הצביעות הליבראלית: שהחלשים יעבדו והעשירים יבלו
קניונים גדולים מעסיקים בשבת אנשים מחוסרי פרנסה, בעוד המנהלים מבלים עם משפחותיהם. התנועה הקיבוצית מובילה את העושק הזה כבר שנים רבות. צריך לומר בקול רם: כל מרכול פתוח בשבת, הוא העמקה מיותרת של עוול חברתי ומוסרי. ומי שמתיר עוול אחד, אל יתפלא מול צמיחה של עוולות אחרות
בתחומים רבים, מדינת ישראל איננה אוכפת את חוקיה, עוצמת עיניים מעבריינים, ואף חותרת להסדרים שיתנו הכשר לעברות, תוך כרסום ערכיה המוסריים: בנייה בלתי חוקית היא מכת מדינה בחלקים של החברה הערבית והבדואית בישראל. פתיחת מרכולים וקניונים בשבת, בניגוד לחוק, הופכת למכת מדינה בחלקים של החברה החילונית-רדיקלית, ובקרב גורמי שוק שהרווח הכלכלי בראש מעייניהם.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הקמת מאחזים בגבעות יהודה ושומרון היא שיטת פעולה פוליטית התיישבותית של חלקים מחברת "המתנחלים", כבר לא כדי ללחוץ על הממשלה לקבל החלטות, אלא כדי לכפות אותן בפועל. האתוס הציוני של קביעת עובדות בשטח, אל מול אויב ערבי ושלטון בריטי מתנכר, הפך לשיטה רווחת במאבקי קבוצות ומגזרים בתוך החברה הישראלית.
קראו עוד בערוץ יהדות:
- מהיום: מועדון חברים חרדי נגד 'סיוט האינטרנט'
- לא לנקמה, כן לנחמה/ איה קרמרמן
- האדמו"ר מסאטמר: הורי החטופים אשמים ברציחתם
מצער אך לא מפתיע לראות כי רבים מאלה שתוקפים בכל פה את המאחזים בגבעות, עוצמים עיניים מול מאחזי הפזורה הבדואית, תומכים בכל פה בפתיחת מרכולים בשבת בניגוד לחוק, ואינם בוחלים באמצעים כדי להכשיר את השרץ בדיעבד.
אותו הדבר נכון גם למצדדים אחרים – מילים חריפות נגד הפזורה הבדואית ונגד מרכולי השבת, וחיזוק שקט ומתמשך למאחזי הגבעות, שלא לדבר על שתיקה מול טרור של יהודים שמתנהגים כמו חמאס, וממירים את דתם בפרהסיה לאסלאם הרצחני.
כך דורסים את עלובי החיים
בצד ויכוח דמוקרטי מתנהלים מאבקים לא דמוקרטיים של כיפופי ידיים בכוח, ועדיין מדובר במרכז הדמוקרטי שלנו, כי בקצוות הרדיקליים צומח
ייאוש גמור מהמדינה, והם מחוללים אנרכיה וטרור שמסכנים את קיומנו יותר מכל אויב חיצוני. האנרכיה הרדיקלית כוללת גם גיוס של גורמי כוח בינלאומיים נגד מדינת ישראל. אירופה לא הייתה מתייצבת נגדנו לולי ההסתה שבאה מתוכנו.
בנושא השבת, כואב במיוחד לשמוע את ראשי תנועת העבודה ההיסטורית, הדוגלת לכאורה בערכים מוסריים של שוויון וצדק חברתי. פתיחת מרכולים וקניונים בשבת היא ביטוי גס לקפיטליזם ציני, לתחרות כלכלית בלתי מוסרית, ולפגיעה קשה בעלובי החיים.
הסוחרים הקטנים נפגעים מהרשתות הגדולות בכל ימות השבוע, אבל בשבת יש תחרות בלתי הוגנת באופן קיצוני, כי רק הגדולים והחזקים פתוחים. חלק מהסוחרים הקטנים התייאש ופרש, וחי בשולי החברה הטייקונית. חלק עדיין נאבק על קיומו.
מרכולים וקניונים גדולים יכולים להעסיק בשבת נערים צעירים וגם דלים ומחוסרי פרנסה, בשכר נמוך, והמנהלים יכולים לטייל ולבלות עם משפחותיהם. הסוחרים הקטנים מנועים על פי החוק מלפתוח חנויות בשבת, ואם יפתחו מכוח התחרות הלא הוגנת - ייאלצו לעבוד בשבת בעצמם, ותיעשק מהם מנוחת השבת המשפחתית.
זה מאבק על צדק חברתי
התנועה הקיבוצית, נושאת דגל השוויון והצדק בתחרות הכלכלית, היא המובילה את העושק הזה כבר שנים רבות. אנשי הרוח שבה
שותקים במבוכה, וההנהגה הפוליטית מדברת בכפל לשון – תמיכה בשפה רפה בעקרונות האמנה שהציבו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן (את פרק השבת באמנה יזמתי אני עם רות גביזון, בראשית הדרך), ומאידך גיסא, תמיכה באוטונומיה הכלכלית העושקת של הקיבוצים ומרכזי הקניות, ושל מרכולי תל אביב.
צריך לומר בקול רם: כל מרכול פתוח בשבת, הוא העמקה מיותרת של עוול חברתי ומוסרי, תחרות לא שוויונית ולא הוגנת, ופגיעה בחלשים. ערכי השבת הם-הם צדק חברתי ושוויון מוסרי.
שר הפנים, גדעון סער, היטיב לבטא עמדה מוסרית, יהודית ודמוקרטית בהחלטתו האמיצה לבלום את ההידרדרות. ההתנפלות עליו משקפת את עוצמתם של כוחות העוול. התייצבות לצידו היא צו מוסרי, ללא הבדל בין חילוניים לדתיים.
במיוחד יש לקוות כך מנושאי הדגל של המאבק למען צדק חברתי, שיתעלו ויתעלמו מקווי המתאר הפוליטיים בין ימין ושמאל, ויתמכו בגדעון סער. אדרבה, הביקורת הצודקת היחידה על החלטת השר, צריכה להיות נגד ההיתר המאולץ שנתן למסחר של עוול ועושק חופשי בקניוני המתחמים והבילוי.
עבדות כפויה
אי אפשר לעצור במסחר, וחייבים להציף את העבדות הכפויה של רבבות יהודים (ויותר) ב-231 חברות ומפעלים שקיבלו "היתר" לעבודה בשבת - לחלקם היה פעם הסבר סביר, שמזמן פג תוקפו מפני שיש כיום פתרונות טכנולוגיים הרבה יותר טובים, וחלקם פשוט מקורבים להון-שלטון.
העובדה היא, שהמדינה מסרבת לחשוף את רשימת בעלי ה"היתר" לביקורת ציבורית, וחוקרי דעת קהל כבר גילו שחלק גדול מן העובדים האלה הם אנשים מסורתיים שהיו רוצים לנוח בשבת עם משפחותיהם, והם עובדים בשבת מחוסר ברירה כלכלי. על ה"היתרים" למחנות העושק והעבדות האלה מופקדים זה שנים שרי ממשלה דתיים וחרדים, שרי העבודה והכלכלה, וכיום השר נפתלי בנט. כל המפלגות הדתיות והחרדיות חתומות על חילול השבת, ועל העוול החמור הזה.
גם בית המשפט העליון לא יוכל לחמוק מביקורת על הקריצה שלו לעבר התרת הרסן, שעיריית תל אביב תרגמה אותה למעשה במרכולי הרחובות. כולם מבינים, וראש עיריית תל אביב אומר זאת בגלוי, שיש כאן מגמה כוללת לעיצוב מחדש של השבת בכל הארץ, תוך שיור של גטאות מסורתיים.
בית המשפט העליון התחיל את המסע הזה בפסק דין שערורייתי במיוחד, אשר הוציא את מרכזי הקניות בקיבוצים (אז, בצרעה), מתחומי החוק של המדינה היהודית והדמוקרטית. אם לא יחזור בית המשפט העליון ויבטל את הפסיקה המופרכת ההיא, אל יתפלאו השופטים כאשר צומחות אוטונומיות בלתי חוקיות בתחומים רבים אחרים. מי שזורע רוח – קוצר סוּפה.
