בין יצהר לאיתמר מצאתי את ישראל האמיתית
בין יצהר לאיתמר יש דו-קיום עדין בין יהודים לערבים. בין יצהר לאיתמר יש הרבה משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן לגור בין שנקין לפינסקר. בין יצהר לאיתמר חיים אנשים שמאמינים כי לאדמה הזו יש קדושה. בין יצהר לאיתמר לומדים גם שלושה נערים, שכבר כמה ימים לא חזרו הביתה לנשק את אמא
"בין יצהר לאיתמר" הוא שם קוד לאנשי ארץ ישראל השלימה. שם הקוד נהגה, כנראה, במוחו של שר האוצר, ואולי בערב גיבוש עם חבריו מהשמנה והסלתה, על כוס קוניאק וסיגרים.
נהנים מהתוצרת שלהן - אבל גם נהנים לגנות בפייסבוק את יושבי אותן החוות באותה נשימה, באותו ביס.
המכוונת לא ליצהר ולאיתמר לבדן, אלא גם לחיפה, רמת גן ורמת אביב.
שרוצים לחיות בשלום.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
קראו עוד בערוץ יהדות:
- לא ניכנע. נמשיך לנסוע בטרמפים/ הרב
יובל שרלו
בין יצהר לאיתמר חיים ישראלים. לא מתנחלים, לא כובשים, לא מחרחרי ריב ומדון. ישראלים. נקודה.
בין יצהר לאיתמר גרים גם שלושה נערים, שכבר כמה ימים לא חזרו הביתה לנשק את אמא ולישון במיטות שלהם.
בין יצהר לאיתמר, בזכות האוויר הזך והקרקע הפורייה, ישנן חוות המתמחות בגידולים אורגניים, שהרבה יאפים תל-אביבים, שוחרי בריאות,
נעדר-נוכח
שלושה שמות חדשים על הקיר
הרב בני לאו
לאבא של זכריה, יונה באומל ז"ל, היו עיניים כחולות וגדולות. כמה ימים לפני פטירתו, פקח את עיניו כשגופו הגדול שמוט, ואמר: "לא עמדתי במשימה". על קירות בית הכנסת שלי אין שלטי זיכרון ולא הנצחה, רק תפילה לנעדרי קרב סולטן יעקב. עכשיו נכנסו שלושה שמות חדשים לרשימה האיומה
בין יצהר לאיתמר יש דו-קיום עדין בין יהודים לערבים שעובדים יחד וחיים יחד. אבל זה לא מצטלם טוב.
בין יצהר לאיתמר יש הרבה משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן לגור בין שנקין לפינסקר.
בין יצהר לאיתמר חיים הרבה קציני צבא.
בין יצהר לאיתמר חיים אנשים שממשיכים לחנך את ילדיהם להתגייס ליחידות הכי קרביות, על אף שבאותה עת הם מתקשים להסביר לאותו נוער מדוע זה הדבר הנכון לעשות. וזאת מכיוון שצה"ל הוא זה שפינה אותם בכוח מבתיהם הקודמים, ולנוער הזה קשה לשכוח וקשה לסלוח.
בין יצהר לאיתמר ישנם חמישה קברים: אודי, רותי, יואב, אלעד והדס. כולם בני משפחה אחת, פוגל. אולי שמעתם עליה.
בין יצהר לאיתמר ישנו הכפר עוורתא, ובמרכזו, לפי המסורת, מצבות אלעזר ואיתמר בני אהרון הכהן, אחי משה רבנו. ושנאה רבה יוצאת מתוך הכפר,
מרגש:
"הרב, תוכל לברך את הבנים בבקשה?"
קובי נחשוני
בעיצומו של המפגש המשותף, ביקשו שלושת הורי הנערים החטופים להעלות על הקו את הרב שלמה עמאר, כדי שיברך את את גיל-עד, אייל ונפתלי. קולו של הרב עמאר נשבר כשסיפר להורים כי לב עם ישראל כולו, בארץ ובעולם, איתם - וההורים השיבו: "אנחנו מרגישים את זה". האזינו לשיחה
בין יצהר לאיתמר מגיע אוטובוס פעם בשלוש שעות, במקרה הטוב, כי המדינה החליטה שזה לא כלכלי לתפעל שם קווים זמינים. ולכן נאלצים בני היישובים לתפוס טרמפים.
בין יצהר לאיתמר ישנם "יהודים מטורללים שלוקחים את הילדים שלהם לגור בשטחים". בדיוק כמו שלפני 100 שנה, היו יהודים מטורללים שיצאו לייבש ביצות יחד עם הרב יואל משה סלומון, או עברו לגור ליד הערבים ביפו, בשכונה קטנה ששמה "נווה צדק".
בין יצהר לאיתמר חיים "יהודים מטומטמים שנותנים לילדים שלהם לתפוס טרמפים", כנראה כמו "היהודים המטומטמים שתפסו טרמפ על הרכבת לאוושויץ".
בין יצהר לאיתמר חיים אנשים שלא מבינים איך יהודים בערים הגדולות מניחים לבניהם ולבנותיהם לצאת בלילות למועדונים, מבלי לדעת מתי יחזרו הביתה, או מה הם יעברו, יקחו, ישתו או יסניפו בדרך לשם.
בין יצהר לאיתמר חיים המון מבקשי רעתנו, מפגעים ומחבלים, שיש לציין גם לא עושים נחת לערביי יהודה ושומרון
דעה
חלקנו רקמה אנושית אחת חיה
עינת ברזילי
משהו נפרם ברקמה הדקה שחיברה בין חלקי העם. הפער האידיאולוגי לא לוקח שבויים, ונדמה כאילו מתרחש מונדיאל ציני על גבם של שלושה ילדים והוריהם טרוטי העיניים. מלחמת הסטטוסים חוצת מגזרים ומלאת התבדלות. גם מי שעסוק בלכתוב עד כמה השמאל מנותק, מבזבז את זמן התפילה שלו
בין יצהר לאיתמר חיות משפחות שמודות מקרב לב לצבא ולמשטרה על המאמצים להחזיר את הילדים שלהם הביתה, בלי לנטור למוקדן שהחליט ש"נחטפנו" זו בדיחה.
בין יצהר לאיתמר חיים אנשים שמשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי, כמו כולנו.
בין יצהר לאיתמר, מעט צפונה משם, קבור יוסף המשביר, זה עם הכותונת, שבזכותו ניצל העם שלנו מרעב ובזכות גופתו נפתח ים סוף ביציאת מצרים. מגיעה לנו הזכות לעלות לקברו מבלי שיעברו מעל ראשנו בקבוקי תבערה, אבנים וסכינים.
בין יצהר לאיתמר ישנו הכפר חווארה, הידוע כגן העדן של הרכבים הגנובים משטחי ישראל. כל יום הם "חוטפים" לשם עשרות כאלה משלנו.
בין יצהר לאיתמר, מעט דרומה משם, ישנה עיר בשם אריאל שהוקמה בעידוד ובתמיכת ממשלת ישראל, ומאז הם אוכלים קש, כי מישהו בארצות הברית החליט שזו לא עיר אלא מאחז בלתי חוקי בשטחים הכבושים.
בין יצהר לאיתמר יושבים אנשים שמאמינים שלמקום מגוריהם יש תפקיד חשוב בכך שכיפות הברזל לא הגיעו כבר לתל אביב, כמו שקרה בפינוי התנחלויות בעזה, ובעקבותיו הירי החינני על אשקלון ואשדוד.
בין יצהר לאיתמר ישנם אנשים שמאמינים שלא היינו יכולים לחיות באותה הדרך באוגנדה, כי לאדמה הזו יש קדושה. ולמי שלא מבין את המושג "קדושה", באמת שחבל על הזמן.
בין יצהר לאיתמר ישנם אנשים שמאמינים שהשם יתברך נתן את הקדושה הזו לעם היהודי, והבטיח את המשך קיומנו בארץ הזו בזכות שמירת המצוות. והאנשים האלה עושים כל שביכולתם לחיות נאמנה לפי האמונה הזו. כמה מאיתנו יכולים לומר אותו הדבר על דרך החיים שלנו, בצל האמונה הפרטית שבה אנחנו אוחזים - מה שלא תהיה?
בין יצהר לאיתמר ישנו שר אחד, שמדמיין שהוא אחרון השאנסיונרים הצרפתיים, היושבים על גדות הסיין, לוגמים בשקיקה קפה או-לה ומחכים להשראה לחרוזיהם האוויליים.
איה קרמרמן
צילום: ירון ברנר
"בין יצהר לאיתמר", זה גם הם
צילום: רויטרס
מומלצים
