כך תדעו: איזה תחליף חלב מתאים לתינוק שלכם
שלושה תחליפי חלב נמצאים כיום על המדפים, והחברות המשווקות אותם יעשו הכל כדי לשכנע אתכם לבחור במוצר שלהן. אז איך תדעו שבחרתם נכון? הדיאטניות תרצה שני ועדי רסולי עם כל המושגים, השאלות והתשובות שאתם צריכים לדעת לפני הבחירה
מיד לאחר בחירת העגלה לתינוק, רכישת המיטה ובחירת צבע לקיר בחדר הילדים, מתעוררות ביתר שאת התחושות הנעימות לקראת בואו של התינוק. אליהן מתלווים החזיונות שגורמים לנו לדמיין אותו ישן באותה המיטה, מתנייד בעגלה ואיתן מגיעה תמיד גם שאלת השאלות: מה אתן לתינוק שלי לאכול?
עבודה רבה ומבורכת מושקעת כיום בארץ ובעולם במטרה לעודד אימהות להנקה. כן, הנקה הינה הדרך לאספקת המזון הטוב בעולם - חלב שאת הנוסחה המדוייקת שלו לא הצליחו עד היום לפצח ולחקות גדולי המומחים. גם אם רכיבים רבים בחלב האם ידועים ומזוהים, ישנם עדיין כאלה שאינם ידועים ומוכרים. היתרונות האינסופיים של הנקה לאם ולתינוק מתגלים חדשות לבקרים. למשל, בשנים האחרונות התברר כי קיימת התאמה של חלב האם למצבו הגופני של התינוק (האם הוא חולה או בריא), התגלו שינויים בהתאם למין התינוק וגם בהתאם לגילו.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
עוד בנושא תחליף חלב בערוץ הורים :
מדריך מיוחד: מה ההבדל בין תחליפי החלב בביה"ח?
לעידוד הנקה: יולדות לא יקבלו דוגמיות תחליף חלב
למרות כל זאת, סיטואציות או בחירות שונות מובילות לעתים אמהות לבחירה שלא להניק. הצורך בהחלפת חלב האם לאמהות שאינן מניקות הביא חברות רבות לייצר מוצר הנקרא בשם הכולל תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) ומנסה להתחקות אחר התכונות החיוביות של חלב האם. וכך נפתח שוק מאתגר, רחב וגדול, עם שמות קוד כמו LC PUFA, נוקלאוטידים, דל לקטוז או comfort - שוק רווי תקציבי פרסום המחפש את ההורה הבא שירכוש את מוצריו.
הבחירה בידיים שלכם, ההורים
עד לאחרונה נמכרו בארץ מוצריהן של ארבע חברות המייצרות תמ"ל. כידוע, התמ"ל הראשון שמסופק לתינוק עם לידתו עתיד להפוך לזה שילווה אותו בהמשך (בתנאי שהאם אינה מניקה). כתוצאה מכך התקיימה תחרות לא הוגנת בבתי החולים, שהעדיפו סוגי תמ"ל של חברות מסויימות. משרד
הבריאות החליט לשים לכך סוף והחל מדצמבר 2013 יכולים ההורים לבחור בעצמם את התמ"ל להזנת התינוק כבר במחלקת היולדות. למרות שהתחרות נעשתה עתה הוגנת יותר, לאחרונה ירד מותג התמ"ל אופטימיל מהמדפים וכך נותרו בשוק רק שלושה מותגים: נוטרילון, סימילאק ומטרנה.
כל מותג הינו בעצם סדרה של מוצרים בעלי הרכב שונה (כשמוצרים חדשים ממשיכים להופיע מעת לעת) ומיובא לישראל על ידי חברה אחרת: נוטרילון מיובאת לארץ על ידי "טבע", סימילאק מיובאת לארץ על ידי "פרומדיקו" ומטרנה - המיוצרת בארץ.
התחרות בין שלושת החברות היא קשה ואגרסיבית ותחתיה נמצאים אנחנו, ההורים. מחד אנחנו משלמים מחיר לא מבוטל ומאידך לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו קונים, או איך בכלל מתאימים את סוג התמ"ל לצרכיו של התינוק שלנו.
נתחיל בכך שנציין ונדגיש כי כל החברות המשווקות בארץ מורשות על ידי משרד הבריאות, כך שכל מזון שתבחרו נבחן ועומד בתקנים הנדרשים של רכיבי המזון הקיימים בו. בנוסף, ההבדלים שקיימים בכמות לאותו רכיב מזון בין החברות השונות מקורה בטווח הנורמה שניתן בהתאם לתקן הקודקס אלמנטריוס של ארגון בריאות העולמי, שהוא התקן המחייב בישראל.
התמ"ל מכיל את אבות המזון הכוללים חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. בתוך קבוצות אבות המזון יכולים להיות הבדלים בכמות סוגי הרכיבים השונים. כך, למשל, בקבוצת השומנים יתכן והרכב חומצות השומן יהיה שונה בין החברות השונות ועדיין יעמוד בתקן. כמו כן יצרניות התמ"ל מוסיפות רכיבים לשיפור העיכול וחיזוק המערכת החיסונית של התינוק.
אתם עומדים מול מדף התמ"ל ומתלבטים מה מתאים לכם, מול העיניים קופצים מושגים חדשים ואינכם מבינים מה עדיף. הנה כמה מושגים והסברים שכדאי לכל הורה להכיר.
1. לקטוז
סוכר החלב. תמ"ל ללא לקטוז נועד לטפל בעיקר בחוסר סבילות ללקטוז זמני (למשל, עקב שילשולים) או באופן מתמשך.
2. LC PUFA
רכיב שומנים הקיים בחלב האם. אלו הן חומצות שומן ארוכות שרשרת בלתי רוויות מקבוצתה אומגה 3 ו-6. חברות המוסיפות אותו לתמ"ל טוענות שבמחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על התפתחות הקוגניציה בתרכובות חלב שהכילו חומצות שומן אלו, בהשוואה לכאלה שלא כללו רכיב זה.
3. נוקלאוטידים
חלק מחומצות הגרעין שהן אבני הבניין של ה-DNA. יצרניות המוסיפות רכיב זה טוענות שיש לו השפעה על התפתחות המערכת החיסונית ונמצאה תגובה אימונית יעילה יותר.
4. פרהביוטיקה
אוליגוסכרידים השורדים את המעבר במערכת העיכול ומגיעים למעי הגס, שם הם משמשים מצע לשיגשוג החיידקים הטובים ובכך עוזרים לתגובה החיסונית.
5. פרוביוטיקה
חיידקים ידידותיים. ישנם סוגים שונים שלהם. במחקרים נמצא כי הוספה של פרוביוטיקה מפחיתה בחומרה ובמשך השילשולים, בעיקר באלה הקשורים ללקיחת אנטיביוטיקה. כיוון שפרוביוטיקה הוכחה כיעילה רק מגיל שישה חודשים, ועד גיל זה מערכת העיכול של התינוק עדיין לא השלימה את התפתחותה והבשלתה, משרד הבריאות מאפשר הוספת רכיב זה רק החל מגיל חצי שנה.
6. שמן בטאפול
יחידה שומנית שפותחה במטרה לדמות את המבנה השומני שבחלב אם כדי לעזור בתהליך העיכול ובספיגת הסידן.
7. שמן דקלים
שמן הנועד לספק לתמ"ל את חומצת השומן הפלמיטית שקימת בחלב אם. באחוז מסויים הוא מתחבר עם הסידן ומפחית את ספיגתו במידת מה. בכמויות גדולות עלול לצור יציאות קשות, אך אם לא קיימת בעייה כזו אין סיבה לשנות תמ"ל.
8. Comfort
חלבון המגיע ממקור חלב פרה. חלבון זה עבר תהליך של פירוק חלקי על מנת שיהיה קל יותר לעיכול. הרכב השמנים ייחודי (משתנה מיצרן ליצרן) ותכולת הלקטוז נמוכה בהשוואה לתרכובות החלביות הרגילות. מכוון לאוכלוסיית תינוקות הסובלים מכאבי בטן/קוליק וחוסר שקט.
מצבים רפואיים מיוחדים כגן אלרגייה ריפלוקס, תת ספיגה ועוד מצריכים התאמה תזונתית מיוחדת שנעשית על ידי רופא הילדים.
מה הם השלבים בתחליפי חלב ומדוע צריך לעבור ביניהם?
ההבדלים בין השלבים השונים באים לביטוי בשינוי בכמות החלבון, קלוריות ויטמינים ומינרלים, ולעתים גם בהרכב חומצות השומן. הבדלים אלה מנסים לחקות את השינויים החלים בחלב האם עקב גיל התינוק. לכן מומלץ לעבור שלב בגיל חצי שנה, שבו התמ"ל עדיין מהווה חלק גדול מסך המזון היומי של התינוק. בגיל שנה לרוב כמות התמ"ל היומית יורדת ומשולבת באכילת מוצקים, ולכן המעבר לשלב נוסף אינו הכרחי.
בשל אותם שינויים ברכיבים מומלץ שלא לעבור בבת אחת משלב לשלב, אלא לעשות מעבר הדרגתי המשלב ארוחות הולכות וגדלות במספרן של השלב הבא, על מנת לאפשר את הסתגלותה של מערכת העיכול למזון החדש.
איך תדעו שהתמ"ל שבחרתם מתאים לתינוק שלכם?
שאלו את עצמכם:האם התינוק משתף פעולה בזמן האכילה?
האם הוא מצליח להיות נינוח לאחר הארוחה?
האם היציאות תקינות (מוציא בקלות וללא קושי)?
האם הוא עולה במשקל בצורה תקינה בהתאם למעקב גדילה?
במקרה של ספק לאחד מהקריטריונים יש להיוועץ ברופא המטפל או בדיאטנית תינוקות. חשוב לציין כי סיבות שונות יכולות לגרום לאי שקט סביב ההאכלה, אולם באם כל הסימנים מעידים כי התמ"ל שהתינוק צורך מתאים לתינוק אין כל סיבה לשנותו. בכל מקרה, הבחירה הראשונית בין מותגי התמ"ל השונים יכולה להיות מקרית או כזו הממשיכה את המזון הראשון שהתינוק קיבל בבית החולים.
לסיכום, כדאי לזכור כי חווית האכילה בתחילת החיים משפיעה רבות על יחסו של הילד לאכילה ולאוכל בהמשך חייו. חשוב שחוויה זו תביא לילד ולהורים רגעים ושעות נעימים ומחברים. מעבר לנועם ולרוגע בבית, חווית האכילה של התינוק משפיעה גם על תזונתו והתפתחותו - ולכן מומלץ שלא להקל בה ראש.
תרצה שני היא דיאטנית ילדים. עדי רסולי היא דיאטנית תינוקות. השתיים חברות פורום הילדים של "עתיד"