הידידה השיכורה גנבה את הרכב: הביטוח ישלם
חברתו של רועי עברה מהמושב האחורי למושב הנהג, אחרי ששתתה לשכרה, החלה בנסיעה פרועה והתנגשה בעמוד חשמל. בחברת הביטוח סרבו לכסות את הנזק הרב שנגרם לרכב, אולם השופטת קבעה כי מדובר בגניבה ועל הביטוח לשלם, ולמרות זאת ניכתה שליש מהפיצוי בגין "אשם תורם"
השעה הייתה אחת לפנות בוקר. רועי חיימוב נהג בהונדה סיוויק של הוריו. יחד עמו היו במכונית שלוש נערות בגילופין. ביניהן חיאל אשכנזי בת ה- 17.5.
במהלך הנסיעה עצר רועי את המכונית בתחנת אוטובוס והתרחק למספר מטרים כדי לשוחח בנייד. את ההונדה הותיר מאחור עם הנערות כשהמנוע דולק. לפתע הבחין באחת הנערות יוצאת מהמכונית לכיוונו. חזור מהר, צרחה לעברו, חיאל עברה למושב הנהג. רועי לא הספיק לחזור.
חיאל החלה בנסיעה פרועה. הוא ניסה להתקשר אליה לנייד. ללא הצלחה. כעבור זמן קצר איבדה חיאל את השליטה על הרכב והתנגשה בעמוד חשמל. ההונדה התהפכה. נגרם לה נזק משמעותי והיא הוכרזה כאובדן מוחלט.
חיאל הועמדה למשפט פלילי והורשעה בעבירות של נהיגה ללא רישיון ושימוש ברכב ללא רשות הבעלים. הוטל עליה קנס של 500 שקל ופסילת רישיון לשנה וחצי.
חברת הביטוח: לא ממש גניבה
הוריו של רועי פנו אל חברת הביטוח הראל אשר ביטחה את ההונדה וביקשו את שווי הרכב. הראל סירבה לשלם. פוליסת ביטוח הרכב, הסבירו מסלקי התביעות להורים, מכסה נזק שארע תוך כדי גניבה, אולם חיאל לא התכוונה לשלול את הרכב מכם לעולמים. היא רק השתמשה בו ללא רשות באופן זמני. לכן אין פה גניבה. מעבר לכך, הבן שלכם הותיר את ההונדה ללא השגחה ראויה עם מנוע דולק וקטינות הנתונות להשפעת אלכוהול. זה מעשה רשלני המצדיק הפחתת תגמולי הביטוח.
הוריו של רועי פנו בתביעה לבית משפט השלום בחיפה. האם הם יזכו בתביעתם? תלוי על איזה שופט התיק ייפול. בסוגיה זו קיימת מחלוקת שופטים. יש שופטים השייכים לאסכולה המיטיבה עם חברות הביטוח. הם מפרשים גניבה לצרכי ביטוח כפי שמונח זה מוגדר בחוק הפלילי. לפי דעתם רק נטילת רכב מתוך כוונה לשלול אותו מבעליו "שלילת קבע" נחשבת לגניבה.
לעומתם, יש שופטים השייכים לאסכולה המיטיבה עם המבוטחים. לדעתם יש לפרש את המונח גניבה בפוליסת ביטוח הרכב כפי שהוא מובן על ידי האדם הסָבִיר. לפי שופטים אלה כל נטילת רכב ללא רשות נחשבת גניבה, אפילו נוטל הרכב לא התכוון לשלול אותו מבעליו לצמיתות.
תביעת הוריו של רועי הונחה, למזלם, על שולחנה של השופטת כאמלה ג'דעון. מדוע למזלם? כי השופטת ג'דעון נמנית על השופטים המיטיבים עם המבוטחים. אדם הרוכש ביטוח מפני גניבה, נימקה השופטת את עמדתה, לא רואה אל מול עיניו את הגדרת החוק הפלילי הצרה לעבירת הגניבה. המבוטח הסָבִיר רואה בנטילת רכב ללא רשות כמעשה גניבה, גם אם נוטל הרכב אינו מתכוון לשלול את הרכב לצמיתות מבעליו.
המקרה שבפנינו, מציינת השופטת, מחדד את ההיגיון שבעמדה זו. חיאל ניצלה את התנתקותו של רועי מהרכב ואת חוסר תשומת ליבו, נטלה את הרכב ללא הסכמה וגרמה לאובדנו המוחלט. "הדעה נותנת כי מבוטח סביר היה רואה בנסיבות אלה מעשה גניבה ללא קשר לכוונתה של חיאל בעת הנטילה".
ומה עם ה"אשם התורם"?
לו רצתה חברת הביטוח כי המונח גניבה בפוליסה יוגדר לפי משמעותו בדין הפלילי, הוסיפה השופטת נימוק נוסף להצדקת עמדתה, היה עליה לרשום זאת במפורש בפוליסה. "בהעדר הגדרה מילולית מדויקת למונח גניבה בפוליסה יש לאמץ את הפרשנות המיטיבה עם המבוטח מכוח כלל הפרשנות כנגד המנסח".
בקיצור, השופטת כאמלה ג'דעון, נאמנה להשקפתה, פסקה כי יש כיסוי לנזקי ההונדה שנגרמו כתוצאה מנטילת הרכב ללא רשות על ידי חיאל אפילו זו לא התכוונה לשלול את הרכב לצמיתות ממשפחת חיימוב.
אלא שכאן עשתה השופטת שליש סיבוב פרסה. הראל טענה כי יש לייחס לרועי אשם תורם לאירוע התאונה. השופטת קיבלה את הטענה. "רועי השאיר את הרכב מוּנע ללא השגחה כשבתוכו נערות הנתונות להשפעת אלכוהול. שוכנעתי כי יש לייחס לו אשם תורם לאירוע מקרה הביטוח בשיעור של 30 אחוז". בהתאם, עשתה השופטת להוריו של רועי תספורת של 30 אחוז. הם קיבלו רק 70 אחוז משווי הרכב.
תספורת 30 האחוזים שביצעה השופטת בטעות יסודה וחבל שפסק דינה הנכון על רקע גישתה נפגם. התספורת מנוגדת להנחיות מפורשות של היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הביטוח שאומצו בפסיקת בתי המשפט. הנחיות אלה אוסרות על חברות הביטוח לעשות למבוטחים תספורת בשל אשם תורם. "דוקטרינת האשם התורם", מסבירות ההנחיות, "מנוגדת לגישה המקובלת בדיני הביטוח, לפיה פוליסת הביטוח מגנה על המבוטח גם מפני רשלנותו שלו".
לפנייה לכתב/ת 
