איך הוא מעז / על פרשת שלזינגר
הבקשה של איגוד הג'ודו לשלוח את אליס שלזינגר להסתכלות היא לא פחות מנבזית. הגיע הזמן שמשה פונטי יפסיק את המשחק הכפול וששרת הספורט תייבש את קן הצרעות
בשבוע שעבר נרשם עוד פרק עצוב
בסאגת היחסים בין משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו,
לבין אליס שלזינגר. הסכסוך הארוך בין הצדדים הביא לכך ששלזינגר נמצאת למעשה מחוץ לנבחרת, ופונטי מסרב לבקשת השחרור שלה כדי שתוכל לייצג נבחרת אחרת.
לסיטואציה שהקריירה שלה הולכת ואוזלת, להתחרות היא לא יכולה, להשתחרר היא לא יכולה, אין לה מושג מתי הסיפור הזה יסתיים כאשר מועד פתיחת אולימפיאדת ריו - אולי האחרונה מבחינתה - קרב והולך, מה עוד צריך לקרות כדי שהיא תהיה בלחץ נפשי?
אמיר רוזנברג, עורך דינה של אליס, פנה לח"כ יואל רזבוזוב שיפעיל את קסמיו ואולי יגרום לפונטי לחתום על מכתב השחרור, כי שלזינגר מצויה במצב נפשי לא טוב. בהמשך איגוד הג'ודו שלח מכתב לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, וביקש לזמן את שלזינגר להסתכלות, כי "כפי שאנחנו מבינים זאת, הוא בעצם אומר שהיא עלולה להתאבד". העובדה שאיגוד הג'ודו בחר "להבין זאת" בדרך שבחר, מצביעה על נבזותם של פונטי ושל האיגוד יותר מאשר על מצבה הנפשי של שלזינגר.
יש אנשים שנכנסים ללחץ לפני בחינה, ויש שמתפרקים לחתיכות בלילה שלפני הטסט. עמידה בלחצים זו העבודה של שלזינגר, אבל אפילו ספורטאית בעלת עצבי ברזל, כשהיא נקלעת
החשיפה ב"ידיעות אחרונות"
אליס שלזינגר: "איגוד הג'ודו ביקש לבצע לי בדיקה פסיכיאטרית דחופה"
אליסף דעואל
המאבק בין איגוד הג'ודו לאליס שלזינגר מחריף: האיגוד פנה לפסיכיאטר המחוזי בבקשה לבדיקה דחופה, בטענה כי הגיע מידע שאם היא לא תקבל שחרור מהאיגוד, קיימת סכנה לחייה. הפסיכיאטר דחה את הפנייה. שלזינגר במכתב לשרת הספורט לבנת: "אסור לעשות דברים כאלה לספורטאי". האיגוד: "מניפולציה זולה ונבזית. שלזינגר משקרת במצח נחושה"
פונטי לא באמת חשש שאליס בסכנת חיים. הוא ניצל חוות דעת של מומחה שהביאה שלזינגר כדי שיעזבו אותה לנפשה, והשתמש בחוות הדעת הזו נגדה. את חושבת שאיגוד הג'ודו פראייר, ותוציאי שחרור בטענה שאת מעורערת? נשחק את המשחק שלך עד הסוף. הם פנו ליועץ המשפטי של האיגוד, שהמליץ "לא לקחת סיכונים" ולפנות לפסיכיאטר המחוזי. ממתי יועץ משפטי מבין בפסיכיאטריה?
יטען היועץ המשפטי שדווקא בגלל שהוא ופונטי אינם מבינים בפסיכיאטריה, הם חייבים לפנות לסמכות מקצועית ולא לקחת על עצמם אחריות. זו טענה שמתאימה לזאב שהפך לסבתא, ועשה "כיפה אדומה" לכיפה אדומה. פונטי יכול לטעון כמה שהוא רוצה שהוא רצה לשמור על בריאותה של אליס. מתשובתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן ללמוד שגם הוא הבין מה עומד מאחורי הבקשה לזמן את אליס להסתכלות. "מעיון במכתבך", הוא כותב למנכ"ל איגוד הג'ודו, "אין אינדיקציה חוקית להתערבות בכפייה, ומבירור עם עו"ד רוזנברג עולה כי הנ"ל אף פעם לא מסר מידע ממנו משתמע שקיימת סכנה לחייה של גב' שלזינגר".
ynet ספורט עושה לכם סדר:
- סדר בספורט הישראלי: דניאל פרנקל, צביקה שרף ואייל לחמן עם טורי דעה לפסח
- סדר בליגות באירופה: הכל לקראת חודש ההכרעות
- סדר במונדיאל: מי הכוכבים הגדולים שלא יהיו בברזיל?
- סדר ב-NBA: עונת ה-MVP של קווין דוראנט
- סדר בספורט האולימפי: מי יהיו המדליסטים הישראלים בריו 2016?
למה הדבר דומה? תארו לעצמכם שהיו מספרים לי שמשה פונטי במצוקה נפשית קשה. האם די היה בייעוץ משפטי מעורך הדין שלי, כדי שאפנה לפסיכיאטר המחוזי בבקשה שיזמן את פונטי להסתכלות (מתוך דאגה למצבו, כמובן)? לא אעשה את זה, למרות שבריאותו הנפשית של פונטי חשובה לי.
הפנייה לפסיכיאטר מחוזי היא הירידה הנמוכה ביותר שאני זוכר של עסקן ספורט בישראל מעולם. אילו פרופ' קוטלר, שנתן לשלזינגר חוות דעת, היה סבור שאליס זקוקה להסתכלות, הוא לא היה צריך את פונטי, אלא שולח אותה לבדיקה בעצמו. ואילו פונטי היה באמת דואג לשלזינגר, הוא היה יכול לזמן אותה או את מקורביה לשיחה, לברר איך הוא יכול להקל על הלחץ הנפשי עליה. הוא לא עשה את זה כי הוא יודע מה הם היו אומרים לו: אם אתה רוצה להקל את הלחץ הנפשי מאליס, שחרר אותה.
מי שיבחן בעיון את הפנייה של איגוד הג'ודו לפסיכיאטר המחוזי, יגלה שפונטי היה מוכן לחתום על שחרור, אבל בתנאי מסוים: "ככל שמצבה הנפשי (של אליס שלזינגר - א.מ.) קשה מאוד וישנה סכנה לחייה, ישקול האיגוד לתת לה את כל מבוקשה, וגם זאת שלא על פי העקרונות המקובלים". זה מבחינתי שיא הנבזות: פונטי יהיה מוכן למרות הכל לשחרר את שלזינגר, אבל רק אם יש חשש אמיתי לחייה, וגם זאת לפנים משורת הדין. לא נשמע לכם כמו ועדת שחרורים של שירות בתי הסוהר?
לפי ההתנהלות בפרשה הגענו למצב שמשורת איגוד הג'ודו ישחרר רק המוות, או לפחות חשש סביר להתאבדות. משה פונטי משחק משחק כפול. מצד אחד מבקש מהפסיכיאטר אישור שנגרם לה מספיק סבל, עד שקיים חשש לחייה, אבל לא מספיק סבל כדי שתשים קץ לחייה.
פונטי תקוע על עץ גבוה, מסובך מעל לראש. בניסיונו לחפש סולם לרדת, הוא הסתבך עוד יותר. גם אחרי שפונטי ייאלץ לחתום על שחרור, ואין מצב שהבורר יפסוק אחרת, לדעתי האיש הזה גמור. ניגודי האינטרסים של אבי לוזון בהתאחדות לכדורגל נראים מצחיקים ליד ההתנהלות של פונטי.
למרות שהמדינה צריכה להתערב בספורט כמה שפחות, אם אנחנו בתקופה של ניקיונות, שרת הספורט, לימור לבנת, חייבת להפעיל כל סמכות שבידה כדי לייבש את איגוד הג'ודו, אפילו במחיר ויתור על 50 מדליות אולימפיות. יסלחו לי מאמני וספורטאי הג'ודו אם ייפגעו, אבל את קן הצרעות הזה חובה לייבש. מינהל תקין זה לא רק התנהלות ללא גירעונות. איגוד ספורט נועד לשרת את הספורטאים, לא להפך.
עצת חינם
ועצה קטנה לסיום: כששאול אייזנברג ניהל את הפועל ת"א, היחסים בינינו היו מתוחים. אני לא אהבתי מה שהוא עושה, הוא לא אהב מה שאני כותב. יום אחד כשהייתי בדרכי למשחק באוסישקין, התקשר אליי עיתונאי שנמצא באולם, והזהיר אותי שלא אגיע. אייזנברג פיזר לפני המשחק כרוזים על המושבים, וקרא בהם לאוהדים לא להיגרר לפרובוקציות ולא לנקוט באלימות... במיוחד לא כלפי אריה מליניאק.הבורר בתיק קבע שלא הייתה קריאה למניעת אלימות, אלא הסתה לאלימות, ושאוליקו שילם 75 אלף שקל. בתור יועץ לא משפטי, אני מציע לאליס לשקול תביעת נזיקין אישית. היא יכולה לצאת עם שחרור וגם עם כסף.
אליס שלזינגר
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים