נפצעו על הגנת המדינה: הזכויות של נכי צה"ל
אחרי "צוק איתן" יחלו חיילים רבים הליך בדרך להכרה של המדינה. איך עושים זאת? ולמה מנסה הכנסת לשנות את הקריטריונים? משרד הביטחון: "נציגי אגף השיקום נמצאים בבתי החולים עם הפצועים כדי לסייע להם באופן מהיר ומיטבי"
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מאסר למטפלות שקיללו ילד: "ערבי, ימח שמך"
- נדחתה תביעת ניצולי פיגוע נגד ברגותי ורש"פ
- הופנתה באיחור להפריה. הפיצוי: 292 אלף ש'
- בדיקה חדשה: רוצח אשתו טוען להרשעת שווא
סוגיית נכי צה"ל היא רגישה וסבוכה מבחינות רבות: משפטית, רפואית, חברתית ולאומית. המדריך שלפניכם סוקר את הקריטריונים להכרה בפצועים, את הצעת החוק שמבקשת לשנות אותם אחרי שנים של מחלוקת, וכן כמה דוגמאות פרטניות למאבקם המשפטי של חיילים וחיילות שנאבקו במדינה עד שהכירה במצבם ובזכויותיהם.
ממשרד הביטחון נמסר: "אגף השיקום במשרד הביטחון נערך באופן מיוחד לקלוט פצועים במהלך המבצע. אגף השיקום פועל בשיתוף פעולה עם צה"ל, ונציגים שלו בבתי החולים נמצאים בקשר עם הפצועים כדי לסייע להם באופן מהיר ומיטבי בתהליך".
א. הנכות או המחלה קרו תוך כדי שירותם הצבאי.
ב. הנכות נגרמה עקב תנאי השירות. כלומר: על החייל שנפגע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה או הנכות שנגרמה, לתנאי השירות הצבאי.
כך למשל, ב-2005 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שחייל גבעתי שחלה בסוכרת נעורים ארבעה חודשים לאחר תחילת הטירונות יוכר כנכה צה"ל, מאחר שהטירונות הייתה כרוכה במתח ולחץ פיזי ונפשי. בעניינו של איש צבא קבע שלקה בפסוריאזיס קבע בית משפט השלום בראשל"צ ב-2012 כי המחלה נגרמה עקב תנאי לחץ קשים שבהם היה נתון בעת פרויקט אינטנסיבי של חיל האוויר.
בית משפט השלום בבאר שבע קבע ב-2011 כי מחלת דאבת השרירים (פיברומיאלגיה) שבה חלתה חיילת נגרמה עקב תנאי שירות קשים בקורס מכ"ים. ב-2002 הכיר בית המשפט העליון במחלת נפש שבה לקתה חיילת מודיעין שהייתה נתונה בלחץ רב במסגרת תפקידה, כמחלה שנגרמה עקב תנאי השירות.
במקרים לא מעטים הוכרו חיילים שלקו בפוסט-טראומה כנכי צה"ל גם שנים רבות לאחר שהשתתפו בקרב או חוו אירוע חריג. מדובר למשל במקרים שבהם החייל סבל במשך שנים לאחר האירוע מהפרעות נפשיות, אולם לא קיבל טיפול נפשי ולא קישר את מצבו לאירועים הצבאיים. אם וכאשר מתגלה הקשר, ניתן בהחלט לפנות בתביעה להכרה כנכה צה"ל חרף השנים שחלפו, ובתנאי שיוכח קיומם של האירועים שגרמו לפוסט טראומה (האמור לעיל רלבנטי אף לשוטרים וסוהרים שחוק הנכים חל גם עליהם).
הגשת התביעה: למי? מתי? ואיך?
התביעה להכרה בנכות או מחלה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון ויש לצרף לה את כל הרישומים הרפואיים, תצהיר החייל בדבר תנאי השירות שגרמו למצבו, דו"ח פציעה (במידה שמדובר בפציעה), תצהירי עדים, ומומלץ גם לצרף חוות דעת מומחה רפואי המתייחסת לקשר הסיבתי בין המצב לבין תנאי השירות ולדרגת הנכות.
עם הגשת התביעה מפנה אגף השיקום את החייל לבדיקת מומחה רפואי מטעמו, אשר יחליט אם הנכות נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות. במידה שהוחלט כי מצבו של החייל אינו קשור לשירות, החייל יכול להגיש על כך ערעור לבית משפט שלום בתוך 30 יום. מי שידון בערעור הוא שופט ושני נציגי ציבור - רופא ועו"ד. במידה שהערעור נדחה, ניתן להגיש ערעור למחוזי.
אם המומחה מטעם קצין התגמולים (אגף השיקום) קובע כי המחלה או הנכות נגרמו או הוחמרו עקב השירות, ייבדק החייל על ידי ועדה רפואית מטעם אגף השיקום. במידה שדרגת הנכות שנקבעה אינה משקפת את מצבו, רשאי החייל לערער לוועדה רפואית עליונה תוך 45 יום מקבלת ההחלטה. במידה שהערעור נדחה או מתקבל בחלקו, ניתן לערער לבית משפט מחוזי.
מנכות זמנית לקבועה
בדרך כלל, תחילה קובעת הוועדה הרפואית נכות זמנית לחייל, ולאחר תקופה עליו להתייצב בפניה פעם נוספת לקביעת דרגת הנכות הקבועה.
ישנם מקרים שבהם נכותו הנפשית של חייל מחמירה עקב מצבי לוחמה או מתח. במקרה כזה הוא יכול לבקש לעמוד בפני ועדה רפואית שתבדוק אותו שוב ותקבע את דרגת נכותו בהתאמה למצבו הנוכחי. בכל מקרה שבו הנכות הפיזית או הנפשית החמירה במהלך השנים רשאי החייל להגיש בקשה לבדיקה חוזרת על ידי ועדה רפואית.
עם הגשת התביעה ועד לקבלת ההחלטה בעניינו, זכאי החייל לטיפול רפואי על חשבון אגף השיקום (אט"ר) ואף לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) במקרה שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו.
למה זכאים נכי צה"ל?
חייל שדרגת נכותו הקבועה נעה בין 10% ל-19% זכאי לקבל מענק חד פעמי בלבד, ששיעורו נע בין כ-37 אלף שקל עד כ-140 אלף שקל. דרגת נכות מ-20% ומעלה מזכה את החייל בין היתר בגמלה חודשית, שיקום על חשבון אגף השיקום, לרבות לימודים ומלגת קיום חודשית, ולהטבות וזכויות רבות נוספות. ניתן לקבל מידע על אודות הזכויות וההטבות באתר אגף השיקום.
סוגיה מרכזית נוספת היא הטיפול בחיילים בחופשה. גם לפי החוק החדש, חייל שייפצע בעת שהותו בבית יזכה לטיפול של מערכת הביטחון - אלא אם כן ניתן להוכיח שפגיעתו נבעה מהתנהגות עבריינית מצדו. לכן, למשל, חיילים שייפגעו בתאונת דרכים לאחר שצרכו סמים או אלכוהול, או במקרה שנהגו בכלי רכב ללא רישיון - יטופלו על ידי הביטוח הלאומי.
הצעת החוק גם מחמירה באופן משמעותי את נטל הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה או הנכות לגבי חיילי סדיר.
דומני שלנוכח המצב יש לערוך חשיבה מחודשת לגבי ההצעה, שאחרת יאלצו חיילים לכתת רגליהם לביטוח לאומי במקום להיות מטופלים במסגרת הראויה למי שמשרתים את עם ישראל - אגף השיקום במשרד הביטחון.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ענת גינזבורג
עוסקת בתחום נכי צה"ל ונזיקין. היא יו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, ולשעבר סגנית פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחית)
לפנייה לכתב/ת 
