דיור ציבורי: "המדינה לא רואה אותי ממטר"
הקריטריונים לקבלת דירה בדיור הציבורי מותירים אלפי משפחות מחוץ למעגל הזכאות. מירי מקריית אתא הגישה לא מעט בקשות אך קיבלה תשובה שלילית "כי פעם התור היה ארוך ואח"כ הילדים בגרו"; לטליה מב"ש יש 5 ילדים אבל אין "פתרון דיור יציב"; ואביגיל מדימונה עברה 14 דירות ב-14 שנים. במשרד השיכון מבהירים: עושים מאמץ למצוא פתרון. דיור ציבורי 2014 - תמונת מצב
בחודש האחרון פורסם לראשונה ב-ynet כי מחלוקת כספית בין משרדי השיכון והאוצר גרמה לעיכוב בתחזוקת 2,000 דירות במערך הדיור הציבורי - וכפועל יוצא לעיכוב באכלוסן על ידי מאות משפחות הממתינות לדירה. מעבר לעיכובן של המשפחות הללו, נראה שהקריטריונים הנוקשים שקיימים כיום לקבלת דירה בדיור הציבורי מותירים אלפי משפחות נוספות מחוץ למעגל הזכאות.
דיור ציבורי - כותרות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- דיור ציבורי: העמלה לעמידר תישאר מופחתת
- תוכנית שר השיכון: למכור דיור ציבורי ליזמים
- מכירת הדיור הציבורי לדיירים יוצאת לדרך
- "הבזאר" של עמידר: 3,000 דירות למכירה
על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, במאגר הדיור הציבורי קיימות היום כ-63 אלף דירות, ורשימת ההמתנה למגורים בהן כוללת כ-2,300 זכאים שעומדים בתנאים הנוכחיים. הנהלים של משרד השיכון קובעים כי משפחה או הורה חד הורי, עם 3 ילדים ומעלה, המתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי (הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה וקצבת נכות) במשך שנתיים - יוכלו לקבל דירה בדיור הציבורי.
"אני עושה את כל מה שאני יכולה כדי לצוף, אבל המדינה לא רואה אותי ממטר", מספרת ל-ynet מירי רוזוב (47), אם חד הורית ל-3 ילדים המתגוררת בקריית אתא ומאחוריה בקשות חוזרות ונשנות מהמדינה לקבלת דירה במערך הדיור הציבורי - שנדחו. "אני עובדת יותר מ-200 שעות בחודש וקורעת את התחת כדי לכלכל את הילדים", מוסיפה רוזוב, שמועסקת בבית קפה מקומי בעיר.
לטענת רוזוב, לפני כ-9 שנים נדחתה בקשה שהגישה לקבלת זכאות למגורים בדירה ציבורית בטענה ש"התור לדירות ארוך" - וזאת למרות שעמדה בקריטריונים המזכים. לפני שנתיים שוב ביקשה לקבל דירה ושוב קיבלה תשובה שלילית, הפעם בטיעון שילדיה בגרו. "בעבר אמרו לי שאין מספיק דירות ובפעם האחרונה זה היה בגלל שהבן שלי גדל. התירוצים משתנים - אבל את העזרה אני לא מקבלת", היא מספרת בייאוש.
סיוע בשכר דירה שקיבלה רוזוב ממשרד השיכון הוגדל לפני כשנתיים מ-600 שקל ל-1,170 שקל אך הופסק לפני כחודשיים. "ביקשתי לחדש את הזכאות לסיוע ואמרו לי שבגלל שהמשכורת שלי עלתה, אני אקבל פחות. מאז לא קיבלתי דבר - המדינה רוצה שנשב בבית ולא נעבוד, או שנרמה ונשקר", היא טוענת.
הכנסותיה של רוזוב מסתכמות בכ-6,000 שקל בחודש מעבודתה ומדמי המזונות שהיא מקבלת. לדבריה, "יש לי חובות לארנונה שאני לא מצליחה לשלם ובן שייאלץ להפסיק בקרוב את לימודיו בטכניון כי אנחנו פשוט לא עומדים בזה".
"מנסים לשרוד אבל המדינה מתעלמת"
קריטריונים נוספים לקבלת זכאות לדירה במערך הדיור הציבורי מתייחסים לקבוצות קטנות וחריגות יותר, כגון אזרחים מעל גיל 55, נכים קשים ומשפחות עם ילד אחד נכה, כאשר הכוונה היא לנכות פיזית בלבד - ילדים אוטיסטים לא נכללים בהגדרה זו.
מלבד קריטריונים אלה, במקרים בודדים משרד השיכון מקיים ועדות חריגים שמאפשרות זכאות למשפחות וליחידים שנמצאים על סף הקריטריונים. כך נשארות בחוץ עוד מאות משפחות שחיות מקצבאות, אבל יש להן רק שני ילדים; ועשרות אלפי אימהות חד הוריות, שיש להן פחות מ-3 ילדים.
המקרה של טליה דנה מדר, אם ל-3 ילדים מנישואים קודמים ולשניים מנישואים נוכחיים, ממחיש את הבעייתיות בקריטריונים. בקשתה של מדר, מכורה לשעבר שנקייה היום ומתגוררת בבאר שבע, נדחתה בשל מספר ילדיה. 3 ילדיה הגדולים הוצאו מרשותה בתקופה שבה השתמשה בסמים, אך בעקבות שיקומה בית משפט קבע שהילדים יכולים לחזור אליה, בכפוף למגורים קבועים בבית ראוי.
"אני במלכוד - אומרים לי שלא אוכל לקבל דירה כי יש לי רק שני ילדים עם בן הזוג הנוכחי, ובמקביל אומרים לי שלא אוכל לקבל משמורת על 3 הגדולים כי אין לי פתרון דיור יציב", מסבירה מדר. "גם בן הזוג שלי הוא מכור לשעבר שנקי היום", היא מספרת, "אנחנו מנסים לשרוד אבל המדינה מתעלמת".
"המציאות הכלכלית השתנתה וכוללת עוני הולך וגדל, דירות שהתייקרו במאות אחוזים וזינוק בהוצאה החודשית של משק בית", מתייחסת למקרים אלה עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת ידיד הפועלת למען זכויות בקהילה. לדבריה, "כל זה קורה בזמן שהמדינה לא שינתה את התנאים לקבלת סיוע וצמצמה את הזכאות לקצבאות, שמהוות תנאי לקבלת דירה בדיור הציבורי".
"כמה נמוך שלא תגיע, עזרה בדירה זה מחוץ לתחום"
בשנים האחרונות פועלים חברי כנסת משדולת הדיור הציבורי וארגונים חברתיים כגון ארגון שתיל לקידום שינוי חברתי והפורום למען הדיור הציבורי לקידום שינוי הקריטריונים - שלא השתנו זה עשרות שנים. אך נראה שבמשרדי האוצר והשיכון לא מתכוונים לעשות זאת בקרוב.
כך, למשל, לטענת גורמים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דיון בנושא שהיה אמור להתקיים החודש נדחה - לאחר ששר השיכון, אורי אריאל, לא השתתף בו. הארגונים החברתיים טוענים כי "השר מעדיף לעסוק בנושא במסגרת ועדת הכספים הנוחה לו". מלשכת אריאל נמסר כי "שר השיכון השתתף בדיון שהתקיים בוועדת הכספים יומיים קודם והתייחס בהרחבה לנושא, כך שלא היה הגיון בדיון נוסף".
אמנם, לפני כשנתיים עדכן משרד השיכון את הסיוע בשכר דירה לזכאים, שמגיע היום עד 3,000 שקל (אגב, ברוב המקרים הוא עדיין עומד על כמחצית מהסכום הזה); ואף על פי כן - הסיוע לאלו שאינם זכאים מגיע רק עד 1,400 שקל. "בכל מקרה, הסיוע בשכר הדירה אינו מספק ואנו זקוקים לפתרונות קבע שיתקנו את האבסורד", טוענת עו"ד דמרי-מדר.
לב ארן, רכז פורום הדיור הציבורי, מחזק את הדברים וטוען שסיוע בשכר דירה הוא מכשיר בלתי יעיל לחילוץ מעוני. "אנשים זקוקים לקורת גג לתקופה ממושכת, ליציבות ולנגישות קבועה של נותני השירותים החברתיים. ברגע שהמשפחות עוברות דירה, מעגל התמיכה שלהם מתרסק", הוא מסביר.
אביגיל ביטון (38), אם חד הורית ל-3 ילדים מדימונה, מכירה מקרוב את המציאות הזו. ב-14 השנים אחרונות עברה 14 דירות, כאשר 3 בקשות שהגישה לקבלת דירה נדחו, אף שבנה הסובל מאפילפסיה אושפז במשך חודשים ללא הכרה. "כמה נמוך שלא תגיע, עזרה בדירה זה מחוץ לתחום", טוענת ביטון, שמקבלת סיוע בשכר דירה בגובה 690 שקל. "פעם אמרו שההכנסה שלי גבוהה מדי, פעם טענו שסירבתי לקבל דירה במצפה רמון", היא מוסיפה.
עד לפני כשנה הועסקה כמנהלת מרכזייה ברשת מלונות והכנסתה הסתכמה ב-6,500 שקל ברוטו בחודש. לפני כחצי שנה הסתיימה תקופת הזכות לדמי האבטלה ולאחרונה החלה ללמוד. "כשהייתי מובטלת אמרו לי שההכנסות שלי (מדמי האבטלה ומהמזונות - ע.א) גבוהות מדי ושלא נמצאו סיבות לחרוג מהכללים", היא מסבירה, "הניסיון שלי להתפתח וללמוד שוב מפר את התנאים - כי אני לא מקבלת הבטחת הכנסה. אני מנסה בשיניים לגדל את הילדים, אך ללא פתרון קבוע איני מצליחה. הסיוע בשכר דירה לא עוזר כשבכל שנה אני צריכה לעבור דירה".
נקודת אור? לא לדעת כולם
אז האם משרדי השיכון והאוצר ימשיכו לעמוד בסירובם לשינוי הקריטריונים? הוועדה למלחמה בעוני, שמינה שר הרווחה מאיר כהן, צפויה להגיש בחודש הקרוב את המלצות הביניים שלה - הכוללות גם את הרחבת מעגל הזכאים לדיור ציבורי. הוועדה, בראשות חתן פרס ישראל אלי אלאלוף, תמליץ, ככל הנראה, גם על הגדלת מלאי הדירות הציבורית והכפלת התקציב לאחזקתן.
עוד מסתמן כי ההמלצות יכללו שינוי של הקריטריונים לזכאות במקרים של אזרחים ערבים שכמעט ואינם זכאים לסיוע בדיור, בגלל סעיף שקובע כי עליהם לגור ביישוב שיש בו דיור ציבורי - ואילו ביישובים הערביים לא נבנה דיור כזה. הוועדה אף תבקש לשנות את הקריטריון הקובע כי רק משפחה עם 3 ילדים לפחות תהיה זכאית לדירה; אולם לפי גורמים בוועדה, באוצר ובבנק ישראל מתנגדים ליישום סעיפים אלה - משום שעלותם מוערכת ביותר ממיליארד שקל בשנה.
"כדאי שהמדינה תאמץ את ההמלצות המקצועיות והשמרניות תקציבית של אותם מומחים שהיא מינתה בעצמה", אומר לב ארן, "אם תהיה התעלמות גם מההמלצות האלו - זה יוכיח שלא היה כל טעם במינוי הוועדה".
אולי כדאי להתייחס גם לדו"חות שונים של מבקר המדינה מהשנים האחרונות, שקבעו כי מערך הדיור הציבורי נמצא בתהליך של קריסה. דו"ח של המבקר יוסף שפירא, שפורסם באוקטובר האחרון, מצא כשלים בהתנהלות משרד השיכון והחברות המשכנות. לפי הדו"ח, בזמן שאלפי משפחות ממתינות בתור לדיור הציבורי, כ-2,300 דירות מושכרות למשרדים, גופים ואנשים שאינם זכאים לדיור סוציאלי.
נקודת האור היא העובדה שבחודשים האחרונים, ובעקבות עתירה לבג"ץ, החלה המדינה ליישם את חוק הדיור הציבורי, שהוקפא במשך יותר מ-15 שנה. החוק מאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש במחירים מסובסדים את הדירות שבהם הם מתגוררים, אך בארגונים חברתיים טוענים כי הדבר יביא לירידה במספר הדירות הפנויות לזכאים. מנגד, אומרים במשרדים כי הם מקדמים תוכניות למתן סיוע בשכר דירה ופרויקטים של פינוי-בינוי שיביאו לתוספת של דירות.
משרד השיכון: תרומה מרכזית לנושא הדיור
בעניין הקריטריונים, ממשרד השיכון נמסר: "כחלק מהניסיונות למצוא פתרונות למחסור בדיור לזכאי הדיור הציבורי, הגשנו הצעה למשרד האוצר לפתוח מסלול סיוע בשכר דירה מוגדל משמעותית מכפי שקיים כיום, ולטווח הארוך להגדיל את המלאי ולתת עדיפות בהקצאתו למשפחות שמצבן מחייב פתרון קבע. התוכנית כוללת הגדלת מספר משקי הבית שיהיו זכאים לסיוע מוגדל וארוך טווח שהם אינם זכאים לו כיום. המשרד היה שותף פעיל בוועדה שהוקמה על ידי שר הרווחה, ותרומתו לנושא הדיור הייתה מרכזית. ההמלצות המתגבשות משקפות את העמדה המקצועית והחברתית של המשרד".
בעניינה של מירי רוזוב נמסר: "מבדיקה שערכנו עולה כי הגברת רוזוב הינה אם חד הורית לשני ילדים (בן נוסף מעל גיל 21) והינה זכאית לקבלת השתתפות בתשלום שכר דירה בסך 740 שקל, בהתאם למבחן הכנסה. כללי הזכאות ידועים ואף מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד, ומי שעונה לקריטריונים מקבל זכאות גם אם 'התור ארוך'".
בעניינה של טליה דנה מדר נמסר: "מבדיקה שערכנו עולה שהגברת טליה דנה מדר נרשמה לקבלת סיוע עם שני ילדים וכי הונפקה עבורה תעודת זכאות כזוג + שני ילדים. במידה שיש לה משמורת על 3 הילדים הנוספים, עליה לפנות לחברת שכר דירה ולעדכן את ההרשמה. נדגיש כי בקשת הזוג מדר לקבלת דירה נדחתה בוועדת אכלוס עליונה באוקטובר 2013, מאחר שאינם עונים לגודל משפחה מזכה. לצערנו, המחסור בדירות בשיכון הציבורי מחייב את הוועדה לשקול היטב כל בקשה ולקבוע סדרי עדיפויות במתן האישורים; ורק במקרים חריגים ביותר נוהגת הוועדה לאשר דיור ציבורי. כיום, בקשתם ממתינה לדיון בוועדה ציבורית וביקשנו לתת קדימות בטיפול".
בענייניה של אביגיל ביטון נמסר: "מבדיקה שערכנו עולה כי הגברת ביטון הינה אם ל-3 ילדים אשר מממשת אפשרות סיוע בשכר דירה בסך 690 שקל, בהתאם למבחן הכנסה. בקשתה לקבלת דירה בשיכון הציבורי נדחתה בוועדת אכלוס עליונה מיום 12.12.2013, מאחר שחרגה בהכנסות מזכות. הכנסותיה בעת הדיון בוועדה עמדו על סך 8,114 שקלים, כאשר ההכנסה המזכה לדירה עומדת על סך 6,033 שקלים. נציין כי באפשרותה לפנות בערעור לוועדה ציבורית".
משר השיכון, אורי אריאל, נמסר: "במסגרת תפקידי, הבאתי ואני ממשיך להביא תוכניות ופתרונות שונים כדי לעזור לזכאים. משרד השיכון התחיל במכירת הדירות לזכאים וקניית דירות חדשות. בנוסף, אני מקדם תוכניות פינוי-בינוי במתחמי הדיור הציבורי שישדרגו את איכות הדירות. כמו בכל תחום, התקציב לדיור הציבורי מוגבל. הקריטריונים, שנקבעו בממשלות קודמות, משקפים את העזרה המקסימלית שניתן להגיש במסגרת התקציב הקיים. משרד הבינוי והשיכון ביקש מהאוצר תוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים - אך התקבלה תשובה שלילית".
לפנייה לכתב/ת 
