מחאת הפלפלים בכנסת: "לא לפיקוח מחירים"

"מחאת הפלפלים " של החקלאים המבקשים לעקוף את פערי השיווק המקפחים אותם במחירי התוצרת, הגיעה היום (ב') לכנסת, אך קיבלה מענה חלקי ולא מספק. סמנכ"ל משרד החקלאות אורי צוק-בר הציע סיוע של משרדו לחקלאים המבקשים להתארגן לשיווק עצמאי, אבל התנגד להטיל פיקוח שיביא לפחות לריסון פערי השיווק.

הסטודנטים בספיר מצטרפים למחאת הפלפלים

הסטודנטים בת"א הצטרפו למחאת הפלפלים

לא קונים? מגה בעיר שוב הורידה מחירים

עם זאת, הוועדה לפניות הציבור אשר דנה בפניית החקלאים, החליטה בסיכום הדיון להצטרף ליוזמת המועצה הישראלית לצרכנות והתאחדות האיכרים לעגן בחקיקה פיקוח ממשלתי שיחייב את הקמעונאים למכור את התוצרת החקלאית במחיר מרבי על בסיס המחיר שקיבלו החקלאים תמורת הירק או הפרי בתוספת פער תיווך מפוקח.

שהצרכנים יפקחו

לפי הפתרון שמציעים הגופים האלה כל קמעונאי יחויב להציב שלטים ליד כל סוגי התוצרת המוצעת לצרכן שעליו יופיעו המחיר לצרכן לצד המחיר ששולם לחקלאי ופער התיווך המרבי. מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג אמר כי אכיפת החוק הזה לא תחייב העסקת צבא של פקחים, כי "הצרכנים יהיו המפקחים שלנו על סמך המידע הזה".

יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול (יש עתיד) ביקשה לדעת מי חותך את הקופונים השמנים על חשבון החקלאים ב"טווח המחירים המטורף" כשהנתונים שבידה הצביעו על פערים של מאות אחוזים. "משהו מסריח כאן. מי מרוויח באמצע?" חזרה ושאלה. התשובה "רשתות השיווק" חזרה ועלתה ללא ירידה לפרטים וקבלת תגובות.

זאת, מאחר שנציגי הרשתות הגדולות נעדרו מהדיון, למעט רמי לוי הבעלים של רשת השיווק שנחשבת לזולה. הוא טען כי הרווח הגולמי שלו עומד על18% כך שהרווח התפעולי הוא 1% בלבד. לוי דחה את החשבונית של מגדל פלפלים בערבה שהוצגה כדוגמה לפיה החקלאי ברק אומגה קבל 1.59 שקל לק"ג שנמכר ברשתות ב-14.80 שקל – פער של 900%. לוי העיר שהחשבונית היא מינואר השנה והמחיר לצרכן נדרש במאי.

"בשוק הזה יש תנודות יומיות של היצע וביקוש והשנה היה יבול נמוך", אמר אילן שבע, מנכ"ל חברה-בת של הרשת, שטען כי הוא קנה לא מכבר פלפלים לרשת ב-8 שקל לק"ג, אך סירב לגלות מי החקלאי שמכר לו, למרות הלחץ של חקלאים זועמים. אחת מהם, כרמית משיח אמרה כי המחאה שהחלה בדרום לפני חודש וחצי מקיפה את כל הארץ והמלחמה כבר לא רק על הפלפלים.

התחילה בדרום. מחאת הפלפלים בבאר שבע(צילום: רועי עידן)

"בין החקלאי לרשתות, רבים חותכים קופונים"

מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן אמר כי הרשתות משווקות 60% מהתוצרת, ובין הגדולות אין תחרות. "הם גוזרים את הקופון. פעם לא היתה חזירות שכזאת", אמר ועם זאת ציין כי "הירקות והפירות הם 20% מסל המזון של הישראלים שמוכנים לשלם הרבה כי זה מצרך יסודי כאן. באירופה לא מכירים צריכה כזאת".

דרור גדיש, חקלאי: "בין החקלאי לרשתות השיווק יש עוד רבים החותכים קופונים. הבעיה שאנחנו צריכים למכור את התוצרת מהר. לא רוצים לזרוק עודפים ובגלל חיי המדף הקצרים אין לנו כוח מיקוח. בגלל זה נסגרים 10 משקים בערבה, מהם 4 בעין יהב, שהתפרנסו מגידול מלונים".

אברהם ארליך מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים אמר כי "יתכן שנצטרך לשקול השמדת עודפים כדי למנוע קריסה מוחלטת של הענף כשהוצאות הייצור עולות והמחירים יורדים. הפתרון של התייעלות השאיר בענף רק את החזקים והאידאליסטים. המתווכים הם הבעיה של המדינה. יש באמצע 150 סוחרים והם הנהנים הגדולים. צריך לחזק את החקלאים".

סמנכ"ל משרד החקלאות: "מי שעושה עסקים מרוויח, גם החקלאים, תלוי בעונה. לנו יש נתונים אחרים על פערי התיווך. למשל בעגבניות ובמלפפונים אין פער. הפלפלים נמכרים בין 6-9 שקלים. הנתונים מתפרסמים באינטרנט והציבור צריך לדעת לנצל את המידע הזה. החקלאים לא יוכלו לייצר בלי רשתות השיווק,ויכולת הפיקוח שלנו על פער השיווק מוגבלת. אבל אם יהיה חוק נצטרך לעמוד בו".

ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) ראש הלובי החקלאי בכנסת: "אם החקלאים והצרכנים זועקים סימן שיש בעיה. הגורמים המתווכים מנצלים את המצב שהמידע באינטרנט לא נגיש לרוב הצרכנים. אם החקלאים והצרכנים יקבלו יותר מידע על ההיצע והביקוש והמחירים בהתאם ניתן יהיה לווסת את הקטיף והשיווק, להגביר את התחרות ולהקטין את פערי התיווך. העובדה שהרשתות הגדולות לא נוכחות כאן היא סוג של אמירה".

המלה האחרונה הייתה למעשה של מעיין נשר מהאוצר: "עם כל הפערים, עדיין המחירים שלנו אינם גבוהים בהשוואה לעולם. אבל צריך לשכלל את התחרות כדי שתהיה שקיפות בשרשרת השיווק. כיום השוק הסיטונאי הוא ערוץ לא שקוף אחרי שעבר זמנית מתל-אביב לצריפין. אנחנו מקווים שהמצב ישתפר כשייבנה השוק החדש. אנחנו מתנגדים לפיקוח. הרבה גורמים מעורבים כאן והפיקוח שלנו יעשה לשוק רק רע. גם בעולם אין דבר כזה".