הזרם הרביעי: אחרי הרפורמים - "היהדות המתחדשת"
בתוך פחות ממאה מאז נוסדו, מונים הרקונסטרוקטיבים כמאה קהילות בצפון ארה"ב, ומפעילים קולג' רבני. הם חובשים כיפות, אך למעשה מהווים תנועה הרחוקה מהאורתודוכסיה. "הזרמים 'המתחדשים' משאירים יהודים בתוך היהדות, כיצד ניתן לטעון שאופציה זו גרועה מניכור וריחוק מוחלט?"
סביר להניח שמרבית הסובבים אתכם שמעו על חרדים וחילונים, רפורמים וקונסרבטיבים, אבל הרשו לי להמר שהזרם הרקונסטרוקטיבי, אפעס, מוכר קצת פחות במדינת היהודים. מה יש ליהדות האמריקאית לחדש במרחב הדתי? מסבר שלרקונסטרוקטיבים – אלה שלא מצאו עצמם באף אחד מן הזרמים המקובלים – דווקא יש.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מעבר לעניין שמייצר זרם יהודי-דתי חדש יחסית, הרי שהרקונסטרוקטיבים הולכים ומהווים אתגר מגזרי-סוציולוגי בפני עצמו. בתוך פחות ממאה מאז נוסדו, מונים הרקונסטרוקטיבים כמאה קהילות ברחבי הארה"ב, ומפעילים קולג' רבני המכשיר את "מורי הדרך הרוחניים" הבאים. הם חובשים כיפות, ורבניהם משתלבים ברשימות הרבנים המשפיעים במגזינים נחשבים בארה"ב, אך למעשה, הם מהווים תנועה הרחוקה מרחק רב מהאורתודוכסיה או הרפורמה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "חינוך מחדש" לחרדים? גם לחברה הישראלית/ ד"ר חיים זיכרמן
- הרבנות: אין השגחת כשרות ב"אסף הרופא"
האבולוציה הדתית של הפחד ממדע/
טלי פרקש
הרב מרדכי קפלן ייסד את התנועה ליהדות מתחדשת כזרם פילוסופי ביהדות, וראה בה תרבות חיה ומתפתחת, שלצאצאיה עומדת הזכות לקחת מהיהדות את הראוי והמתאים להם ולדורם. הרקונסטרוקציה היהודית רואה בעצמה תנועה משקמת ליהדות: "אנו לא רואים באלוהים ישות המתערבת בחייו של האדם וכופה עליו הר של מצוות כגיגית", אומר הרב פרד שרלינדר דוב, מנהיג קהילת "עדת שלום" במרילנד, ארה"ב.
"אנו אוחזים בתפיסת אלוהות שהינה הסכום הכולל של כוחות הטבע, החיים, האהבה והחוכמה של היקום. מובן שאין אנו מאמינים בהתערבות חיצונית ושינויי סדרי הטבע, לצורך צרכיו של 'עם נבחר' או פרט כלשהו. התפילה, לדוגמה, איננה אמצעי לשיח ישיר או להמתקת גזירות, אלא מהווה כלי רוחני, קהילתי ומדיטטיבי, המספקת בדרכה המיוחדת עוצמות רבות לפרט ולחברה".
מוזיקה ושיעורי יהדות בבית הכנסת
קהילת "עדת שלום" הרקונסטרוקטיבית מונה כ-500 משפחות, והרב שרלינדר מעיד כי ברחבי צפון-ארה"ב אין קהילה אחת דומה לחברתה. "ישנן כמאה קהילות בצפון-אמריקה, וכל אחת מהן יוצרת את המבנה המתאים לה", הוא אומר. "אדם המצטרף לקהילה, חולק את הכבוד למסורת ולערכים, ומקבל עליו את המוסכמות של הקהילה, כאשר בחייו הפרטיים הוא אינו נתון למרות ציבורית".
ועל אף שהתפילות נערכות בעברית, והציבור מכסה את ראשו כמנהג האורתודוכסים - המשפחה מגיעה יחדיו לבית הכנסת, והתפילה מבוססת על מוזיקה, בשעה שלילדים מוצעות "כיתות לימוד", כפי שנהוג בקהילות לא אורתודוכסיות אחרות.
"בדבר התורה שאני נושא בבית הכנסת, אני מנהל דיון חי ופועם על נושא שיונק מפרשת השבוע, ומתחבר לסוגיות אקטואליות בחיי הקהילה", אומר הרב, "במהלך כל השנה, אנחנו עורכים ארוחות שבת משותפות, לומדים יחדיו, מקימים עמותות לנתינה ועזרה, ומקדמים ערכים של איכות סביבה וכבוד לטבע".
מה מקומן של התורה שבכתב וזו שבעל-פה וההלכה בתוך מערך החיים היהודיים שלכם?
"לגישתנו, התורה איננה ספר היסטוריה או מדע, אלא נרטיב שיש לו יושר משל עצמו. כדבריו של 'אחד העם' על משה רבנו: מה שחשוב
"האחריות שלנו היא ללמוד ולהתמודד עם הטקסטים, לקיים איתם דיאלוג של שאלות מעמיקות והטלת ספק, תוך כדי התייחסות רצינית ושווה גם להגויות מודרניות, וגם לערכים של כבוד האדם, שיוויון, מוסר ואיכות סביבה. מילותיו של שאול טשרניחובסקי: 'עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז', מתארות היטב את תפיסתנו, שכן התרבות הרוחנית לא כבולה לדקדוקי הלכה ומסורת כתובה, אלא מתפתחת ומתחדשת על פי רוח האדם והקהילה.
"אנו מבינים שמשמעותה של גישה זו היא, שאין התנהלות על דורית אחידה ומחייבת, אלא הכל נתון לשינויי תקופה, תרבות, וניסיון החיים של האנשים. אולם לדעתנו זו המהות, זה היופי".
מקבלים כל "גר תושב" לקהילה
בדומה לתנועה הרפורמית, גם הרקונסטרוקטיבים הוציאו מסידור התפילה את "אשר בחרתנו מכל העמים", והחליפו אותה ב"אשר קרבנו לעבודתו": "בשום אופן איננו מאמינים בעליונותו והעדפתו של בני העם היהודי על פני אנשים אחרים", קובע הרב שרלינדר.
באם ההסתכלות שלכם על היהדות היא כהשראה תרבותית לערכים, לימוד ודיון, במה נבדל כוחה מתרבויות אחרות?
"אנו מאמינים שהיהדות הינה תרבות עתיקה ומתחדשת שנושאת הרבה חוכמה בתוכה... מה שגורם עבורנו לקשר דווקא ליהדות ולא לתרבויות אחרות, זה היותנו צאצאים שלה. מעצם זה יש לנו קשר וחובת התמודדות. גם אנו נתקלים לא פעם בתופעה של נישואי תערובת, ואני חושב שנישואים אלה הופכים את הגדרת זהותו של האדם למשהו מורכב יותר. אולם ניכור, הוקעה והקפדה הינן דרכים להוצאת אנשים מהיהדות, ולא לחיזוקה.
"מי שמתחתן עם יהודי, קושר עצמו עם כלל ישראל ומוגדר 'גר תושב'. יש לנו לא מעט חברי קהילה שרק לאחר שנים ארוכות של לימוד, חינוך הילדים ושותפות בקהילה, החליטו לקבל על עצמם להיות 'גרי צדק'".
בינתיים, לא בישראל
הרב שרלינדר וחברי קהילתו מכירים היטב את הטיעונים הרואים בהם מהרסי היהדות ומחריביה. הוא מספר כי בשנת 1945, יצא הסידור
הרקונסטרוקטיבי הראשון, שהכיל "שינויים מזעריים בלבד", כדבריו, בנוסחי בחירת עם ישראל. "דבר זה היה כה נורא בעיניי 'אגודת ישראל', שהם בחרו לערוך במנהטן שריפה ציבורית של הסידור, באותה שנה בה הנאצים הפסיקו לשרוף יהודים", הוא מספר. "אנו מאמינים בכלל ישראל, דרכי נועם ותיקון עולם. לא בשנאה, רדיפה ונידוי.
"למרות שיש מי שאוהבים להציג את ההיסטוריה כמקשה הומוגנית אחת, מעולם זה לא היה כך. בתקופת התנ"ך והתלמוד היו מחלוקות עזות. היו מי ששרפו את ספריו של הרמב"ם, וזה עוד לפני שהזכרנו את מלחמות המתנגדים בחסידים, החרדים בציונות הדתית, ועוד. הזרמים 'המתחדשים' המהווים כיום מושא ניכור מאחד לזרמים האורתודוקסיים, יצרו מקום לחלק מהיהודים להישאר בתוך היהדות, ולא לברוח ממנה. כיצד ניתן לטעון שאופציה זו גרועה מניכור וריחוק מוחלט?"
ועם זאת, הדרך אל הקונצנזוס הישראלי – או לישראל בכלל – עודנה רחוקה. "בישראל הכל מאוד שונה, ולא ניתן יהיה לתרגם ישירות, אלא יש צורך בעיבוד והתאמה. אך ההשקפה עצמה, שמחברת בין מסורת לדמוקרטיה ומעודדת קהילות קטנות להתאגד וליצור מפגשים דרך טקסים וטקסטים, יכולה להצליח גם בישראל. 'בינה', 'אלול', 'עלמה' ודומיהם הינם ארגונים חשובים שהחלו בתהליך זה, ומתוך עניין ומעורבות עם הנעשה בישראל, אנו מקווים שמגמה זו תמשיך".
לפנייה לכתב/ת 
