האיש שפיצח את סוד ההצלחה של היהודים
מה הקשר בין רבי יהודה הלוי לאלברט איינשטיין? ומה בין יציאת מצרים להוליווד? מדוע יהודים חכמים יותר? ואיך קרה שאחוזון קטן מאוכלוסיית העולם כבש את פסגות ההצלחה? ספר חדש בדק ומצא את החוט המקשר בין זוכי פרס נובל, ליהודים המשפיעים בעולם: כולם מספרי סיפורים
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
מרדכי (מקס) שטנר, מחבר הספר "הצלחתם של מספרי הסיפורים" (הוצאת "ידיעות ספרים") שיוצא בימים אלה, משוכנע שבהברקה התסריטאית הזו נעוצה תמצית ההצלחה של יהודים בעולם. זה לא רק בגלל שהאחים כהן הם יהודים, וכמותם גם נואה הולי, התסריטאי של "פארגו" שלעייל. כי אם בגלל שהאקט של הטחת הראש בקיר, מזכיר לשטנר את הדרך שבה דוד המלך הציל את עצמו משאול, כשהציג עצמו כמשוגע.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ג'ניפר גודווין מציגה: נס הכתובה האבודה
- הקריקטורות ש"דר שטירמר" לא הספיק לפרסם
על פנקס קטן: התנ"ך של ברגן בלזן
שטנר סבור כי הסיפור הקטן הזה מדגים בצורה נפלאה את ההבדל בין היהדות, לנצרות ולאסלאם: קצת סיפורי נסים, והמון פתרונות לוגיים שמאפיינים את גיבורי התנ"ך. הוא משוכנע שהתרבות היהודית פיתחה ושכללה את האמנות העתיקה של יצירת סיפורים, והיא הגורם האמיתי והישיר להצלחה הפנומנאלית של יהודים בעולם.
עם של מספרי סיפורים
במחקר בינתחומי מקיף, משרטט שטנר קווים משותפים להצלחותיהם של גאונים יהודים שונים על פני תקופות ויבשות שונות ורחוקות. למשל, המשוררים יהודה הלוי וחיים נחמן ביאליק, שקרוב לאלף שנים שנים מפרידות ביניהם - ועדיין שניהם עפים בשיריהם לארץ הקודש על כנפי ציפור.
"לכאורה, מדובר בתוצר פשוט של חינוך", כך שטנר. "שניהם חונכו להתגעגע לארץ הקודש האבודה.
אלא שהדמיון בין המשוררים עמוק בהרבה, ומתבטא באופן שבו הם תפסו את העולם, במוטיבציה שהניעה אותם לכתוב, ובדרך שבה הביעו את מחשבותיהם".
העובדה שיש מספר כה גבוה של יהודים מצליחים, בתחומים שונים ואף מנוגדים לכאורה, כגון מדע ותרבות - הביאה את שטנר למסקנה שאי אפשר לתלות את ההצלחה באינטליגנציה תורשתית בלבד, והוא פנה לחפש אחר מיומנויות משותפות בתרבות היהודית לכלל הדורות, היבשות ותחומי ההצלחה.
"ככל שהעמקנו בתרבות", כך שטנר, "גילינו שוב ושוב מיומנות אחת, שהמאפיינים שלה בתרבות היהודים שונים וייחודיים ביחס לתרבויות אחרות: מיומנות יצירת הסיפורים. למעשה, כל בני האדם הם 'מספרי סיפורים' מלידה. כל מה שאנחנו אומרים או שומעים הוא סיפור קצר: אנחנו לוקחים כמה עובדות, ומתבלים אותן בקצת רגש. אולם בקרב היהודים הסיפורים בנויים מעט אחרת. הם דומה בצורה רבה למה שרואים בסרטים הוליוודיים. אנשים שגדלים בתוך התרבות היהודית סופגים את המיומנות הזאת, ויכולים להשתמש בה בהמשך חייהם כדי להגיע להצלחה.
"לדוגמה - חג הפסח ביהדות הוא בעצם סרט הוליוודי. מכות מצרים וההתלבטויות של משה הם רק ההתחלה לקתרזיס שמופיע בסוף – הצבא המצרי כמעט מגיע עד לעבדים הנמלטים, וברגע האחרון הם חוצים את ים סוף. גם חגים אחרים ביהדות נראים כמו סרט: בחנוכה המכבים מנצחים את היוונים, ובפורים מרדכי ואסתר מנצחים את המן. החגים באסלאם ובנצרות נראים אחרת לגמרי, נטולי אלמנטים "הוליוודיים".
אז אתה טוען שהחגים מייצרים אצל היהודים את המיומנות?
"לא רק. המיומנות הזאת מקיפה אותנו בכל מקום. כולנו מכירים את הסיפור בתנ"ך על דוד וגוליית. מדובר בסיפור ארוך (58 פסוקים), עם אלמנטים הוליוודיים. בקוראן, לעומת זאת, הסיפור הרבה יותר ממוקד, ודוד הורג את גוליית בתוך 3 פסוקים, בלי שנבין איך קרה שדוד הגיע בכלל להתמודד עם הפלשתי הענק. לכאורה, מדובר באותו סיפור. למעשה אלה שני סיפורים שונים לגמרי, והם מעצבים את האישיות בצורה שונה".
מה הקשר בין המדען הגאון לסעדיה גאון?
יכולת יצירת הסיפור, שנבנתה ועוצבה לאורך מאות ואף אלפי שנים, היא שאפשרה הצלחה של
יהודים כה רבים, ברגע שהם החלו להשתלב בתרבות המערבית, עם פריחתה של ההשכלה בקרב יהודי אירופה. למסקנה זו הוא מגיע לאחר ניתוח מחקרים שבדקו האם יש קשר בין אינטליגנציה להצלחה, והאם יהודי אינטליגנט שיודע תלמוד על בוריו, יוכל בהכרח להפוך לעילוי ברפואה או בעסקים.
"אלברט איינשטיין המציא את הפיזיקה המודרנית, זיגמונד פרויד המציא את הפסיכואנליזה, רוברט אופנהיימר הוא אבי פצצת האטום, אייזיק אסימוב הגדיר את חוקי הרובטיקה, ובתחום המחשבים והאינטרנט יש המון יזמים למשל המקימים של גוגל, פייסבוק מייקרוספט ואינטל", הוא מפרט.
"בתחום התרבות, בהוליווד שישה מבין שמונת האולפני הגדולים הוקמו על ידי יהודים, הארי הודיני היה מלך מופעי הקסמים, ג'ו שוסטר וג'רי זיגל המציאו את סופרמן, ובריאן אפשטיין היה המארגן של 'הביטלס', ובתחום ההומור פרצו את הדרך גראוצ'ו מרקס, מל ברוקס, וודי אלן וג'רי סיינפלד".
"זה לא דבר פשוט, לדעת לספר סיפור טוב"
שטנר (43) הוא יליד ירושלים, חילוני שלמד פילוסופיה, מתמטיקה ומדעי המוח - וסטרטאפיסט
שמנצל את מומחיותו לבניית מודלים ולבינה מלאכותית. את ההשראה לכתיבת הספר החדש, המנתח את הצלחתם של יהודים בעולם - קיבל במהלך מסיבת חנוכה בגן של בתו. כאשר ראה כיצד מציגים ילדי הגן את סיפור החנוכה, הגיע שטנר למסקנה כי הדרך שבה היהודים מספרים את ההיסטוריה שלהם - מימי התנ"ך ועד ימינו - פיתחה אצלם מיומנות שהפכה אותם לכל כך מוכשרים ומצליחים.
25% מזוכי פרס נובל בפיזיקה, 42% מחתני פרס נובל בכלכלה, וכ-40% מבין זוכי האוסקר הם יהודים, למרות שמספר בני דת משה וישראל עומד על פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית כדור הארץ, הוא מציין. "כשאתה רואה את המספרים, ולפיהם 27% מזוכי פרס טיורינג - הפרס המוביל בעולם בתחום מדעי המחשב - הם יהודים, אתה תוהה אם כולנו גאונים".
כשהוא נשאל מה הקשר בין הצלחה למספרי סיפורים, משיב שטנר, כמו כל יהודי, בשאלה: "מה עושה סטרטאפיסט למצליח? הוא מספר סיפור טוב כל כך, עד שמישהו מוכן להשקיע בו מיליון דולר בלי לקבל משהו מוחשי בתמורה. ומה מייחד מדען דגול כמו איינשטיין? הוא לוקח אוסף של עובדות, ומייצר מהן סיפור חדש, שמשנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם.
"זה גם סוד ההצלחה של בנקאים, שצריכים לשכנע את לקוחותיהם לתת להם את כספם, או עורכי דין שמנסים לשכנע את השופט. כל אלה תחומים שבהם אנחנו מוצאים הצלחה יוצאת דופן של יהודים. במאתיים השנים האחרונות, מי שיודע לספר סיפור טוב יגיע להצלחה גדולה. אצל יהודים המיומנות הזאת נרכשת כבר בילדות.
"זה בכלל לא פשוט לספר סיפור 'טוב' - כלומר כזה שישכנע את השומעים, שיציג את העובדות ברצף לוגי,
שיוסיף קצת רגש, אבל לא יותר מדי. אגב, בכמה חברות בינלאומיות התחילו בשנים האחרונות ללמד את המנהלים איך 'לספר סיפורים' כדי לשפר את יכולת השכנוע שלהם".
איך הגעת למסקנה שהמיומנות הזאת היא שהביאה יהודים להצלחה?
"ניתחתי את ההיסטוריה והתרבות היהודית מתקופת התנ"ך ועד ימינו. במקום להתמקד, כמקובל, באסונות שפקדו את היהודים, אני מראה את דרכי המחשבה שהתפתחו בתרבות, ומשווה אותן למה שהופיע בתרבויות סמוכות, בראשן הנצרות והאסלאם. בניתוח כזה רואים הבדל משמעותי בין התרבויות. ההבדל הזה הוא שהוביל להצלחה באותם התחומים שבהם יש יתרון למי שיודע 'לספר סיפורים'".
המוח היהודי
בספרו מנתח שטנר את התפתחותה של היהדות. הוא מפרט ומפרק מקטעים חשובים בהיסטוריה היהודית: תקופת האבות, יציאת מצרים, דוד ושלמה, חורבן בית ראשון ושני, חיבור המשנה והגמרא, התפתחות הספרות היהודית, ימי הביניים, ראשית ימי הציונות, ועד להצלחות הפנומנליות של יהודים במאה ה-19 וה-20. לכל אורך הספר, מראה המחבר כיצד צורת המחשבה היהודית, ובעיקר היכולת הסיפורית היא זו שהכשירה את היהודים להצליח בעת החדשה.
"הספר מתבסס על הידע שלי בתחום מדעי המוח", שטנר אומר. "איך אנשים חושבים, וכיצד הם מקבלים החלטות. אחרי שהספר התפרסם, יצא מחקר שמחזק את טענותיי, במסגרתו נתנו לשני אנשים לשמוע את אותו סיפור, ועשו הדמיה של המוח שלהם. שני המוחות הגיב בצורה דומה. המוחות נמצאים למעשה בקורלציה, והדבר מעיד על כוחו של הסיפור".
על המתח המובנה שבין יהדות לדתיות, הוא אומר: "דת זו גם אמונה, גם אורח חיים וגם זהות. הזהות שלי היא שאני יהודי. בספר אני מגדיר זהות יהודית שהיא מעבר לזרם דתי כזה או אחר, ומבחינת אורח חיים ואמונה, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.
"יהדות מעניינת אותי כי אני שייך אליה, וטוב לי עם ההשתייכות הזו. מכיוון שאני עובד הרבה שנים בתחומים של מודלים ומערכות מורכבות, אני מנתח את היהדות שהיא מערכת מורכבת, את ההשפעות הבבליות והיווניות עליה, ואת הדרך שבה היא השתמרה. אני גם מונה את הצלחותיהם של יהודים רבים לאורך הדורות, ומנתח אותן, כמו גם את הסיבה לכך שיש תרבויות עתיקות כמו למשל הדרואידים שחיו בתקופת הרומאים הותרבות שלהם נמחקה לחלוטין".
