העונש לסרבנית גט: הגבלה של חשבון הבנק

במשך ארבע שנים מסרבת אישה לקבל גט מבעלה עד שירכוש עבורה דירת 3 חדרים באלעד. דייני בית הדין הרבני החליטו שהיא מזלזלת בהחלטותיהם

מערכת PsakDinפורסם: 22.06.14 , 17:35

במשך ארבע שנים יוצא בעל וחוזר מבית הרבני ללא הועיל, מאחר שאשתו מסרבת לקבל גט עד שהוא ירכוש עבורה דירת שלושה חדרים בעיר אלעד. בית הדין הרבני בפתח תקווה, שניסיונותיו לסייע לבעל העגון לא צלחו, החליט לאחרונה להטיל הגבלה על חשבון הבנק של האישה ולא לדון בבקשותיה עד שתתגרש.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הליכי הגירושים החלו ב-2010, ושנתיים לאחר מכן החליט בית הדין הרבני שאין סיכוי לשלום בית, וחייב את אישה לקבל גט. אבל עד היום היא לא נתנה את הסכמתה, ומתעקשת על כך שירכוש עבורה דירה.

חפש את האישה

לא לגברים בלבד: איך מטופלות סרבניות גט?

עו"ד גיתית נחליאל

מתוך תקווה לשלום בית, בניסיון לקבל כסף ולפעמים בגלל נקמנות טהורה – בתי הדין נאלצים לדון גם בנשים המסרבות לגירושים. איך רואה ההלכה את הסוגיה?

לא לגברים בלבד: איך מטופלות סרבניות גט?

לבסוף ביקש הבעל העגון מבית הדין לכפות על אשתו גירושים, כשהמשמעות המעשית היא שניתן יהיה להטיל עליה קנסות כספיים. הדיינים הרב יגאל לרר, הרב מנחם האגר והרב אברהם מאיר שלוש טענו שלא ניתן לכפות עליה גט, מאחר שעילת הגירושים של הבעל - "מאיסות" – לא מקובלת בהלכה היהודית. משכך, קבעו, הפתרון היחידי הוא להטיל עליה צווי הגבלה בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים.

הדיין לרר ציין שמאחר שאין לאישה רישיון נהיגה יש לפגוע בכיסה באמצעות הגבלת חשבון הבנק שלה. הוא הוסיף שהדבר עלול לפגוע בילדים, ולכן קבע שהצו לא יכלול את מזונות הילדים וקצבת הילדים מביטוח לאומי.

עוד נפסק שבית הדין לא ידון בטענות הרכושיות של האישה עד שתקיים את החלטתו ותתגרש מבעלה: "אין האישה יכולה מצד אחד לזלזל בהחלטות בית הדין ולא לקיימן ומצד שני לבקש את סעד בית הדין לטענותיה".

ומה עם הדירה?

בינתיים הורה בית הדין גם על פירוק השיתוף בדירה שבה התגוררו בני הזוג, ואליה לא מאפשרת האישה לבעל להיכנס. נקבע שעל הצדדים למכור את הדירה תוך שלושה חודשים ולאחר כיסוי החובות לחלק את התמורה ביניהם שווה בשווה. אם הם לא יעשו כן, ימונה לדירה כונס נכסים.

האישה צריכה להודיע לבית הדין כיצד להמשיך את הטיפול בתיק, ובינתיים הומלץ לצדדים לפנות להליך גישור כדי לסיים את ההליך בהסכמות.

לדברי עו"ד ענת אשבל, העוסקת בדיני משפחה, שתי הסוגיות המרכזיות העולות מפסק הדין מתנגשות זו בזו: "מחד, הדין החל על יהודים העומדים בפני גירושים הינו הדין ההלכתי, ומכוחו רשאי בית הדין הרבני להטיל עונשים כלכליים הן על הגבר והן על האישה. מאידך, בית הדין חייב לתת דעתו על האפשרות שפגיעה בכיסם של ההורים תשפיע ישירות על הילדים הקטינים. חרף העובדה שהאישה תקבל לידיה את תשלומי הביטוח הלאומי ומזונות הילדים, ברור שהיא זקוקה לכספים לכלכלתה, ועל כן - מן הסתם, הילדים ייפגעו".

עו"ד אשבל מוסיפה שבית הדין אמנם פעל להקטנת הנזק כשהורה על מכירת הדירה, אולם לדעתה, "די היה בפירוק השיתוף כדי לתת תרופה מספקת לבעל, שכן עם מכירת הדירה לא יוותר בידי האישה קלף מיקוח, ולא תהיה לה יותר סיבה שלא לקבל גט מבעלה".