מהגדה ועד הבדלה: יום העצמאות הופך לחג
"סדר יום העצמאות" חילוני, מחזור דתי עם תפילות חג בשלושה נוסחים - והבדלה של התנועה הרפורמית. פרופ' אסא כשר מזהה רצון של החברה לעגן את הטקסים, והציבור הישראלי על שלל מגזריו מנסה לצקת תוכן דתי בחג העצמאות. ואתם? מוזמנים להוריד את ההגדה שצירפנו ליום העצמאות
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
פרופ' אסא כשר, למשל, אסף לאורך השנים מאות טקסטים שנכתבו מאז קום המדינה ועד לימינו אנו, ואשר שימשו לטקסי יום העצמאות. "בשנים הראשונות לקום המדינה, נעשה ניסיון לייצר טקסט בסגנון ליל הסדר, שיכלול הגדה ליום העצמאות ובה שאילת ארבע קושיות, אזכור לארבעת הבנים, אמירת חד-גדיא וגם שתיית ארבע כוסות", הוא אומר ל-ynet. "זה לא הצליח בגלל התנגדות של המפלגות הדתיות, שמחו על העובדה שבמקום להגיד 'והקב"ה מצילנו מידם', אמרו ו'צה"ל מצילנו מידם'.
עוד כתבות בערוץ היהדות :
"למרבה הצער, הניסיון נכשל, ומאז נעשו ניסיונות בקנה מידה מקומי ליצור טקסטים המשמשים קהילות מקומיות. דוגמה לכך, היא 'הגדה ליום העצמאות' שיצרה קק"ל ויצאה בשלוש מהדורות. הטקס הזה כלל מוטיב מרכזי בשם 'הקערה הציונית', כשכל אחד מהמשתתפים הביא חפץ מתולדות המדינה שהוא יכול לספר עליו סיפור. אנשים מביאים חפצים של הוריהם או שלהם, ומספרים את הסיפור שמאחורי החפץ".
פרופ' כשר מציין גם את הניסיון של התנועה הקיבוצית, לייצר לפני עשרות שנים טקס אלטרנטיבי לליל הסדר. האם הניסיון כשל משום שהציבור החילוני העדיף את ההגדה המקורית?
פרופ' כשר מתקומם: "אני לא מסכים עם הטיעון הזה, ואף כתבתי בעבר שכתופעה, זהו ההישג הגדול ביותר של התרבות העברית בארץ ישראל. מדובר בעשרות-אלפים שלקחו חלק בטקסים הללו, וזה מרשים ביותר. הניסיון הצליח, אבל אכן אפשר לראות מגמה של התקרבות לטקסט המסורתי לאורך עשרות השנים, כאשר זה נעשה יותר דומה לטקסט המסורתי. הדבר משקף רצון להיות בתוך מסורת, ופחות רצון לחדש".
גרסת השילוב
"הגדה לחג העצמאות" היא ניסיון לשלב בין מסורת יהודית לבין תרבות עברית. במועצת עמק חפר פועל "המרכז לזהות יהודית תרבותית", או במילה אחת: "זית". רינה ברקאי המתגוררת בקבוצת משמר השרון, היא ממנהלות הארגון שבו יצרו מסגרת לימודית המכונה "מדרש חפר". לפני כארבע שנים, הם החליטו ליצור תוכן חינוכי ורוחני ליום העצמאות.
"הרגשנו שהטקס בהר הרצל, הזיקוקים, הבמות וחידון התנ"ך אינם מספיקים", ברקאי אומרת. "כמי שבמשך שנים שימשה מורה ומחנכת של בני נוער, גם הרגשתי שאין התייחסות ליום העצמאות כחג".
חברי קבוצת "זית" ישבו על המדוכה, והחליטו ליצור הגדה שתתבסס על מגילת העצמאות ותכלול טקסטים מהמקורות, לצד תרבות עברית. בהגדה שבעה חלקים, כמספר הקנים כמנורת המקדש שהפכה לסמל המדינה. שבעת פרקי ההגדה עוסקים בקשר שבין עם ישראל לארץ, בהתיישבות והגשמה, בעלייה וקליטה, בצדק החברתי ובדמוקרטיה, בחינוך, תרבות ושפה עברית, שלום וביטחון ופרק אחרון העוסק בדורות הבאים ובתקווה.
גם הדתיים רוצים
את פרק המבוא להגדה, כתב פרופ' כשר לאחר שיוזמיה התרשמו מהידע הרב שלו בנושא ונעזרו בו. "החלטנו ליצור טקס חווייתי, אבל לא כזה שחייב להתקיים בשעה מוגדרת ובצורה מוגדרת כמו בהגדה של פסח", ברקאי אומרת. "אפשר לקרוא את ההגדה, גם כשנמצאים בחורשה שבה עושים מנגל, בחוף הים, בבית, או אפילו בבית הספר, ביום שלפני יום הזיכרון או ביום שבו חוזרים מהחופשה.
"אגב, גם ההגדה המפורסמת של פסח לא נולדה ברגע אחד, אלא התעצבה לאורך כאלף שנים. לדעתי זהו מודל מנצח, וגם הגדה של חג העצמאות, היא תהליך שישתנה".
ברקאי מסבירה כי ליוצרי החוברת היה חשוב לשלב את ארון הספרים היהודי, וגם את היצירות הציוניות והמודרניות. כך למשל, בפרק הראשון העוסק בקשר שבין עם ישראל לארצו, יש ציטוט מספר "עמוס" ("ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם"), לצד קטע מ"אלטנוילד" ("אם תרצו אין זו אגדה... ואם לא תרצו כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא ואגדה יוסיף להיות").
בנוסף יש בה את השיר "ליבי במזרח" של רבי יהודה הלוי, השיר "אם אשכחך" (המוכר יותר כ"ציון תמתי") וגם ציטוט של הראי"ה קוק ("החלומות הגדולים יסוד עולם הם"). כמובן שלצד הטקסט יש תמונות מראשית ימי המדינה, וגם ציורים וצילומים של יצירות אמנות הרלוונטיות לנושא. אגב, אולי הדבר מפתיע ואולי לא: לדברי ברקאי מחצית מרוכשי ההגדה הם חילונים, ומחציתם דתיים שלא מסתפקים בתפילות החג.
הגרסה הדתית: מחזור ליום העצמאות
מי שמכיר את הרצון של הציבור הדתי-לאומי בתוכן דתי ליום העצמאות, הוא אליאב סטולמן, מנהל "מותג קורן"
בהוצאת קורן. בשנה שעברה הוציאה ההוצאה לראשונה את ה"מחזור ליום העצמאות", שיצרו הרב בנימין (בני) לאו וד"ר יואל רפל.
מתברר שיש גרסאות רבות ושונות לתפילות יום העצמאות, כולל מספר ניסיונות ליצור תפילת "על הניסים", הדומה לזו שנאמרת בחנוכה ובפורים. "הדרישה למחזור יום העצמאות הגיעה מהשטח", אומר פרופ' סטולמן.
"לכולם יש כמובן מחזור לראש השנה וליום כיפור, ואם בעבר אנשים הסתפקו בתפילות יום העצמאות שהיו מודפסות על דפים מנוילנים - הציבור רצה מחזור מסודר, כולל תפילות למנחה, הסברים על התפתחות תפילות החג ועוד. המחזור הודפס בשלוש נוסחאות: אשכנז, ספרד ועדות המזרח, ולהפתעתנו הביקוש היה עצום. נדרשתי להפסיק את הפרסום מאחר וכל העותקים אזלו".
ויש גם גרסה רפורמית לעצמאות כחג דתי
התנועה הרפורמית יזמה השנה בפעם הראשונה "טקס הבדלה" בקהילות התנועה, שנערך אמש (יום ב'), וכלל ברכה על יין וחלה מתוקה, הדלקת נרות, תפילה, אמירת שבע ברכות, שירה וקריאה במגילת העצמאות. חברי קהילת יוזמ"ה במודיעין שידרו אותו בשידור חי לקהילות רפורמיות בארה"ב.
"חשוב לומר שהמיזם נולד לפני מספר שנים ב'בית תפילה ישראלי', שזו קהילה שוויונית-ליברלית שלא משתייכת רשמית לאחת מהתנועות - אבל מהר מאוד זה התפשט לחלק גדול מהקהילות הרפורמיות", אומר הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית. "ההיגיון מאחורי המיזם פשוט: רגעי המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות הם הקדושים ביותר בלוח השנה הישראלי. זה הזמן שבו שכל הציבור, כולל אלה שרחוקים מבית הכנסת, חשים קדושה ויראת כבוד".
הרב קריב מוסיף כי רבים בציבור הישראלי חשים כי קיים מעבר חד מדי בין העצב של יום הזיכרון, לבין שמחת יום העצמאות, וכאן ביקשו הרפורמים לבטא את המעבר במילים, במחוות ובשירים. "טקס הבדלה לא נאמר רק ברגע שבו מבדילים במוצאי השבת מקודש לחול, אלא גם כשעוברים בין קודש לקודש", הוא אומר.
"בטקס ההבדלה שלנו, מציינים את המעבר מקדושת הנופלים ויום הזיכרון, לקדושה שטמונה בשמחה על הריבונות ועל המחויבות להגן על המדינה - לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם כדי להגן כל מהותה, על דמותה הערכית והמוסרית, ועל השאיפה לבנות חברת מופת".
