סידהארטה: המציאות עגומה, הסרט פחות
ריצ'י מהטה חושף בסרטו "סידהארטה" את סיפורם הטרגי של ילדים עניים בהודו שנשלחים לבדם לעבוד למען המשפחה ונחטפים ברחבי המדינה, אך עושה זאת באנושיות ובחמלה, אפילו בהומור
ריצ'י מהטה, תסריטאי ובמאי קנדי ממוצא הודי, חוזר ליבשת האם בסרט "סידהארטה" (אין קשר לספר סידהרתא של הרמן הסה, או לסרט שנעשה בהשראתו ב-1972) - סרט בהפקה קנדית המתרחש כולו בהודו. הוא מספר על מהנדרה, מתקן רוכסנים קשה יום, אשר שולח את בנו סידהארטה לעבוד במפעל לתקופה של חודש כדי לעזור בפרנסת המשפחה. כאשר חולפים הימים והילד לא שב, יוצא האב למצוא אותו ולהחזירו הביתה.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
זהו סרטו השני של מהטה המתרחש בהודו. גם סרטו הראשון, "אמאל", שזכה לשלל פרסים ושבחים, התרכז בסיפורו של אדם פשוט - נהג ריקשה טוב לב מניו דלהי. אך בעוד הראשון היה סיפור אגדה מודרני, דובר הינדי ואנגלית, סידהארטה דובר הינדי בלבד והוא מבוסס על סיפור אמיתי של אדם שפגש הבמאי באחד מביקוריו בהודו. הסיפור נגע ללבו ורדף אותו, ועשיית הסרט היתה לדבריו הניסיון שלו להתמודד עם קשת הרגשות שהוא עורר בו.
הטריילר של "סידהארטה"
בסצנת הפתיחה, אנו רואים את הבן העליז מנופף לשלום לאביו מחלון הרכבת המתרחקת אל האופק. מכאן ואילך מתחילה המשפחה לעבור תהליך הדרגתי - החל מדאגה מעומעמת ועד אימה הגוברת ככל שהולכת ומתבהרת התמונה. כל הסימנים מצביעים על כך שסידהארטה נפל קורבן לחטיפה, במדינה בה חטיפת ילדים לצרכי מסחר או קיבוץ נדבות (בדרך כלל לאחר שמטילים בהם מום) היא עניין נפוץ. ילדים שנשלחים לעבוד הרחק ממשפחתם הם מטרה נוחה במיוחד לחוטפים.
עם זאת, אנו נחשפים לתהליך הרגשי הזה על ידי ניואנסים קטנים ועדינים. למרות הסיטואציה הקשה, אין בסרט הרבה סצנות בכי קורעות לב, צרחות ופאניקה. מהנדרה הוא אדם עדין והשחקן רגיש טיילנג מפליא להעביר את סערת הרגשות העוברת על הדמות באמצעות מבט עיניו, ההולך ומתענן ככל שחודרת אליו ההבנה של הסיטואציה, ושל האחריות שלו עליה.
מהטה חושף בפנינו את התופעה הבעייתית של שליחת ילדים לעבודה תוך סיכונם ובניגוד לחוק, והמבט הביקורתי מתבטא דרך דמותה של שוטרת הנוזפת באב שבא לדווח על היעלמות בנו. מצד שני, הוא מקפיד להאיר את המשפחה באור אנושי וחם ומדגיש את חוסר האונים בו נתונים אנשים במעמדם בהודו. בעת הגשת התלונה, מהנדרה מתקשה לתת תיאור מדויק של בנו ואף לא בטוח לגבי גילו. לנזיפת השוטרת, הוא תוהה: "מדוע להביא בנים, אם לא בשביל לשלוח אותם לעבוד?", וכאשר הוא מתבקש לספק תמונה של בנו, מתברר שאין כזו ברשותו.
מנקודת מבט מערבית, בה הילד הוא מרכז העולם וכל תנועה שלו מתועדת בפייסבוק, מדובר במצב אבסורדי. אך משפחתו של סידהארטה גרה בחדר קטנטן בשכונה ענייה והוריו הם אנאלפבתים שמתקשים אפילו בניהול שיחת טלפון, לא כל שכן בהפעלת מצלמה. היחידה במשפחה בעלת הבנה טכנולוגית היא פינקי הקטנה, אחותו של סידהארטה, האחראית המשפחתית לענייני טלפונים וכתיבת מכתבים.
לאור היחס האדיש שהוא מקבל מהמשטרה, ללא תמונה של הבן וללא קצה חוט, במדינה בה אלפי ילדים נעלמים בכל שנה, מהנדרה חסר האונים מחליט לחפש את בנו בעצמו. אפשרויותיו המוגבלות לעומת אדם מערבי שנקלע לסיטואציה דומה מתבטאות למשל בחיפוש שם של מקום לא מוכר - עניין הדורש מספר שניות של הקלדה בגוגל. מהנדרה, שאפילו לא מודע לאופציה הזאת, עובר במאמצים לעבוד ליד תחנת הרכבת ומעביר ימים שלמים בתשאול האנשים היוצאים משם אם שמעו על המקום.
המסע שעובר מהנדרה אינו פיזי בלבד. עם הזמן הוא הופך לפחות פאסיבי ומפעיל את כל תושייתו במסגרת האמצעים הדלים העומדים לרשותו. הוא יוצא מגבולות הסביבה המוכרת לו, מהשגרה בה היה מורגל, וההתמודדות שנכפית עליו מביאה אותו לגלות דברים על עצמו ועל משפחתו, אותה התרגל לקחת כמובנת מאליה במידה מסוימת.
הסיטואציה הקשה, שמעמידה את המשפחה במבחן, מביאה עמה גם השלכות חיוביות. העובדה שאם המשפחה (השחקנית טנישטה צ'טריי, כוכבת הסרט הבריטי "בריק ליין")
נאלצת להתחיל לעבוד מובילה אותה מגילויי התנגדות לתחושת סיפוק ועצמאות, לצד חיזוק הקשר עם בעלה המדריך אותה ועובד לצדה. בני הזוג אמנם מושפעים מהמתח הרב הגורם למריבות ולהאשמות, אך גם מחזקים זה את זה ומגלים מחדש את הקשר ביניהם, ובינם לבין ילדיהם.
"סידהארטה" עוסק בנושא קשה מאוד אך כדרכו של מהטה, הוא עטוף באנושיות ובלא מעט רגעים של הומור. הוא מציג את המצב הבעייתי בהודו, בה הורים עניים שולחים את ילדיהם לעבוד, בה משגשגת תעשיית הסחר בילדים ובה נתקלים באדישות ובשחיתות מצד הסביבה וגורמים רשמיים. אך לצד תחושת התסכול וחוסר האונים, הוא מראה גם צדדים אחרים בהודו, של חמלה ושל אהבה וחברות, ומשאיר פתח לאופטימיות ולאמונה בכוחו ורוחו של האדם.
