"הרבה מאוד אנשים ימותו מחוק מע"מ אפס"

"אני אומר לכם, הרבה אנשים ימותו מחוק מע"מ אפס, 50 מיליארד שקל יכלו להגדיל הרבה תקציבים בהרבה תחומים". כך הזהיר היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שהתפטר בעקבות חוק הפטור ממע"מ.

חוק המע"מ - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

• לפיד: תוכניות הממשלה יובילו להוזלת הדירות
• הטבת המע"מ בדיור אושרה בקריאה ראשונה
• פלוג: לחוק המע"מ אין סיכוי גבוה להצלחה
  

שראל המשיך וטען "הפוליטיקאים לא אוהבים כלכלנים כי הרבה פעמים הם באים עם רעיונות והכלכלנים מצביעים על המגרעות. אז כדי לפתור את זה הם פונים לכלכנים אחרים", אמר שראל. בשלב הזה נשמעה הערה: "אבל איפה הכלכלנים שתומכים בחוק?".

על כך השיב שראל: "במקרה הזה היתה פניה להרבה מאוד כלכלנים ויועצים חיצוניים, אלא שגם בנק ישראל, האקדמיה, משרד האוצר - כולם בלי יוצא מהכלל אומרים שהחוק הזה הוא רע ולא משרת שום תכלית חוץ מעלותו העצומה ולגרום נזקים. אז התשובה של השר לזה שהורדת המע"מ לא מיועדת לכלכלנים, זה כמו ששר ביטחון יגיד עזבו אותי מתאוריות צבאיות. אני אומר לכם הרבה אנשים ימותו מהחוק הזה, 50 מיליארד שקל יכלו להגדיל הרבה תקציבים בהרבה תחומים", הזהיר שראל.

הכלכלן הראשי לשעבר הציג מצגת שבה פרש את טיעוניו נגד החוק. בין היתר טען כי "התוכנית מבוססת על הנחת יסוד מופרכת לפיה 'המדינה תכניס יד לכיס' ותוריד את מחירי הדירות. זה ציטוט של שר האוצר וזה מופרך בהיבט המאקרו, כי המדינה תמיד מכניסה את היד לכיס האזרחים לא לכיס המדינה. האזרחים הם שישאו בנטל. ובהיבט המיקרו הזרמת הכספים מהמדינה תגדיל את הביקוש ולכן ככל שהמדינה תזרים יותר כספים עודף הביקוש יגדל".

שראל דיבר על כך שכל עוד קיים מחסור בהיצע צריך להקטין את עודף הביקוש על מנת לעצור את עליית המחירים. "צריך להקטין את עודף הביקוש ולעשות בדיוק ההפך ממה שהחוק הזה מציע", אמר. שראל סיים ואמר כי תוכנית אפס מע״מ היא "מהתוכניות הכלכליות-חברתיות מהגרועות ביותר שהוצעו במדינה, אם לא הגרועה שבהן".

היועמ"ש לכנסת: אתקשה להגן חוקתית על חוק המע"מ

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, הבהיר היום בדיון כי "אתקשה להגן חוקתית על החוק החדש למע"מ 0%",. בחוות דעת שהוצגה לכנסת, לפני אישור הצעת החוק בקריאה שנייה, אמר עו"ד ינון כי צריך להיות קשר רציונלי בין המטרה המוצהרת של החוק - להביא להוזלת מחירי הדיור, לבן תנאי ההטבה שכלולים בהצעת החוק.

לדבריו, היעדרו של קשר כזה יקשה להגן על החוקיות של החוק החדש. בהקשר זה ציין כי את הפער בין זכאי ההטבה - רוכשי דירה בשווי 1.6 מיליון שקל ורוכשי דירה בסכום של 950 אלף שקל, ואמר מאחר שהפער בהטבה יכול להגיע עד 100 אלף שקל - הם לוקים בחוסר מידתיות וחוסר סבירות.

עם זאת ציין בפני חברי הוועדה כי חוות הדעת של הדרג המקצועי בממשלה או בכנסת "היא רק נווט למקבלי ההחלטות. דרג מקצועי שלא מקבל את החלטת הדרג המדיני צריך להסיק מסקנות, כמו שעשה היועץ הכלכלי לאוצר, מיכאל שראל. לכן, אם תוגש עתירה לבג"צ נגד החוק שיתקבל בכנסת, ניתן לצרף אליה את חוות דעתי, אבל ההגנה שלי בדיון לא תהיה על הדעה שלי בסוגיה, אלא על נימוקי החלטת הכנסת - כך שהכול תלוי רק בכם".

הוא המליץ לוועדת הכספים לבחון את הפערים של ההטבה הכספית בין אלה שעשו שירות צבאי אזרחי ולאומי; לבין אלה שלא שירתו, וזאת לנוכח הבעייתיות החוקתית שלהם כתנאי להתחשבות בהטבה לדיור. לדעתו, מרחק השנים בין השירות הצבאי להטבה מצמצם את הפערים. "לפעמים השירות הצבאי הוא מנוף לפרנסה יותר טובה, ולא חסם לקבלת עבודה או הגדלת ההון. מצד שני, צריך לקחת באופן פרופורציונלי את חיסרון הכיס של מי שלא שירת בצבא - מאחר שלא תמיד עובדה זו הגורמת לחיסרון כיס משמעותי".

במשך שנים רבות פטר שר הביטחון חרדים מגיוס, ומסגרות השירות הלאומי והאזרחי לא היו פתוחות בעבר הרחוק בפני המגזר הערבי, אמר ינון. "ההטבה שכרוכה בהצעת החוק ניתנת על חשבון אותן שנים שקדמו לשינוי החוקי ביחס לגיוס החרדים. לכן, לבוא היום חשבון עם מי שלא יכלו לשרת בעבר בצבא - בעייתי. הפערים צריכים להיות יותר מצומצמים, ומתחייבת גישה יותר זהירה בכל הקשור להגדרת אלה הזכאים להטבה מזו שמצויה בהצעת החוק".

היועץ המשפטי הדגיש כי מאחר שטובי הכלכלנים טוענים שהמטרה של הפחתת מחירי הדיור לא תושג באמצעות ביטול המע"מ על דירה ראשונה - חובה על הוועדה להכריע בסוגיה רק לאחר שהביאה את דעתם בחשבון. "המשפט החוקתי לא יתערב בשאלה אם המדינה פוגעת בעצמה בוויתור על המע"מ. המשפט יתערב כשעושים זאת באפליה", אמר.

"מוטלת על הממשלה החובה לשכנע את הוועדה שהצעד שלה יכול להשיג את המטרה המוצהרת של הוזלת מחירי הדיור", אמר. לדבריו, המשפט מוכן לספוג פגיעה בעקרונות חוקתיים, בתנאי שרווח האינטרס הציבורי יהיה רב-ערך. ואכן הכרת התודה למשרתים בצבא המבוטאת בחוק היא תכלית ראויה. עם זאת הוא ציין כי יש להביא בחשבון שאין חובה לחבר בין סוגיית הדיור לביין סוגיית הגמול למשרתים בצבא, ושאפשר להסדיר את הכרת התודה הזו במענקים אחרים".

בתשובה לשאלת ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) חזר ינון והדגיש כי "חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת בעניינים חוקתיים לא מחייבות את חברי הכנסת, ולכן עליהם להפעיל את שיקול דעתם ומצפונם כשהם באים להצביע".

היו"ר, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), ביקש את הנחיית עו"ד ינון לגבי מהלכי הוועדה. התשובה הייתה כללית: "לא צריך לזרוק את הצעת הממשלה לפח. אפשר ליצור תנאי הטבה מדורגים יותר וסבירים. אפשר גם לחפש מנגנונים אחרים. תפקיד הוועדה לטפל בבעיה הרצינית של האוכלוסיות המודרות ולכוון שהחוק יהיה יותר מידתי".

רוני זינגר הוא כתב כלכליסט