אחרי 20 שנה: 'רוצחי העם לא יימלטו ממשפט'
יותר מ-800 אלף בני אדם נספו ב-1994 ברואנדה ב-100 ימים. גלגלי הצדק אמנם פועלים באטיות, אך במדינה האפריקנית ממשיכים לתעד עדויות, ללמד את התלמידים על הזוועות, לזכור את הנרצחים ולרדוף אחרי הפושעים
רצח העם ב-1994: צרפת התעוררה באיחור
עוד חדשות בעולם :
יפן: מפוני האסון הגרעיני שבים לערי רפאים
דילמת הסטודנטים הזרים: אוכל או ספרים
משחקי הכס: המלך חולה, קרב ירושה בסעודיה
עלה ביוקר. הניתוח הפלסטי הזול הרג צעירה
יותר מ-800 אלף בני אדם נספו ב-100 ימים ברצח העם ברואנדה ב-1994. חקירת רצח העם העלתה שמנהיגי המדינה האפריקנית שמשתייכים לבני הוטו, הפעילו מיליציות חמושות לבצע הוצאות להורג בבני טוטסי ובבני הוטו מתונים. "לא משנה אם זה יימשך עשר או עשרים שנה. אנחנו חייבים לדעת מה קרה", אמר התובע במשפטו של מוגסרה, אלן מוקורארינדה. קודם למשפטו הוסגר מוסגרה מקנדה לרואנדה.
"בראש ובראשונה, הדבר הכי חשוב הוא שהמשפטים ייערכו במקומות שבהם התבצעו עבירות כדי שאנשים יבינו שרואנדה לא תאפשר לפושעים להימלט מן הדין", אמר התובע.
"רוצים לוודא שאיש לא ישכח את הזוועות"
ב-7 באפריל תציין רואנדה את יום השנה ה-20 לפרוץ רצח העם במדינה האפריקנית.
מאז הטרגדיה הגדולה מתעדת רואנדה ללא הפסק כל בדל של מידע בשביל לוודא שאיש לעולם לא ישכח את הזוועות. "אני לא דואג מכך שזה יימשך יותר מדי זמן כל זמן שקיימות דרכים להבטיח שכל המידע שנאסף קביל מבחינה משפטית", אמר מוקורארינדה.
התובע הרואנדי בטוח שבאמצעות המסמכים האלה, גם "רוצחי העם" שברחו ושינו את הופעתם וזהותם ייקראו לעמוד לדין ולא יימלטו לעד.
2 מיליון איש עברו בבתי המשפט המסורתיים
במהלך עשר השנים האחרונות, כשני מיליון בני אדם עברו דרך בתי המשפט המסורתיים בכפרים שנקראים "גקאקה" ותוקפים פגשו את הקורבנות שלהם. משמעות המילה "גקאקה" היא לשבת ולדון.
ארגוני זכויות אדם הטילו ספקות גדולים במידת הצדק שנעשית בבתי משפט מסוג זה, שבראשם עומדים שופטים שנבחרו על ידי קהילות מקומיות ואינם מחזיקים ברקע משפטי. כיום, התיעוד של המשפטים ב"גקאקה", שכולל הודאות בפשעים המתועבים ביותר, התנצלויות מעומק הלב ואפשרויות לתיקון עוולות, נמצא בסכנה קיומית. כל העדויות וההודאות באשמה מתועדות בסרטים, בתמונות ובקבצים שנדחסו ב-18 אלף קופסאות ששוכבות במטה משטרת רואנדה. בממשלת רואנדה מחפשים אחר גורמים שיממנו את הליך הדיגיטציה של כל החומרים לפני שיהיו קורבנות של לחות, גניבה, חרקים או שריפה.
פרצו קירות, נכנסו לכנסיות - ורצחו
באתרי הנצחה רבים ברחבי רואנדה, ערימות של בגדים ממלאות את הכנסיות שבהן הסתתרו אלפי בני אדם מפני תוקפיהם. אותם תוקפים פרצו את הקירות ונכנסו דרך החלונות כדי לשים ידם על קורבנותיהם. תעודות זהות, תכשיטים ומשקפיים סדוקים מוצגים לראווה לצד שורות של גולגולות ועצמות רגליים של הנספים ברצח העם.
במרכז להנצחת רצח העם בקיגאלי - מקום שבו שוכן קבר אחים ובו 250 אלף גופות נרצחים - הקירות מלאים בתמונות ישנות של קורבנות רצח העם ביום חתונתם, עם בני משפחותיהם ובעודם צופים בילדיהם גדלים.
בין הצופים בווידאו יש גם תלמידי בית ספר שהגיעו למקום כדי ללמוד על היסטוריה שמעולם לא חוו ממקור ראשון. "דור שלם נשפט כעת על פשעים שביצע ברואנדה ב-1994. אבל אחרי עוד 50 שנה, יהיה לנו דור אחר שיצטרך ללמוד מהניסיון וממה שקרה להורים שלו, לסבים שלו, לפושעים ולשורדים", אמר מנהל המרכז אונורה גאטרה.
בחזרה לבית המשפט. התובע מוקורארינדה אמר ששמיעת אוסף העדויות - חלק מפי אנשים שביקשו לדבר בעילום שם ולא לחשוף את זהותם מחשש לחייהם - ארוכה ומעייפת, אולם מוסיף שהתהליך חייב להימשך כדי למנע מזוועות כאלה לקרות שוב. "אפילו עכשיו, 20 שנה אחרי, הבעיות של רצח העם עדיין נמצאות כאן, אולם יש לנו בסיס טוב להתקדם הודות למשפטים בארושה (טנזניה), ב'גקאקה' וממש כאן", אמר התובע הרואנדי.
לפנייה לכתב/ת 
