הארכיבישוף של ניו-יורק היה בכלל יהודי
הוא היה "ידיד אמת" לעם ישראל, ומנהיגים יהודיים כינו אותו "אח" - ועכשיו מסתבר שהקרדינל המנוח של ניו-יורק, ג'ון או'קונר, היה אכן אח לעם היהודי - נכד לרב ושוחט, וככל הנראה לא ידע על כך. השורשים היהודיים התגלו לאחר מסע שערכה אחותו לגילוי עברה של אמם. "אני יהודיה - וגאה בזה"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את התגלית חשפה אחותו הקשישה, מרי (אוק'ונר) דונגן-וורד, במסגרת מסע לחקר שורשי המשפחה, שבמהלכו חשפה כי אמם של השניים, דורות'י או'קונר (גאמפל), נולדה כיהודיה. "זה אומר ששני אחיי היו יהודים, שאחותי הייתה יהודיה, ושאני יהודיה - ואני מאוד גאה בזה", אמרה דונגן-וורד בת ה-87 ל"ניו-יורק טיימס".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- החתונה של האדמו"ר שלי
- נינט, עזבי כתובה, חתמי על הסכם קדם נישואין
הזרם הרביעי: אחרי הרפורמים - "היהדות המתחדשת"
הארכיבישוף המנוח נחשב בחייו כידיד אמת לעם היהודי, ואף ביקר בארץ. הוא הרבה לדבר על מה שראה במחנה הריכוז "דכאו" כקצין דת בחיל הים האמריקאי, ואף השתמש לא אחד במעמדו כקרדינל, לתמיכה ביהודי ברית המועצות.
הנכד קרדינל, הסבא רב ושוחט
ראש הליגה נגד השמצה, אברהם (אייב) פוקסמן, הגדיר אותו, בראיון לרשת סי-בי-אס, כ"ידיד אמת לעם היהודי", והוסיף כי "הוא התנהג כאח לעם היהודי, ומסתבר שבאמת היה אח". "אח נוסף לא'וקונר – כפי שהוא עצמו כינה אותו – היה ראש עיריית ניו-יורק המיתולוגי, אד קוץ', שהקרדינל פעל לבחירתו. ועוד לא הזכרנו את פועלו למען הכרה של הוותיקן במדינת ישראל, וכל זאת, משערים, מבלי שידע על מוצאו האמיתי.
הסערה סביב התגלית החלה כשהאחות-או'קונר פרסמה בכתב עת קתולי בקשת סיוע במציאת שורשי המשפחה, וזאת כהכנה לנסיעת שורשים
לדבריה של דונגן-וורד, היא ואחיה כלל לא הכירו את סבם מצד האם שנפטרה בשנת 71, וחיה כל חייה כקתולית אדוקה. הרמז הראשון למוצאה הגיע באמצעות בתה של דונגן-וורד, איילין. היא ערכה חיפוש מצבות ברשת תחת שם הנעורים של סבתה, גאמפל. כך איתרה את מצבות הסבים, גוסטב גומפל ואישתו טינה רובן, בבית העלמין, כשעליהן חקוקות כתובות בעברית.
על מצבת האב היה חרוט פסוק מספר "איוב", שם תואר הנפטר, בין היתר, כאיש "תמים וישר דרך". ובסמוך אליה נתגלו בהמשך אף קברי ארבעת ילדיו. בירור נוסף העלה כי השניים, שמוצאם מגרמניה-פרוסיה, נקברו בבית קברות יהודי בפיירפילד, קונטיקט, השייך לקהילת "בית ישראל" של יוצאי גרמניה.
מי שמשמש כיום כמנהיגה הרוחני של הקהילה, ג'יימס פרוסטין, מסר "לניו-יורק טיימס" כי כיום הקהילה מתירה לקבור בבית הקברות גם חברים לא יהודים, אך בשנה שבה נפטרו הוריה של דורות'י או'קונר, כל הנקברים במתחם היו יהודים בלבד.
חיפוש נוסף שנערך בארכיוני הקהילה, ומקורות מידע שלוקטו על ידי הגיניאולוגית רנה שטרן, שפעלה מטעמה של דונגן-וורד - חשף כי לא זו בלבד שהורי אמה היו יהודים, סבו של הקרדינל אף היה רב ושוחט.
דורות'י היא בעצם דבורה
מסע השורשים חשף תמונה של יתמות. אמה של דורות'י, אשתו השנייה של הרב גאמפל וסבתם של הקרדינל ואחותו, נפטרה בגיל צעיר,
כשעול גידולם של חמשת ילדיהם הרכים נופל על כתפיו. הבת הצעירה שהייתה פעוטה בעת פטירת אמה, גודלה בידי שתי אחיותיה למחצה.
היא נרשמה במפקד האוכלוסין בשנת 1887, כדבורה, ב-1900 כדורה, ולבסוף - אחרי שהוטבלה לנצרות בידי הכומר וויליאם פיצג'רלד, בשנת 1908 - כבר הייתה דורת'י גאמפל. שנה לאחר מכן נישאה לתומס או'קונר, צבע במקצועו, ובנתה לעצמה חיים חדשים בפילדלפיה, וכדברי ביתה "לא הביטה לאחור".
דונגן-וורד, כמו גם דובר הארכיבישוף של העיר ניו-יורק, ג'וזף צ'ווינג, מספרים כי הקרדינל המנוח התייחס לאמו כאל "מצטרפת חדשה" לקתוליות. "זה לא היה סוד", אומר צ'ווינג, אך ההנחה הייתה כי שורשיה הדתיים הם לותרניים.
לא הקרדינל היהודי הראשון
מלבד התיעוד הבסיסי על חייו של האב, עולה כי ככל הנראה לא היה אדם מוערך בקהילתו. הוא לא הוזכר באף אירוע שזכה לסיקור תקשורתי בקהילה, דוגמת חנוכת בית הכנסת, או חתונה בין שתי משפחות מייסדות הקהילה. "אולי הוא היה יותר מדי אורתודוקסי עבורם?" תוהה עו"ד רוברט לסר, חבר קהילה בן 90. "הוא היה רב בשם בלבד, וקצב בפועל - מעמד נמוך".
בינתיים יש מי שמכנים את סאגת גאמפל-או'קונור: "הגרסה האמריקאית ל'כנר על הגג'". אך השאלה מדוע באמת בחרה אמו של הקרדינל להמיר את דתה, תישאר, ככל הנראה, פתוחה ותלויה באחוז הגבוה של התבוללות שנרשמה בתקופה שבה המירה דורות'י את דתה.
אין זו הפעם הראשונה שבה מתגלה כי נציג בכיר של הכנסייה הקתולית הוא, למעשה, יהודי: הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה, שמת בשנת 2007, וששימש כארכיבישוף של פריז במשך 24 שנים, נולד אף הוא כיהודי.
לוסטיז'ה נולד כבן למהגרים יהודים מפולין בשם אהרון לוסטינגר, והתנצר כנער צעיר. הוא כאמור ידע והכיר בכל העת בשורשיו היהודיים. בהלווייתו אמר אחיינו את תפילת הקדיש, בהתאם לבקשתו האחרונה של דודו, וכן נאמרו פרקי תהלים בעברית, לטינית וצרפתית. על גבי ארונו של לוסטיז'ה אף הונח חופן מאדמת הר הזיתים, מחווה מטעם שגריר ישראל דאז. חייו של לוסטיז'ה הוצחו בסרט בשם "הקרדינל היהודי".
