צפוף בקיבוץ: "רוצים כבר לבנות לנו בית"

המדינה מעודדת את הציבור לעבור מהמרכז לפריפריה בניסיון להקל על מצוקת הדיור, אך נראה שמי שנענה לקריאה נתקל במצוקת דיור מסוג אחר. בתנועה הקיבוצית טוענים כי בניית עשרות אלפי יחידות דיור בשטחי הקיבוצים מתעכבת בימים אלה, בשל סכסוך ארוך שנים עם רשות מקרקעי ישראל. לטענת התנועה, הרשות מסרבת להעניק לקיבוצים היתרי בנייה - ובינתיים ממשיכים התושבים לגור בדירות קטנות וצפופות, בהמתנה לבניית בתיהם החדשים.

עוד כתבות על בנייה בקיבוצים בערוץ הנדל"ן :

• הקיבוצים: "חייבים הסכם בנייה עם הממשלה"
• "ניתן לבנות בקיבוצים 40 אלף דירות מיידית"
• ליברמן לתנועה הקיבוצית: "אתם קוזאק נגזל"
  

בשנים האחרונות קלטו הקיבוצים חברים חדשים, שביקשו מגורים עם אופי כפרי. כחלק מהליך הקליטה, הוקצו להם קרקעות לבנייה עם תוכניות מאושרות. עם זאת, מאחר שהקיבוץ נחשב "חוכר לדורות", כדי לקבל היתר בנייה עליו לקבל את חתימת רשות מקרקעי ישראל, שהיא בעלת הקרקע.

שורש הוויכוח בין הקיבוצים לרשות נעוץ בדרישתה להפוך את בעלי הבתים בקיבוצים גם לבעלי הקרקע, במקום חוכרים לדורות. זאת על רקע הליכי ההפרטה שעברה התנועה הקיבוצית. ואולם, בקיבוצים מתנגדים לדרישה, מכיוון ששיוך כל הבתים - הן של החברים הוותיקים והן של החדשים - יחייב הליך סבוך.

לטענת התנועה, מדובר בהליך שיכלול הכנת תוכנית אדריכלית מורכבת ותשלום כספים לרשות (דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל ותשלום עבור התוכניות האדריכליות). עוד טוענים בתנועה כי לקיבוצים רבים, כמו גם לחברי הקיבוצים - במיוחד הוותיקים שבהם - אין יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות הכספיות הללו.

לשיטת התנועה הקיבוצית, הליך שיוך הבתים צריך להתנהל בקיבוץ עצמו, אשר ימשיך להיות במעמד חוכר לדורות או בעלים של הקרקע. במצב זה, חברי הקיבוץ יקבלו שיוך פנימי לקרקע, החברים ישאו בעלות הבנייה, אבל יהיו מוגבלים ביכולת המכירה של הדירות. "לא יהיו כאן עסקאות נדל"ן, אלא מכירת המבנה. לפיכך, גם התשלום לרשות מקרקעי ישראל אמור להיות נמוך, משום שמדובר בקרקע שאינה סחירה", מסבירים בתנועה הקיבוצית.

אגב, אם לרגע חשבתם שהטבת המע"מ 0% שאמורה להקל על רוכשי הדירות יכולה לסייע לתושבי הקיבוצים, דעו שהיא אינה תקפה לגביהם. זאת משום שהם ממתינים להיתרי בנייה עבור צמודי קרקע, ואילו ההטבה חלה על דירות בבנייה רוויה.

קיבוץ גלאון: רוצים לבנות, אך אין היתר

יניר ושני יוניקמן (34), בני זוג עם שני ילדים, התקבלו לאחרונה להיות חברים בקיבוץ גלאון הנמצא צפונית לקריית גת. "אני במקור מאשדוד ויניר ממשאבי שדה ושנינו היינו בגרעין נח"ל ביוטבתה", מספרת שני. "למרות שאנו חברי קיבוץ גלאון, ובאנו לכאן מתוך רצון לבנות את הבית שלנו, אין לנו איפה לגור בקיבוץ ואנו שוכרים דירה במושב ביצרון", מוסיף יניר.

"יחד עם הבנייה עצמה, אנחנו מעריכים כי שווי הבית יחצה את 1.5 מיליון שקלים", אומר יניר ומדגיש: "אסור להתבלבל - לא מדובר כאן בעסקה כלכלית". מה שמעכב את המשפחה בבנייה היא רשות מקרקעי ישראל, שלטענתם לא מספקת כבר שנתיים היתרים, אף שמדובר בקרקע שחלה עליה תוכנית מאושרת לבנייה. "כלומר לא מדובר בקרקע חקלאית, יש צורך באישור טכני שהרשות כבעלת הקרקע צריכה לספק", מסבירים השניים.

משפחת יניקמן בהרכב מלא. "לא מדובר בעסקה כלכלית"(צילום: אבי מועלם)

לא רק משפחת יוניקמן ממתינה להיתר בנייה. בכל הקיבוץ ממתינות 39 משפחות לקבלת היתרים מהרשות. "הם לא מבינים או לא רוצים להבין שאנחנו לא עושים עסקת נדל"ן, אלא באנו למקום שבו אנחנו רוצים לבנות בית, לחיות בו ולגדל ילדים", אומרת מירב גורדון (נשואה+4), שחיה בשכירות בקיבוץ וממתינה גם היא לקבלת היתר.

לדברי גורדון, "ברור לכולם שהעצמת ועיבוי הפריפריה היא משימה לאומית, ועם זאת דווקא בקיבוצים - שהם מנוע הצמיחה של המדינה כאשר כ-75% מהם נמצאים בפריפריה - עדיין יש הקפאה. מיותר לציין שאנחנו לא ביקשנו ואנחנו לא מבקשים שום מתנות".

קיבוץ גבעת ברנר: אין עזרה מההורים

בקיבוץ גבעת ברנר, הסמוך לרחובות, מתמודד רמון לוטן עם משפחתו (זוג + 2) עם מקרה דומה. משפחת לוטן מתגוררת בדירת 50 מ"ר תמורת 2,500 שקל בחודש, למרות שבמרחק דקות הליכה מדירתם השכורה מחכה להם קרקע בשטח של 250 מ"ר שממתינה להיתר בנייה.

"אנחנו צריכים היתר בנייה, אך הבעלים של הקרקע היא רשות מקרקעי ישראל, וכשמגיעים אליה הנציגים מתנים את קבלת ההיתר בתנאים שהקיבוץ כולו צריך לעמוד בהם", אומר לוטן. לדבריו מדובר בתנאים כמו כמו תהליך פרצליה (חלוקת זכויות בתתי-חלקות) של כל החברים, וכן נתונים כגון מי גר באיזה בית ומה גודל כל מגרש. "זה מהלך אדריכלי מורכב שלנו, החברים החדשים, אין שליטה לגבריו. רק נתנו ערבות של 200 אלף שקל כדי שתהליך השיוך יושלם".

גם משפחת רוזנבלאו (זוג + 2) מקיבוץ אושה הממוקם בין חיפה לשפרעם מתגוררת בדירת 50 מ"ר וממתינה לקבלת היתר לבניית בית צמוד קרקע. "סיימנו את תהליך הקליטה בקיבוץ ואנחנו מחכים כבר שנתיים לקבלת ההיתרים", אומרת קרן רוזנבלאו. "זה תהליך מורט עצבים, כי אתה לא יודע איפה אתה עומד".

בני משפחת רוזנבלאו. מחכים כבר שנתיים להיתרים(צילום: מוחמד שינאווי)

הרשות: רואים בקיבוצים מפעל ציוני

בתנועה הקיבוצית טוענים כי הפתרון למשבר הדיור טמון בקיבוצים, וליתר דיוק - בפתרון הסחבת במתן היתרי הבנייה. זאת משום שלטענתם ניתן לשחרר היתרים עבור 40 אלף יחידות דיור חדשות שניתן לבנות באופן מיידי - 30 אלף דירות לקליטת משפחות חדשות ועוד 10,000 דירות להשכרה לסטודנטים ולזוגות צעירים.

"חוסר הוודאות לגבי עתיד הבנייה בקיבוצים עדיין מטיל צל על היכולת שלנו להמשיך להתפתח כתנועה", אומר איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "עם זאת, אנו נמצאים במסלול שיחות פתוח ואינטנסיבי עם כל הגורמים שיש להם נגיעה בדבר, ומקווים שבקרוב יבוא פיתרון שיאפשר לקיבוצים לשוב ולצמוח ולהיות חלק יוצר במדינת ישראל".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "ועדה לבחינת הסדר להקניית זכויות למגורים לחברי הקיבוצים, בראשות בנצי ליברמן, הגישה את מסקנותיה ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל. המסקנות מציגות מתווה חדש נוסף לנושא זכויות המגורים של חברי הקיבוצים". לדברי הרשות, נציגי הקיבוצים והרשות כבר הגיעו להבנות בנושא.

עוד נמסר כי "במסגרת מתווה זה תינתן לאגודות האפשרות לרכוש את שטח המגורים ולחתום על חוזים פרטניים עם החברים, במטרה לשמור על המבנה הקהילתי הקיבוצי. מסקנות הוועדה והדיון בנושא יובאו להכרעת מועצת מקרקעי ישראל. ליברמן רואה בקיבוצים מפעל ציוני שיש להכיר בזכויותיהם ההיסטוריות ולאפשר להם לעגן את זכויותיהם בנושא המגורים, תוך שמירה על מרקם חיי הקהילה בקיבוץ".