הפגנת המיליון? ל'חרדים השקופים' לא אכפת
בין הפלגים הקיצוניים נמצאים אנחנו - "החרדים השקופים" - העסוקים בענייני היומיום שלנו, ומתבוננים באי-אכפתיות מוחלטת במהומה שבה מתכתשים הפוליטיקאים. הגיוס בגרעין הקשה של הישיבות לא יתרחש, ואילו השוליים הגדלים ומתרחבים של המגזר מגיעים ממילא ללשכת הגיוס האזורית
<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"שוויון בנטל"? נסו שוויון נפש. זה נובע מהתפיסה החרדית השלטת כי אין שום איום אמיתי על עולם התורה. בני הישיבות המרכזיות לא יתגייסו לצבא, והם גם לא יפנו לשירות אזרחי, בין אם תוטלנה עליהם סנקציות ובין אם לאו. הקונספציה הזו בפשטות לא תתרחש. אין דרך קלה ויפה יותר לומר זאת, והחרדים - וסביר להניח גם לא מעט חילוניים - מודעים לכך, ומכאן האפתיה המוחלטת.
עוד חדשות בערוץ היהדות :
- בדרך להפגנת המיליון: החרדים מתאחדים נגד חוק הגיוס
- הם מאיימים? שיטילו עלינו סנקציות פליליות/ יצחק נחשוני
- רוצים לדעת כמה מתגרשים בעיר שלכם? היכנסו
הידיעה שהסעירה את העסקנים והתקשורת, התקבלה ברחוב החרדי בתנועת יד מבטלת: גם נתניהו יודע שלא יהיה גיוס. הוא רק מנסה להיחלץ מהתסבוכת. ומה בדבר "מלחמת העולם" המובטחת? ובכן, החרדים ייצאו לרחובות, אבל האמוציות יאפיינו רק חלקים מכלל המגזר, המכונה בפשטות הומוגנית כ"חברה החרדית".
"החרדים השקופים" יושבים בשקט
"החברה החרדית", צריך לזכור, הייתה מורכבת מאז ותמיד מתתי-קבוצות, אולם בשנים האחרונות קיבלה השונות
בין הסיעות מובחנות ברורה וגלויה יותר. גם אני חרדי, וכמותי – חבריי. אבל האם אני שייך לקבוצה שחסמה כבישים לפני כשבוע? הקרע בין הקבוצה השמרנית בראשות הרב שמואל אוירבך (המכונה גם "הפלג הירושלמי"), ובין "הזרם המרכזי" בראשות הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן הנחשב למתון יותר, הציבה את אנשי הפלג הירושלמי בחוד החנית במאבק נגד "גזירת הגיוס".
הפלג הירושלמי המשיך גם היום במלחמה העקבית וחסרת הפשרות נגד "הגזירה", ולצידם התייצבו בחירוק שיניים, הקיצונים מבין אנשי הזרם המרכזי. הם הבינו כי עליהם ליישר קו עם שנואי נפשם מן הבירה, ולהצטרף להפגנה המונית.
אלא שבין שתי קבוצות אלה נמצאים אנחנו - "החרדים השקופים" - העסוקים בענייני היומיום שלנו, ומתבוננים באי-אכפתיות מוחלטת במהומה שבה מתכתשים הפוליטיקאים. "החרדים השקופים" - הפלג השקט של המגזר - רואים במהומה סערה בכוס מים: הרי הגיוס בגרעין הקשה של הישיבות המובילות לא יתרחש, ואילו השוליים הגדלים והמתרחבים של החרדים השקופים מגיעים ממילא ללשכת הגיוס האזורית, מבלי שמתרחש מבחינתם אסון תיאולוגי. הם בהחלט מוכנים לקבל את האמירה כי לא מעט צעירים לא מתאימים בהכרח לעולמה של תורה.
אנחנו "שקופים" כי לא רואים אותנו
ואחינו החרדים הספרדים? הזרם האדוק מיישר קו באופן מוחלט עם הקבוצה האשכנזית. פטירתו של הרב עובדיה, שנחשב לאוטוריטה מנהיגותית שגילה עמדה מתנגדת נחרצת בשאלת הגיוס – מחקה את הגבולות שבין המנהיגים הרוחניים של הפלגים השונים.
החרדים והדתיים המתונים, החלק הארי של המגזר הספרדי הדתי, משתייכים אלינו - אותה קבוצה שקופה, שוות נפש, שלא רואה אסון גדול בהקמת גדודים חרדיים לצעירים שאינם מוצאים את עצמם בישיבה "רגילה".
לקבוצה הגדלה והולכת הזו אין עדיין ייצוג בכנסת, וגם לא במרחב הציבורי. גפני וחבריו לא מעוניינים, ואולי גם לא יכולים ציבורית, לגלות את אותה אדישות כלפי החוק החדש. רבנים שבסתר ליבם מגלים גמישות, לא יוכלו לעולם לתת ביטוי למחשבותיהם.
איש הציבור היחידי השייך לזרם החרדי, שניתן לזהותו עם התפיסה הזו, הוא דווקא הרב חיים אמסלם, שגורש מש"ס ונותר מחוץ לכנסת בבחירות האחרונות. מותר אולי לקוות, כי "החרדים השקופים" שלא רואים בשאלת הגיוס את "קו פרשת המים", ישכילו למצוא לעצמם ייצוג בבחירות הבאות, בדמותם של אנשים כמו הרב אמסלם, וישלחו אותם לתפוס כיסאות בין מאיר פרוש לאריה דרעי.
לפנייה לכתב/ת 
