם ישיבות ההסדר אינן מכוונות את כל תלמידיהן להמשיך בלימוד התורה לטווח ארוך. באופן טבעי ובריא הן סוברות שרובם של הלומדים צריכים להשתלב לאחר תקופת לימוד מסוימת בשוק העבודה, ולהיות חלק מן החברה הישראלית.
את בוגרי ישיבות ההסדר תוכלו למצוא בכל מקום בישראל: במשפט, בכלכלה, באקדמיה, בתרבות, כמו גם בעיירות הפיתוח ובגופי ההתנדבות. אל ההשתלבות הזו בתוך החברה הישראלית הם מגיעים עם התורה שאותה למדו, ומוסיפים את המימד החיוני הזה למרקם הקיום שלנו.
החליטו לצאת למלחמת הכל בכל
אבל כמו תמיד, הכל חוזר אל הנחות היסוד. אנחנו הרי יודעים שיש הבדלים רבים בין קבוצות שונות בישראל באופן שבו היו רוצות לראות את המדינה. לכן השאלה החשובה היא איך מנהלים את חוסר ההסכמה הזה.
גישה אחת היא "מלחמת כל בכל". במלחמה הזו כל צד אינו מוכן לקבל פחות מאשר את הכל. בגישה הזו נוקטים חלק מהחרדים, שסוברים שאת ההישג הטוב ביותר ישיגו אם יציגו סרבנות מוחלטת. אנשי הציונות הדתית מייצגים אמונה בגישה אחרת, שיש בה ניסיון ליצור הסכמות בין קבוצות שונות ובין אינטרסים שונים. כשיוצרים הסכמות, אף צד אינו יוצא כשכל תאוותו בידו, אבל אפשר ליצור שיתוף אמיתי ופורה, תנאי הכרחי להמשך קיומינו כאן.
מסלול ההסדר הוא סוג של הסכמה שכזו. הוא נוצר מתחילתו כאיזון בין הערכים המתנגשים הללו, כסוג של הסכמה ישראלית. זו הסיבה שבשנת 1991 קיבלו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
אתם בעד לשבור את הכלים, או למצוא את הפשרה?
תלמידי ההסדר שותפים למאמץ הביטחוני של מדינת ישראל. אחוז הגיוס שלהם גבוה משל שאר האוכלוסייה.
האחוז מהם שמשרת שירות קרבי, קרוב למאה האחוז מן הכשירים לך. אחוז השותפות שלהם במערך המילואים אף הוא גבוה משמעותית משאר האוכלוסייה. לצערנו, אף בקרב חללי מערכות ישראל לא נפקד מקומם. אז נכון, הם עושים שירות פעיל קצר יותר. אבל זו דוגמה נהדרת לפשרה ראויה.
לתקוף את ישיבות ההסדר, משמעו להוכיח שהגישה הלוחמנית היא דרך ההתנהלות היחידה האפשרית בשיח הפנימי שלנו, וחבל. הפוליטיקאים שלנו למדו שבשיח הציבורי שווה להיות כמה שיותר קיצוני, ולהביא יותר כותרות שמביאות יותר מצביעים. אך אני מאמין שרוב הציבור מעוניין בשיח של הסכמה והתקרבות. מי שתומך בצורה כזו של שיח, צריך לתמוך במסלול ההסדר.
- הכותב הוא רב בישיבת ההסדר בעתניאל ומ"פ במילואים
לפנייה לכתב/ת 
