זעם בדנמרק: 'הטענות על אנטישמיות - עלבון'
תגובה ראשונה: שגריר דנמרק בישראל, ייספר ואהר, יוצא בחריפות נגד ההקשרים האנטישמיים שעשו גורמים פוליטיים בישראל, ביחס לאיסור השחיטה הכשרה בממלכה: "עלבון למדינה שאזרחיה הגנו בזמן מלחמת העולם השנייה על אחיהם היהודים בני דנמרק, וסייעו להם להימלט מהכיבוש הנאצי"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שגריר דנמרק בישראל, ייספר ואהר, הגיב בחריפות על הטיעונים, ובפרט על דבריו של סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, שאמר כי "האנטישמיות האירופית מגלה את פרצופה האמיתי ברחבי אירופה, ומתעצמת אף במוסדות השלטון". בן דהן אף קרא לשגריר הדני "למנוע את יישום ההחלטה לאסור שחיטה כשרה", והוסיף כי "על השר ליברמן להזמינו לשיחת הבהרה", ודבריו עוררו זעם בממלכה.
"אם הציטוט של סגן השר בן דהן מכוון כלפי דנמרק – וממה שקראתי נראה שכן – אני לא רק דוחה את דבריו, אלא גם רואה בזה עלבון למדינה שאזרחיה הגנו בזמן מלחמת העולם השנייה על אחיהם היהודים בני דנמרק, וסייעו להם להימלט מהכיבוש הנאצי, לשוודיה". השגריר ואהר אף מזכיר לבן דהן כי "כתוצאה מכך, 99% מיהודי דנמרק שרדו את מלחמת העולם השנייה".
"כבר היום הכל מיובא"
מחר תיכנס לתוקפה התקנה המונעת את השחיטה הכשרה בדנמרק. שר החקלאות והמזון הדני דן יורגסון,
שחתם עליה, הבהיר כי לא יאפשר עוד שחיטה ללא הימום הבהמה: "זכויות בעלי החיים קודמות לזכויות דתיות", אמר. שגריר דנמרק אומר ל-ynet כי "כל האוכל הכשר המשווק בדנמרק מיובא גם כך היום, כך שהתקנה לא באמת תשנה את מצבם של יהודי דנמרק".
הוא סיפר כי אף שוחח עם בנט כדי להבהיר את הדברים מולו, לאחר שהשר הממונה על שרותי הדת התבטא כי "ההחלטה הזאת אינה מיטיבה עם החיות, עם המסורת היהודית ועם זכויות האדם״, ואף הציע כל סיוע אפשרי לקהילה בדנמרק.
ייספר ואהר נכנס לתפקידו כשגריר באוגוסט האחרון. לפני כן היה ראש לשכת מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג ראסמוסן ושגריר דנמרק באנקרה. הדנים רואים בהחלטה יישור קו של דנמרק עם מדיניות השחיטה במדינות הסקנדינביות השכנות, נורבגיה ושבדיה. עד כה, הייתה אפשרות להגיש בקשה להיתר מיוחד שיאפשר את השחיטה ללא הרדמה, אלא שההיתר לא נוצל בעשור האחרון, ויהודי דנמרק ייבאו את הבשר הכשר.
"התלהמות שעלולה להביא להקשחת עמדות"
אך לא רק הממשל הדני: גם הרב יאיר מלכיאור מהקהילה היהודית בקופנהגן הסתייג מהתגובות המתלהמות
שנשמעו בישראל. לדבריו, ישנה אכזבה גדולה מהמהלך, המביע "מסר בעייתי מאוד של דחיית מיעוטים", כלשונו, וגם מהדרך שבה נעשו הדברים, באופן פתאומי וללא כל הידברות, אך "אף אחד לא טוען שזה נובע מאנטישמיות".
מלכיאור, נכדו של הרב בנימין מלכיאור, לשעבר רבה של דנמרק, אמר כי טענות מעין אלו – לא רק שאינן נכונות, אלא שהן פוגעות במאמצים להביא לשינוי המצב החוקי החדש. "אנחנו כן צריכים תמיכה בנו, אבל לא בהתקפות כאלו נגד הממשלה. האמירות האלו לא מועילות, בלשון המעטה. זה עלול לגרום לדנים להתבצר בעמדתם, ולא להיות מסוגלים לחזור בהם מההחלטה".
עוד הוסיף הרב מלכיאור: "גם הקשר האוטומטי שאנשים עושים בין האיסור על השחיטה להגבלות על ברית המילה איננו נכון. יש פה אמירה כאילו אנחנו, היהודים, דוגלים בפגיעה בזכויות בעלי חיים וילדים בשם המסורת. להפך! כמו שאמר הרב הראשי לאו – השחיטה הכשרה דווקא מונעת צער מהבהמה.
"הדיבורים האלה עלולים להשיג בדיוק את המטרה ההפוכה. בסוף עוד יגידו פה: אם אכן פגענו בזכויות היהודים, וגם מאשימים אותנו באנטישמיות – אפשר לפגוע בהם עוד יותר".
"מדיניות שפוגעת במיעוטים"
הקהילה היהודית בדנמרק מונה כ-6,000 איש, המתגוררים ברובם בבירה קופנהגן. פין שוארץ, נשיא הקהילה,
 |
אמר בשבוע שעבר לכלי תקשורת במדינה, כי מדובר במדיניות שפוגעת במיעוטים שאינם יכולים להגן על עצמם.
בקהילות היהודיות זעמו על החלטת ממשלת דנמרק, וקראו למנהיגי אירופה כולה לפעול לביטולה. במכתב ששיגר מנכ"ל איגוד הארגונים היהודים באיחוד האירופי (EJA) הרב מנחם מרגולין, לראשי האיחוד, טען כי "איסור השחיטה בדנמרק פוגע ביהודים ממדינות רבות באירופה ובעולם כולו".
גם הרב הראשי, דוד לאו, אמר כי "השחיטה הכשרה היא ההומאנית ביותר מכל השיטות הקיימות, ומונעת סבל מהבהמות. אשוחח עם שגריר דנמרק בישראל ועם גורמי הממשל בדנמרק - ובמידה ואכן התקבלה החלטה חמורה זו, נדרוש לבטל אותה. מדובר בפגיעה קשה וחמורה בדת היהודית וביהודי דנמרק".
- בהכנת הכתבה השתתף קובי נחשוני
