היכן שרת המשפטים? השנה של ציפי לבני
היא שקועה במו"מ עם הפלסטינים, ואת המחיר משלמת מערכת המשפט: החוליים רחוקים מטיפול. יוזמות יש, אבל המבחן יהיה במימושן
ציפי לבני נכנסה לתפקיד שרת המשפטים אחרי כהונה אפורה של השר הקודם יעקב נאמן. מי שציפה שתסתער על העבודה, תפרק מוקשים ותתקן את חוליי מערכת המשפט יכול היה להתאכזב. אולי זו הצלילה למשא ומתן המדיני, אולי הרצון לרדת מהכותרות כדי לשקם אט אט את תדמיתה הציבורית ואולי הקושי לחולל רפורמות משמעותיות בתוך שנה, אבל השורה התחתונה היא שנכון להיום מגע ידה של לבני עוד לא לגמרי מורגש.
סוגרים שנה לממשלה:
השרים והח"כים בטורים מיוחדים באולפן ynet
גיא עוני: השנה של השר מאיר כהן
פצעי בגרות: השנה של השר שי פירון
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
אחת השאלות החשובות בעת שנכנסה לתפקיד הייתה כיצד תתפקד לבני בנושאים מבית. היא ציינה כי יש מה לשפר במערכת וגורמים במשרד המשפטים חששו שמא תרסן את "רוח התובע", במיוחד לאחר זיכויים כואבים של אישי ציבור דוגמת אהוד אולמרט, תקופה שבה המערכת עמדה תחת מתקפה.
לבני הוסיפה לומר כי יש לעמוד על המשמרת ויש מה לייעל במערכת, אך יחד עם זאת התבטאה ואמר שלא תיתן לאיש לפגוע במערך התביעה ובבתי המשפט. החפיפה בין הנושאים עדיין לא עמדה במבחן מעשי, וזה צפוי עם החלת מערך הביקורת על הפרקליטות בראשות השופטת הילה גרסטל. גוף זה יבקר את הפרקליטות והתביעה המשטרתית, וייצא לדרכו לאחר שנים של דיונים והכנות - והתנגדות מסורתית של הפרקליטות. כעת ייבחן כיצד יתפקד הגוף, אם יצליח להיות חזק ועצמאי, ואם לבני תתן לו את הרוח הגבית הנדרשת.
על הציר שבין משרד המשפטים ללבני יש סימני שאלה נוספים. החשש במשרד היה שללבני, עם תיק המשא ומתן מול הפלסטינים, אין כמעט זמן לענייני המשרד. לבני פעילה ומקדמת לא מעט נושאים משפטיים, אך עדיין מרבית המלאכה עוד לפניה ויש הטוענים כי שרה עם כובד משקל כשלה יכולה לעשות הרבה יותר. הנסיבות, נטען, מונעות ממנה זמן רב שהייתה יכולה להקדיש לענייני המשפט במדינה.
בין הנושאים שקידמה לבני ניתן למנות את תזכיר החוק שאמור לקצר את "חזקת הגיל הרך" ונשען על מסקנות ועדת שניט. היא בחרה לקבוע את החזקה על גיל שנתיים, בשעה שמסקנות הוועדה היו לבטל לגמרי את החזקה ואימהות קראו לה לבטל את הרפורמה שמציע החוק. לבד מזה, היא קידמה את תזכיר חוק הנישואין שנועד להילחם בתופעת סרבנות הגט וכן את שיפוץ התקנות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה.
כחלק ממגמת קידום הנשים במערכת, מינתה לבני את עו"ד אמי פלמור, ראש מחלקת החנינות בפרקליטות בעבר, לתפקיד המשמעותי והתובעני של מנכ"לית משרד המשפטים. היא גם נלחמה נגד אמירות לא ראויות של שופטים כלפי נשים, ובהן אלו של השופט בדימוס ניסים ישעיה, שאמר לעורכת דין המייצגת קורבן אונס: "יש נשים שנהנות מזה", והשופט שלמה נחשון אטינגר, שאמר לתובעת משטרתית שחיפשה תיק באולמו: "אני רואה שז' את מוצאת מהר".
צעד נוסף שקידמה לבני היה השתלמויות בנושא תקיפה מינית עבור כלל השופטים הדנים בתיקים פליליים בעבירות אלו. בהנהלת בתי המשפט טענו כי צעד כזה יפגע בהפרדת רשויות, אך בסיכום מול גרוניס העבירה לבני את המהלך. בנושא זה ועקב מהלכים דומים נשמעו טענות על צעדים פופוליסטיים.
מערכה פתוחה שמחכה ללבני ודורשת תוצאות היא המאבק בפשע המאורגן, במיוחד כשזה לא חושש גם מלתקוף את זרועות החוק, כמו בפיצוץ מכונית הפרקליט הבכיר במחוז תל אביב. לבני אמנם הקימה פורום רחב בנושא והחלה לקדם הליכי חקיקה בנידון, אך יהיה עליה לזרז אותם
ולסייע להחזרת השקט לרחובות. בין היתר, נדונו הרחבת סמכויות החיפוש אצל עבריינים, חוק החיסיון על חומר מודיעיני הנוגע לארגוני פשיעה, והצעת החוק למניעת השתתפות של ארגוני פשיעה בוועדות מכרזים. אגב, המחלקה לחקירת שוטרים שהייתה פעילה ביותר לאחרונה, וכפופה למשרד המשפטים, מתנהלת בצורה לא ברורה וגם בזאת נמנעת לבני מלטפל.
לצד תהליכים אלה, יעמוד למבחן גם חוק הדין המשמעתי לרבנים, שאמור להביא למהפכה בטיפול בעבירות המשמעת של רבנים באמצעות בתי דין חדשים בהרכבים חיצוניים. רבים מאמינים כי החוק לא ישלים את הליכי החקיקה, וגם על רקע זה נטען לפופוליזם.
נושא נוסף שלבני קידמה לצד נשיא בית המשפט העליון הוא הרפורמה בבתי המשפט, שאמורה לייעל מאוד את הליכי השפיטה, ובתוכה דיוני אחר הצהריים, הפחתה בבירוקרטיה, שמיעה רצופה של תיקים פליליים מיום ליום וקידום תוכנית הגישור לבתי משפט השלום והמחוזי. לתוכנית לא מעט מתנגדים וכאלה המפקפקים באפשרות ליישמה, וגם כאן ימים יבדילו בין הצלחה לכישלון.