"חברות הדיור הציבורי פוגעות בדיירים"

ההסכמים בין המדינה לחברות הדיור הציבורי כוללים תמריצים כלכליים - שמובילים לפגיעה והתעמרות בדיירי מערך הדיור הציבורי. כך טען היום (ג') ח"כ דב חנין (חד"ש) בדיון שנערך בוועדת הכלכלה במסגרת "יום הדיור בכנסת". את "יום הדיור בכנסת" יזמו חברי שדולת הדיור בכנסת - חנין, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), ח"כ אילן גילאון (מרצ), ח"כ איציק שמולי (העבודה) וח"כ מירי רגב (הליכוד).

• מחקר: המדינה תרמה להיווצרות משבר הדיור
• הצעה: פטור מלא ממע"מ - לקרביים בלבד
• תושבי גבעת עמל בת"א יקבלו דיור חלופי
  

"מבנה התגמולים מהווה תמריץ לחברות להותיר דירות דיור ציבורי ריקות - זה לא מתקבל על הדעת", אמר ח"כ חנין במהלך הדיון. "תפקידה של המדינה הוא לדאוג לדיירים לקורת גג. לא ייתכן שהיא תעודד את חברות הדיור הציבורי להיפטר מהדיירים".

בפורום לדיור הציבורי טענו בדיון כי "מתוך בחינה של ההסכם של החברה המשכנת עמידר עם משרד הבינוי והשיכון, עולה כי בסעיפים רבים של ההסכם קיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקיד החברות כממלאות שירות ציבורי, לבין מבנה התגמולים אותם הן מקבלות עבור פעילותן".

עוד עלה מבדיקת הפורום לדיור ציבורי, כי ההסכם בין המדינה לחברות המשכנות מספק "תמריץ לגבייה אגרסיבית של שכר דירה ותשלומים נוספים מדיירי הדיור הציבורי, תמריץ שלילי לשיפוץ דירות ובניינים, תמריץ שלילי לאכלוס דירות ריקות, תמריץ למכירת דירות הדיור הציבורי הן לזכאי דיור ציבורי, והן בשוק הפרטי וכן תמריץ לפינוי אגרסיבי של דיירים לא זכאים".

ניצן תנעמי, נציגת פורום הדיור הציבורי, ציינה כי "ניגוד עניינים זה, המובנה כבר היום בהסכם בין עמידר למשרד השיכון, עלול להיות מוחרף עשרת מונים עם הפיכתה של עמידר לחברה יזמית. על פי ההסכם החדש, אמורה עמידר להרחיב את פעילותה גם לתחומים של התחדשות עירונית ועיבוי וחיזוק מבנים - ובכך להחליש עוד את מחויבותה החברתית לטובת שיקולים עסקיים".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, טען כי "יחס החברות המשכנות לדיירים הוא - תוכיחו שאתם לא מנסים לקמבן את המערכת. יש אחוז גבוה של דירות במצב גרוע, לא כי לא רוצים לשפץ, אלא זהו תוצר לוואי של ריבוי דיירים עם חוב טעון, שלהם לא משפצים. השירות גרוע. מתייחסים לאנשים כאילו הם באים לבקש טובה. בעיה נוספת היא שהחוזים שנחתמו בין החברות המשכנות למדינה אינם שקופים".

"להסיר את כתם מחדלי הדיור הציבורי"

בעקבות טענות אלה דרש יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), ממשרד השיכון לחשוף את ההסכמים בין המשרד לבין החברות המשכנות. "אני פונה מכאן לשר השיכון אורי אריאל: הסר את כתם מחדלי הדיור הציבורי", קרא ח"כ ברוורמן בדיון, "זו מדינה שהילדים נלחמים ביחד, וכשנגמרת המלחמה אין שום ערבות הדדית".

הוא הוסיף כי "בתקציב העלוב של 500 שקל לשנה לתחזוקת דירה אי אפשר לתחזק כלום. לדברי מהנדס עמידר, היינו יכולים לפתור את כל הבעיה ב-800 מיליון שקל ולהפוך את כל הדירות לראויות. כל שיטת התמריצים מעוותת ואומרת למעשה - תיפטרו מהדיירים. התוצאה היא שאנו המדינה האי-שוויונית והענייה ביותר, שמתעללת בחלשים. זה לא יכול להימשך כך".

הוועדה דרשה מחברות הדיור הציבורי לקבל רשימה מלאה של הדירות הריקות ברחבי הארץ. על הטענה לפיה יש דירות העומדות ריקות, ענה ערן כהן, סמנכ"ל עמידר: "יש לנו מאות דירות ריקות. כ-100 ומשהו אינן ראויות למגורים ואין לנו אישור לאכלס אותן. יש דירות אחרות שאף אחד לא רוצה לגור בהן, בשיכון ד' בבאר שבע, במצפה רמון ובבית שאן. יש דירות שאף אחד לא מוכן לגור בהן כי הן בקומה ד' ללא מעלית. בין חדרה לגדרה יש דירות בודדות ריקות, פחות מ-20".

עוד אמר כהן כי "היום עובדים על אכלוס חוזר - דירה שהתפנתה מסדרים אותה ומשמישים לדייר הבא. משרד השיכון הסכים לתת 30 אלף שקל לדירה לשיפוץ. האינטרס שלנו שלא יהיו דירות ריקות. דירה ריקה זה הוצאה, לא הכנסה. היו טענות שכ-2,000 דירות של הדיור הציבורי מאוכלסות על ידי מוסדות וארגונים. זה נכון. הדירות האלה אוכלסו לפני 20-30 שנה, כשהיה עודף דירות בדיור הציבורי. היום אנחנו מנסים להוציא אותם על פי החלטת שר השיכון. אנחנו מעלים להם את שכר הדירה על מנת שיצאו. רובם דיירים מוגנים".

רונן כהן, נציג משרד השיכון, ציין כי "לפני כמה שנים הייתה ביקורת שהתמריצים מעודדים את החברות המשכנות לא למכור דירות, כי הן נהנות מאחזקת הדירות. עכשיו טוענים שהתמריצים מעודדים מכירה. בין השנים 1998-2010 נמכרו 30 אלף דירות של הדיור הציבורי. נבדוק מחדש אם התמריצים עונים על הצרכים. צריך קודם לברר מה רוצים לפתור באמצעות התמריצים".

אילנית בן יצחק, דיירת במערך הדיור הציבורי שהשתתפה בדיון, הוסיפה כי "בתקופות מסוימות יש בארץ הזו סולידריות, אבל יש אנשים שקופים בצד הדרך שנשכחים ונרמסים. מגדלים דור שני ושלישי של אנשים שמקבעים אותם לעוני. הדיור הציבורי הוא לב לבו של הבסיס. ללא קורת גג ראויה אי אפשר לצפות לכלום. יש תקציבים. השאלה מה המדינה רוצה לעשות עם הכסף". 

הדיונים בשאר ועדות הכנסת "פוצצו"

בתוך כך, הוועדה לזכויות הילד אמורה הייתה לדון בבוקר בהשלכות היעדר קורת גג יציבה על ילדים החיים מתחת לקו העוני (משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה), אך פוצצה על ידי ח"כ לוי-אבקסיס בשל היעדר נציגי האוצר והרווחה.

גם דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא חוק הותמ"ל (הוועדה לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור) פוצץ על ידי דיירי הדיור הציבורי, במחאה על אי-הכללת פתרונות לדיור החברתי בחוק. ח"כ מירי רגב, יו"ר הוועדה, החליטה על עצירת הדיון וכינוסו מאוחר יותר ללא אורחים וקהל.

הדיון בחוק הותמ"ל אמור לעסוק בהסתייגויות לחוק, במסגרתו תאושר בנייה של 150 אלף יחידות דיור - ללא בנייה לזכאי הדיור הציבורי. זאת, בניגוד להתחייבויות של יו"ר הוועדה לכלול בחוק 20% לדיור הציבורי ולהבטחותיו של שר האוצר בעניין.

"הפשרה שהוצגה עם משרד האוצר, במסגרתו התחייב האוצר לתת הלוואה של 1.5 מיליארד שקל לדיור הציבורי, היא חסרת משמעות, מאחר שהסכום יילקח בחזרה עם מכירת הדירות - כך שלא תהיה תוספת כלל לכספי הדיור הציבורי", טענו בשדולת הדיור במהלך הדיון.