תקציב הביטחון: מחלוקת על 10 מיליארד שקל
המגעים לקביעת תקציב 2015 מתחדשים, וסלע המחלוקת בין האוצר לביטחון נותר ללא שינוי: בעוד שבמערכת הביטחון דורשים להגדיל את התקציב לעד 62 מיליארד שקל, באוצר מוכנים להגדילו לעד 52 מיליארד שקל בלבד - לא כולל את עלות מבצע צוק איתן המוערכת בכ-8 מיליארד שקל
במסגרת ההכנות לקראת העברת תקציב המדינה לשנת 2015, ובצל מבצע "צוק איתן ", מתחדשים המגעים לקביעת גודלו של תקציב הביטחון לשנה זו. בשלב זה, נראה כי התוספת החד-פעמית לתקציב הביטחון בגין עלויות המבצע תעמוד על כ-8 מיליארד שקל. עם זאת, בכל הנוגע לגודלו הבסיסי של תקציב הביטחון לשנה הבאה לא חל כל שינוי בעמדות של משרד הביטחון או של משרד האוצר והפער בין הצדדים עומד על כ-10 מיליארד שקלים, כפי שהיה לפני פרוץ המבצע.
לכתבות נוספות בנוגע למבצע צוק איתן
על פי גורמים במשרד הביטחון, במערכת הביטחון עומדים על כך שתקציב הביטחון לשנה הבאה ינוע בין סכום של 60 מיליארד שקל ל-62 מיליארד שקל, וטוענים כי סכום נמוך יותר לא יאפשר למערכת לעמוד במשימותיה. לטענת הגורמים, אירועי מבצע צוק איתן חידדו את הצורך בהגדלת תקציב הביטחון, אך הדרישה לתוספת אינה נובעת מהמבצע, שעלויותיו יכוסו באמצעות תוספת חד פעמית, שאינה כלולה בבסיס התקציב.
מנגד, באוצר דורשים כי בסיס תקציב הביטחון לשנת 2015 יגדל במיליארד שקלים בלבד, מ-51 מיליארד בתקציב 2014 ל-52 מיליארד שקל. גם באוצר, כמו במשרד הביטחון, המבצע לא הוביל לשינוי בעמדות. ביום חמישי דיבר ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, על עלויות המבצע והדגיש כי במשרד האוצר יתמודדו עם העלויות באמצעות תוספת "חד פעמית" לתקציב הביטחון. בכך ביטא לוי את עמדת האוצר, שלפיה אין הם רואים מקום להערכה מחדש של בסיס תקציב הביטחון.
באוצר עומדים על כך שמערכת הביטחון צריכה למצוא מקורות פנימיים למימון תכניות ההתעצמות שלה בשנים הקרובות. כלומר, לערוך רפורמה מקיפה במדיניות השכר של מערכת הביטחון על מנת להסיט יותר כסף מהוצאות אלה לכיוון של הוצאות ביטחוניות טהורות, כמו פיתוח טכנולוגיות חדשות ורכישת ציוד לחימה.
את עיקר ביקורתם על התנהלות מערכת הביטחון, ממקדים פקידי האוצר בפנסיה התקציבית שממנה נהנים יוצאי מערכת הביטחון. ביוני האחרון הציגה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נתונים שלפיהם החוב העתידי של ממשלת ישראל לתשלומי פנסיה תקציבית עומד על 565 מיליארד שקל, כש-51% מכלל החוב הוא בגין תשלומים לגמלאי מערכת הביטחון.
באוצר טוענים כי אין ממש בטענת הצבא כי קיצוץ בפנסיה התקציבית יפגע ביכולתו של הצבא לגייס כוח אדם איכותי לשירות בקבע. זאת, בעיקר לנוכח העובדה שבדור הנוכחי, רוב אזרחי המדינה אינם נהנים מפנסיה תקציבית.
עלויות המבצע – קרוב ל-8 מיליארד
במקביל לדיונים על גודלו של תקציב הביטחון לשנה הבאה, נמשכת עבודת הסיכומים של עלויות הלחימה בצוק איתן. על פי ההערכות העדכניות, כאשר הלחימה עוד לא הסתיימה בפועל וישנם עדיין חיילים המגויסים בצווי 8, עלות הלחימה למערכת הביטחון עומדת על סכום הקרוב ל-8 מיליארד שקל. עיקר ההוצאות הן בגין ימי מילואים ותחמושת שנורתה.
בממשלה מתכוונים לממן את עלויות הלחימה באמצעות תוספת חד פעמית לתקציב הביטחון. למימון התוספת עומדים לרשות המדינה שני מקורות עיקריים: רזרבה פנימית של משרד הביטחון בהיקף של 800 מיליון שקל והרזרבה הכללית בתקציב המדינה, בהיקף של 7.3 מיליארד שקל.
התוספת החד פעמית תיפרס, ככל הנראה, על שנתיים, מכיוון שחלק מפעולות ההצטיידות מחדש יידחו לשנה הבאה, משיקולים של מערכת הביטחון. לצד התוספות לכיסוי עלויות המבצע, צפוי משרד הביטחון לקבל במהלך השנה הבאה עוד תוספות שאינן כלולות בבסיס התקציב, שעומד במרכז הויכוח עם האוצר כעת.
במהלך השנתיים האחרונות נחתמו מספר הסכמים בין משרדי האוצר והביטחון, בנוגע למעבר בסיסי הצבא ממרכז הארץ לנגב. במסגרת הסכמים אלה, אמור משרד הביטחון לקבל מיליארדי שקלים בתמורה לפינוי הקרקעות וביצוע עבודות התכנון לקראת בנייתם של מתחמי דיור גדולים עליהן. במהלך השנה הבאה צפויה מערכת הביטחון לקבל סכום של בין 1 ל-2 מיליארד שקל במסגרת הסכמים אלה. כמו כן, יתכן שמשרד הביטחון ידרוש תוספות לתקציב למימון הניסיונות למצוא פתרון טכנולוגי לאיום המנהרות.
לפנייה לכתב/ת 
