המבקר: הרפורמה ברמ"י לא השיגה מטרותיה

הושקעו מיליונים, אך דבר כמעט לא השתנה. "המדינה שילמה מיליוני שקלים למתכונת של רפורמה שנועדה לשפר את תפקודה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולמקד את פעילותה בתפקידי הליבה הכרוכים בניהול משק הקרקעות בישראל - וקיבלה רפורמה במתווה אחר". כך לפי דוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, שתוקף את התנהלותה של רשות מקרקעי ישראל ביישום הרפורמה שעליה החליטה הממשלה.

רפורמה במינהל מקרקעי ישראל - עוד כותרות:

• המדינה תוותר על נכסים בשווי מיליארדים
• דו"ח: מחירי הקרקעות צנחו - הדירות התייקרו
• חקלאים יוכלו לחכור קרקעות ל-200 שנה
• מהפכה: החקלאים יהיו הבעלים של הקרקעות
  

לטענת המבקר, המתווה המעודכן לא השיג את מטרתה העיקרית של הרפורמה שהיא התייעלות, חיסכון וריכוז של משאבי הרשות במטלות הליבה - שיווק הקרקע ושמירה על הקרקע. המתווה הנוכחי, קובע שפירא, קרוב יותר במהותו למבנה רשות מקרקעי ישראל לפני הרפורמה.

על פי דו"ח המבקר, עלותה של הרפורמה למדינה מסתכמת ב-241.5 מיליון שקלים. היא מורכבת מתוספת שכר שנתית של למעלה מ-35 מיליון שקל; מהוצאות חד פעמיות בגובה 206.5 מיליון שקלים; מתשלום ליועצים ולגיוס עובדים בגובה 44 מיליון שקל; ממענק לעובדים בסך 12.5 מיליון שקלים; ומענק לפורשים בגובה 150 מיליון שקלים. את הכספים השקיעה המדינה על מנת לייעל את הבירוקרטיה ברשות.

אחת ההתייעלויות המרכזיות ברפורמה היא צמצום החיכוך עם חוכרי הקרקעות, על ידי הפיכתם לבעלי הקרקעות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. בפועל, טוען המבקר, הונצח החיכוך עם החוכרים. הרשות העריכה כי בישראל קיימים כמיליון נכסים במלאי הנכסים המועמדים להקניית בעלות. נכון לדצמבר 2013, הוקנתה בעלות על כ-300 אלף נכסים - ויש להשלים את הקניית הבעלות על 700 אלף נכסים נוספים.

זאת ועוד, על פי החלטת הממשלה יש להעביר את נושא פיתוח הקרקעות המשווקות על ידי הרשות - מהרשות לידי הרשויות המקומיות. אולם בדו"ח נכתב כי בפועל, "הרשות מעורבת בפיתוח בניגוד להחלטת הממשלה. מבדיקת המבקר בפרויקטים לפיתוח בשנים 2014-2013 נמצא כי רמ"י מעורבת בפיתוח ב-31 פרויקטים, וב-16 מהם אף מבצעת את הפיתוח עצמו באמצעות חברות מנהלות המועסקות על ידה".

תוספות שכר מפליגות לעובדים

ברפורמה נקבע כי יש לצמצם את כוח האדם ברשות מקרקעי ישראל; ומצד שני להטיב עם העובדים הנשארים ולתמרץ אותם על מנת שיהיו יעילים ושירותיים יותר. בפועל, הטיבה הרשות עם העובדים מעבר להחלטות שנקבעו.

"צמצום כוח האדם בכ-200 משרות, איחוד המרחבים והוצאת פעולות השירות למיקור חוץ - פעולות שבגינן הסכימה המדינה לשאת בתשלום תוספות שכר ותנאי פרישה מוגדלים - לא יושמו", נכתב בדו"ח המבקר.

לפי נתוני השכר בפועל, תוספת השכר הממוצעת לעובדים (ללא מענקים ותוספות שנתיות) היא כ-4,300 שקל בחודש - גידול של כ-36% לעומת השכר הממוצע לעובד לפני הרפורמה. בחישוב לפי 676 עובדים ברמ"י, מדובר בתוספת של כ-35 מיליון שקל בשנה.

על פי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, הגידול בשכר הממוצע לעובד לא היה אמור לעלות על כ-20.5% מהשכר המקביל לפני הרפורמה (כולל מענקים). עוד מצא המבקר כי הרשות העניקה תנאי פרישה מוגדלים (מעבר לקבוע בהסכמים עמה), ומנגד גייסה עובדים חדשים במקומם, כך שהמדינה לא חסכה בתשלום משכורות.

ליברמן שיבץ מקורבים מתפקידים קודמים

על פי דו"ח המבקר, מנהל הרשות, בנצי ליברמן, מינה את ליאורה טושינסקי לסגניתו. אלא שוועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה, לפי המבקר, לא ציינה על ההיכרות המוקדמת בין השניים: "התקיימו קשרי עבודה קרובים וממושכים בין השניים, שהתמשכו על פני 11 שנים".

עוד נכתב כי "ב-9 מתוך 10 השנים, מ-1997 עד 2007 שבהן כיהן ליברמן כראש המועצה האזורית שומרון, כיהנה הזוכה במכרז כמנכ"ל המועצה. ב-2009, כאשר ליברמן נבחר כמנכ"ל תנופה, מינהלת סל"ע לשעבר, כיהנה היא כסגניתו. מידע זה לא הופיע בפרוטוקול הוועדה".

עוד קבע המבקר כי ליברמן השתתף בבחירת מועמדים שעבדו עמו בעבר, וכי מינה לוועדות המכרזים חברים שהייתה להם היכרות מוקדמת עם המועמדים אשר זכו במכרז בסופו של דבר - עובדות שברוב המקרים לא ניתן להן ביטוי בפרוטוקול. לדברי המבקר, מצב דברים זה מלמד כי עקרון השקיפות לא נשמר.

גם בוועדת השיבוצים לא טמן ליברמן את ראשו בצלחת. לדעת משרד מבקר המדינה, "אין זה ראוי שמנהל רמ"י, שהיה יו"ר ועדת השיבוצים ומינה את חברי ועדת השיבוצים, יהיה גם חבר בוועדת הערעור ויהווה 50% מהרכבה".

הביקורת בדקה 82 שיבוצים, ומתוכם מצאה 16 מקרים שבהם התעלמה ועדת השיבוצים מחוות הדעת של אגף משאבי אנוש. כך, למשל, היא שיבצה עובדים לתפקידים המחייבים ניסיון ניהולי או מקצועי, על אף שאגף משאבי אנוש קבע כי אין להם את הניסיון הנדרש בתנאי הסף.

עוד ציין המבקר כי בבדיקה של 82 שיבוצים של עובדים לתפקידים שונים ברשות, על שב-11 מקרים שובצו עובדים ללא השכלה פורמלית לתפקיד שונה במהותו מזה שמילאו לפני הרפורמה. כך, למשל, שובץ עובד ששימש מרכז בכיר בתחום רכש, נכסים ולוגיסטיקה, ללא השכלה גבוהה, לתפקיד ראש תחום כספים, מינהל ומשאבי אנוש המחייב תואר ראשון. שתי עובדות ותיקות ששימשו כמזכירות, ללא השכלה גבוהה, שובצו לתפקיד מרכז בכיר עסקות מיוחדות, המחייב תואר ראשון.

ליברמן דוחה את הביקורת מכל וכל

מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, זעם על דו"ח המבקר ותקף את עורך הדו"ח (שמעון עמר). בשיחה עם ynet אמר כי נפגש לאחרונה עם מבקר המדינה פעמיים והביע את מורת רוחו בפניו. "במקור הדו"ח היה חמור יותר", אמר ליברמן, "אבל כנראה שבן אדם מתאהב במה שהוא כותב וזה רק מעיד על כותב הדו"ח ששונה ב-180 מעלות מהמציאות ברשות".

"אפשר להתווכח עם הרבה דברים, אבל לא עם התוצאות. כל הפרמטרים בשנת 2013 הם בשיא: תכנון, שיווק, עסקאות חתומות והעברת בעלות. זאת גם הפעם הראשונה שאנו מוציאים לוח זמנים למתן שירות". לדבריו, "אי אפשר להשוות את מה שקרה ב-20 שנה למה שקרה בשנתיים וחצי מאז נכנסתי לתפקיד. העדכונים היו הכרחיים לטובת השגת התוצאות".

בנוגע לביקורת בה לא דיווח לוועדה על היכרות מוקדמת עם טושינסקי, סגניתו, אמר: "הוועדה לא היתה של המינהל, אלא של נציבות שירות המדינה ואחת מחברות הוועדה היתה עו"ד שרית דנה שהיא המשנה ליועמ"ש. קורות החיים היו על השולחן וסיפרו על ההיכרות, אמרתי את זה לכולם ונוכחותה של עו"ד דנה היא כמו אישור לכך".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל מוקירה את משרד מבקר המדינה ואת פעילותו החשובה אך עבודת עורך הדו"ח המדובר לוקה בחסר ובמידה מסויימת בחוסר הבנה בכל האמור למימוש הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל והתאמתה למציאות. תוצאות הרפורמה מדברות בעד עצמן לאורך כל נתוני שנת 2013- שיא בשיווק קרקעות, שיא בתכנון ושיא בהעברת בעלות.

"לצערנו, עורך הדו"ח מטעם מבקר המדינה התבסס על גישה שגויה המתעלמת ממורכבות הרפורמה וממרכיביה השונים. יישום הרפורמה בהתאם למתווה המקורי ללא ביצוע התאמות נדרשות הייתה מסתיימת בתוצאה אחת בלבד- לא הייתה רפורמה .

"אלמלא בוצעו התאמות ושינויים במתווה המקורי של הרפורמה, רשות מקרקעי ישראל לא היתה מסוגלת לעמוד ביעדי השיווק שהציבה לה הממשלה. 

"המתווה המעודכן של הרפורמה הניב את ההישגים הבאים: שיווק של 38,000 יחידות דיור בשנת 2013, תוך עמידה ביעדי הממשלה: עלייה תלולה במספר העסקות המאושרות מ 15,300 יח"ד ב2012 לכ 30,000 ב 2013, הגדלה משמעותית של היקפי התכנון מ כ 38,000 יח"ד ב 2012 לכ 44,500 יח"ד ב 2013. לאור הצלחות אלו ומתוך הכרה בצורך לתגבר את רשות מקרקעי ישראל בכוח אדם נוסף לקידום הרפורמה צפוי קבינט הדיור לאשר תקנים נוספים בעתיד הקרוב".

בנוגע לגידול בשכר העובדים נמסר מהרשות, כי: "על מנת להביא לשינוי מהותי ברשות מקרקעי ישראל וכדי למשוך כח אדם חדש מקצועי ואיכותי, כללה הרפורמה גידול של כ- 20% בממוצע בשכר העובדים, כאשר הגידול המשמעותי ביותר בשכר ניתן לעובדים מקצועיים ואקדמאיים, במקביל לפרישה של כ 200 עובדים ותיקים. שינויים אלו הוכיחו את עצמם ועל כך מעידים- נתוני השיווק של 2013 שהיו הגבוהים ביותר מזה שנים".

תגובת שר השיכון אורי אריאל: ״העדכונים וההתאמות שהוכנסו ברפורמה ואושרו על ידי מועצת המינהל הם שאפשרו לרשות מקרקעי ישראל לעמוד ביעדי השיווק שהממשלה והם שאפשרו את שיפור השירות וההתייעלות שנעשו בעבודת הרשות״.