הרבנות הכירה בגיור - המדינה דורשת "ברית מילה חוזרת"

משרד הפנים מסרב להכיר ביהדותם של אם ובנה הפעוט, ודורש מהם לעבור גיור מלא, כולל מעין "ברית מילה חוזרת" לבן שנתיים, כתנאי לרישומם כיהודים – זאת על אף שהאישה התגיירה בעבר בבית דין חרדי, מהיוקרתיים בעולם, וכבר הוכרה כיהודיה על ידי הרבנות הראשית.

במשרד הפנים מתעקשים כי על השניים לעבור גיור חוזר, בטענה כי האם בחרה לפנות לבית דין פרטי ולא למערך הממלכתי. המשמעות: הבן ייאלץ לעבור "הטפת דם מילה" (תחליף להסרת עורלה, שכבר איננה) והאם תידרש לטבול בשנית במקווה טהרה לעיניי דיינים-גברים – והכל מסיבות בירוקרטיות בלבד.

עוד חדשות בערוץ היהדות :

• יהודי הונגריה נגד ההנצחה: לא לקחו אחריות על פשעיהם
  

• זעם בדנמרק: 'הטענות על אנטישמיות - עלבון'
  

• היועמ"ש: אסור לבית הדין לכפות ברית מילה
  

מחר (יום ג') ידון בג"ץ בעתירת עמותת "עתים", המלווה את המשפחה ומסייעת לה במאבקה להכרה בגיור. באי כוחה, עורכי הדין פרופ' אביעד הכהן ואלעד קפלן, מצביעים על מצב אבסורדי שבו יד אחת של המדינה, הרבנות הראשית, מאשרת את יהדותם של השניים, מתוקף סמכותה הבלעדית לכך - ואילו יד שמאל, משרד הפנים, פוסלת זאת – לטענתם שלא בסמכות.

אחרי הנישואין - משרד הפנים פוסל

א', אזרחית פרו, מעידה על עצמה כי נקשרה לדת היהודית "ללא כל מניע חיצוני" כבר ב-2006, והחלה ללמוד

עליה בעזרת ע', ישראלי ששהה אז במדינה – כיום בעלה. לדבריה, בהיעדר מוסדות אורתודוכסיים מתאימים בארצה, הגיעה לישראל במטרה להתגייר.

בשל "סחבת, סיבוכים בירוקראטיים ויחס לא הולם עד כדי השפלה" שלטענתה חוותה במערך הגיור הממלכתי, פנתה א' לבית הדין החרדי-ליטאי של הרב הבכיר נסים קרליץ בבני ברק. בתחילת 2011 השלימה שם את תהליך הגיור, כעבור כשנה הוכרה כיהודיה על ידי הרבנות בנתניה – ומכוח זה נישאה לאחר כחודשיים, כדת משה וישראל.

בהסתמך על תעודת הנישואין מהרבנות, רשם משרד הפנים את בני הזוג כנשואים, אך למרבה האבסורד הוא לא מכיר בא' כיהודיה, אף שאין חולק על תוקפו ההלכתי של הגיור שעברה. לפני כשנתיים נולד לשניים בן בכור, ובגיל שמונה ימים הוא נימול – אך גם יהדותו אינה מוכרת.

"במהלך השנים, נרשמו גרי צדק רבים שעברו תהליך זהה לזה של העותרים במרשם האוכלוסין כ'יהודים', לאחר שהוברר כי תהליך הגיור היה כֵּן ואמיתי", כתבו עורכי הדין הכהן וקפלן בעתירתם. "רק בשנים האחרונות החל המשיב מערים קשיים על גרי צדק אלה".

"משרד הפנים חרג מסמכותו"

לטענת באי-כוח העותרים, הם מופלים לרעה לעומת מתגיירים אחרים מבתי הדין הממלכתיים בישראל

והפרטיים המוכרים מחו"ל, שגיוריהם מאושרים - ומבתי הדין הפרטיים בארץ, שגיוריהם אושרו בעבר. עוד העירו, כי מעולם לא פורסמו קריטריונים בעניין.

ככלל, טוענים העותרים, משרד הפנים חורג מסמכותו, שכן "ההלכה היהודית היא אשר קובעת מיהו 'גר צדק', וכאשר בית דין רבני או רב רושם נישואין, האמון על ההלכה ומוסמך להכריע בעניינה מכוח סמכות שניתנה לו על ידי המדינה, אין משרד הפנים יכול לערער עליו או להרהר אחריו".

בשל כל אלה, הם טענו לפגיעה בכבוד האדם, בחירות הדת ובזכות לנישואין, לחיי משפחה ולהורות "בדרך שלא תכתים לנצח את צאצאיהם ותטיל עליהם אות של 'לא יהודים'".

המדינה מאשימה את א'

המדינה, בתשובתה לבג"ץ, האשימה את א' בחוסר ניקיון כפיים, בכך ש"העלימה פרטים עובדתיים" מעתירתה, ולא גילתה כי עוד לפני הפנייה לבית המשפט היא זומנה כמה פעמים לבית דין ממלכתי לצורך השלמת הגיור, בחרה שלא להתייצב או לשלוח במקומה את בא כוחה.

"על פני הדברים, יכלה העותרת לקבל את מבוקשה – הסעדים שלהם היא עותרת בכאן, וזאת ככל שהייתה נענית לזימון ומתייצבת בפני בית הדין המיוחד לגיור", נטען. "כלומר, לצד העובדה שהעותרת העלימה פרטים עובדתיים לעתירתה, היא גם בחרה שלא למצות הליך שעמד לרשותה".

על כך הגיבו באי כוחה כי בכל ניסיונותיה להביא לפתרון הבעיה מול בית הדין הממלכתי, היא נתקלה ב"יחס מבזה עד כדי השפלה ממש", תיקה של העותרת "אבד" פעמיים ואישור הגיור נדחה שוב ושוב, כך במשך 20 חודש - בעוד שהליך הגיור כולו אורך עשרה חודשים בממוצע.

"רק כאשר כלו כל הקיצים והעותרת לא יכלה לעמוד עוד בסבך ובהשפלה שסבלה בבית הדין לגיור - נאלצה לפנות

לבית הדין של הרב קרליץ", כתבו.

עורכי הדין פרופ' אביעד הכהן ואלעד קפלן העירו עוד כי המדינה, בתשובתה לבית המשפט, מקלה ראש במשמעות הדרישה ל"השלמת הגיור", שהוא "תהליך נפשי, רגשי, אמוני, שכלי, משפחתי, חברתי ותרבותי רב-משמעות, ולא הליך בירוקרטי מן המניין".

לטענתם, שני בתי דין קבעו שא' היא יהודיה לכל דבר, וכעת דורשים ממנה לחינם הטפת דם לבנה הפעוט - "על הטראומות והפגיעה הגופנית והנפשית הכרוכה בכך", תוך פגיעה בכבודו ובכבוד הוריו. עוד ציינו, כי בדרישה לגיור חוזר חבויה, מן הסתם, גם דרישה לחתונה מחודשת.