דנה אינטרנשיונל, יש לך שאבעס גיי?

מרים ילן שטקליס כבר התהפכה בקברה פעם אחת, כשדנה אינטרנשיונל הפכה את "ידידי טינטן" לשיר "לאב בוי" החף מתמימות. ועכשיו תודה של דנה להתהפך (או להתגלגל מצחוק, כטענתה). יובל נובלמן (29) אימץ את השיר לפרויקט "השפסעלך" שלו, ושילב את המניירות של האינטרנשיונל בלהקת הילדים החסידית-פארודית שלו. יש מצב שדנה הייתה צריכה צריכה לאמץ את יוסל'ה-אינטרנשיונל תחת ראם וחבריו הדתיים, שטענו כי לא ידעו שהם מצטלמים ל"קליפ גאווה", ודרשו לגנוז אותו בשבוע הגאווה.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

"כשיש שלושה כוכבים קוראים לבוריס או לאיברהים/ והוא מדליק לי את הדוד,/ בלעדיו אני אבוד,/ יש לי טריק קבוע לקראת הסוף שבוע יש לי שאבעס גוי". דרור נובלמן, האח, כתב את המילים לצד רונה סגל - ויובל ביים את החבורה, במסגרת סרטו הראשון - "השפסעלך". הוא אמנם לא חרדי או דתי, אבל דווקא עולם הזמר והאינטריגות של הינוקות המזמרות ריתק אותו (וגם הצחיק אותו), ומכאן נולד התסריט ל"שעפסלך" ("כבשים" ביידיש).

קראו עוד בערוץ היהדות :

• הארכיבישוף של ניו-יורק היה בכלל יהודי
• החתונה של האדמו"ר שלי
• נינט, עזבי כתובה, חתמי על הסכם קדם נישואין
  

הסרט שעליו כתבנו כאן לראשונה לפני כשנתיים - זכה בסוף השבוע שעבר בפרס הסרט הטוב ביותר לפי בחירת הקהל, בפסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי סטודנטים, אך נובלמן מבטיח שזה ממש לא הסוף, ו"השפסעלך" ימשיכו להכות גלים.

המטרה: לקרב בין מגזרים "דרך הצחוקים"

נובלמן ביקש לגולל את האינטריגות והריבים בלהקת הילדים, סביב סולואים, כבוד ומצוות שבין אדם לחברו. "הסיפור מסופר דרך עיניו של יוסל'ה, ילד שהגיע ללהקה מבית עני, ועם הזמן הרב'ה מקדם אותו למעמד של סולן הלהקה", סיפר ל-ynet. "אבל יוסל'ה לא רוצה לעבור על 'ואהבת לרעך כמוך', וחושש שמא יפגע בכל הערכים שהוא שר עליהם. בעיקר הוא מסרב לפגוע בבניהו, סולן הלהקה השחצן. סיפור של ברבור שחור פוגש ברבור לבן".

"שאבעס גוי" הוא הקליפ הפותח את הסרט, ואליבא דנובלמן, כל מטרתה של הפארודיה שיצר היא להעביר מסר "שצריכים לקחת הכל בקלות בחיים, וצחוקים יכולים לקרב בין המגזרים השונים". דנה אנטרנשיונל בתגובה: "ראיתי את הקליפ והתגלגלתי מצחוק, זה מקסים בעיני וכייף לדעת שאתה יוצר משהו שמגיע אחר כך לאלף כיוונים שונים. אני מבחינתי מחבקת את הדת, ואפילו את האנשים שבוחרים לחיות כחרדים, אני מקווה שיגיע יום שגם הם יחבקו ויקבלו את הזר והשונה מהם".

כדי להיות נאמן לז'אנר, מדבר הגיבור של נובלמן במבטא אמריקאי בולט. "אני רוצה להחזיר את קונילמל לעניינים", סיפר. "לתת רספקט

לסרטים שהצחיקו אותי. הדמויות מאוד מוקצנות. זו קומדיה מששעשעת ופרועה סטייל 'זולנדר' ו'אוסטין פאוור'. הפארודיה היא בעצם לקחת את כל המושג הזה של להקות שלוקחות את עצמן נורא בדרמטיות. זה לא אמין אחד לאחד, ויש גם נונסנס. העיקר להצחיק".

הרעיון לתסריט הלא שגרתי הגיע במקרה. נובלמן וחברו הטוב מיכאל מושונוב צפו בסרטון של להקת ילדים חרדית, והשתעשעו עד דמעות. "אמרנו שיכול להיות נורא מצחיק לעשת מזה סרט. התחלנו לכתוב תסריט, ולקחתי את הפרויקט לידיי באישורו של מושונוב. צירפתי את אחי, דרור, ויחד יצרנו את הסיפור הנפלא הזה".

על אף הרוח הפארודית והעובדה שנובלמן מייצר את הסרט מחוץ למגזר, לדבריו הנגיעה שלו לחומר באה מחיבור ליהדות. "אני בא ממשפחה מסורתית", הצהיר. "אבא שלי חבש כיפה סרוגה, וגדלתי במשפחה של כיפות סרוגות. המשפחה שלי עלתה ממקסיקו, שם יש להקות ילדים חרדיות נהדרות, וגם משם שאבתי את ההשראה".