כמה כסף באמת מסתתר בשוק השכירות?
על פי נתוני רשות המסים, ב-2012 הכנסות המדינה מהשכרת דירות עמדו על כ-26 מיליון שקלים. אך נתונים אלה רחוקים מלייצג את היקף הרווחים האמיתי בשוק השכירות מסיבה פשוטה: לא כולם מדווחים. זו הסיבה לכך שבחודשים האחרונים מנהלת רשות המסים מהלך נרחב להרחבת מעגל המדווחים
בחודשים האחרונים מנהלת רשות המסים מהלך נרחב להרחבת מעגל המדווחים ומשלמי המס בישראל. במסגרת המהלך, נשלחו מכתבים ל-110 אלף אזרחים ישראלים שנתבקשו למלא טופס ובו ידווחו על הכנסותיהם ממקורות שונים. המכתבים נשלחו לשכירים שאינם מגישים דו"ח שנתי למס הכנסה, אשר מרבים לנסוע לחו"ל או מחזיקים במספר דירות בבעלותם.
- מנהל רשות המסים: נרדוף את משכירי הדירות
- רשות המסים פשטה על דירות יוקרה באשדוד
- רשות המסים פושטת על מגדלי יוקרה בת"א
- רשות המסים בפשיטה על בעלי נכסים ברשפון
באחרונה החלה רשות המסים לאפשר למשכירי דירות לשלם את חובם דרך אתר האינטרנט של הרשות. בנוסף, פורסמה באתר לפני כשבועיים הנחייה, שלפיה הרשות לא תטיל קנסות על מי שיצהיר בעקבות מכתב ששלחה אליו הרשות כי היו לו הכנסות לא מדווחות מהשכרת דירה.
על פי ההנחיה, יש לאפשר למי שקיבל פנייה מרשות המסים ומעוניין בכך, לפתוח תיק במס הכנסה ולשלם מס של 10% על הכנסותיו משכר דירה בגין השנים 2007-2013. זאת, בצירוף ריבית והצמדה - אך מבלי לשלם קנסות. פקיד השומה הוסמך להעניק הנחות בתשלומי הריבית וההצמדה, ומנגד להחליט על פתיחת חקירה פלילית נגד הנישום. במקרה כזה יועבר התיק לסמנכ"ל חקירות ומודיעין של הרשות.
הליך גילוי מרצון
המהלך שבו מאפשרים לנישום לשלם חובות משנים עברו מבלי לשלם קנסות על אי-דיווח, ואפילו לקבל הנחה על הריבית וההצמדה, נראה דומה מאוד למה שמכונה בעולם המיסוי "הליך גילוי מרצון". בהליך כזה, הנישום מדווח על ההכנסות שהעלים, וזוכה בתמורה לחסינות מפני חקירה פלילית ולסגירת התיק.
למרות זאת, ברשות המסים נמנעו עד כה מלהשתמש במונח זה, ואף שמרו על עמימות בנוגע למידת החסינות או מחילה על חובות עבר, אשר יינתנו למי שיבחר לשלם את חובו לקופת המדינה.
מדוע נמנעים ברשות המסים מלהטיל קנסות על החייבים? לדברי עו"ד מאיר נוסבאום, מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, במס הכנסה הבינו שהליכי גילוי מרצון מעמיסים עליהם מבחינה פרוצדורלית ותוקעים להם את המערכת. "על פי מידע מרשות המסים, נכון ללפני 3 חודשים, טרם הסתיים הטיפול ב-66% מהבקשות לגילוי מרצון. ההבנה היא שככל שמדובר בגילוי מרצון על כספים שאין מאחוריהם מעשים פליליים מהותיים, ניתן להגיש דוחות ו'לסגור את הסיפור'", הוא מסביר.
יתר על כן, טוען נוסבאום כי הנחיית הרשות מהווה הליך "גילוי מרצון" בדלת האחורית, שבמקרים מסוימים עשוי להיטיב הרבה יותר עם הנישומים מאשר באמצעות הליכי גילוי מרצון רשמיים. "משמעות ההנחיה היא שיש התיישנות על שומות עד 2006, גם אם לא הוגש דו"ח", הוא אומר. "מעבר לכך, מההנחיה יוצא ששכר הדירה שלא דווח עד כה ימוסה ב-10%, למרות שעל פי חוק - 10% ניתנים רק במידה שדווח בעתיו. פקידי השומה, עד כה, לא נתנו את ה-10% הללו".
הזנחה ארוכת שנים
גורמים ברשות המסים דוחים את הטענות על אי-יכולת להתמודד עם עומס הבקשות והתיקים. לטענתם, עיקר העבודה, שמהותה איתור האזרחים שמחזיקים מספר דירות בבעלותם ולא מדווחים למדינה, כבר נעשה - והטלת קנסות לא תכביד על המערכת באופן משמעותי. גורם ברשות טוען כי מאחורי ההחלטה לאפשר תשלום חובות עבר ללא קנסות, עומד הרצון להתחשב בנישומים. אלה ברובם שכירים, שאינם מדווחים מדי שנה למס הכנסה, ולכן אינם בקיאים בחוקי המס ועשויים לטעות ולחשב שהכנסתם משכר דירה פטורה ממס.
אותו גורם טוען כי הרשות מעוניינת להימנע מפתיחת הליך פלילי והטלת קנסות על אזרחים "תמימים" אלה, ובו זמנית שומרת לפקיד השומה את הזכות להחליט שבמקרים חמורים, שבהם נתגלו העלמות מס שיטתיות ועקביות, יועבר התיק לטיפול מחלקת חקירות ומודיעין.
תהיה הסיבה אשר תהיה, מדיניות רשות המסים בעניין זה חושפת מגמה מעניינת: העובדה שברשות טוענים כי אזרחים רבים לא היו מודעים בשנים האחרונות לחובת תשלום המס על השכרת דירות, מלמדת על הזנחה ארוכת שנים של תחום מיסוי זה. הרי אם הרשות הייתה אוכפת - האזרחים היו מודעים לחובתם. מנגד, העניין המוגבר שמגלה רשות המסים בשוק הדיור בשנתיים האחרונות, מלמד שמשהו בגישה זו השתנה מהקצה אל הקצה.
כיצד ומדוע החלו לרכז מאמצים בהכנסות משכר דירה? ניתן לומר כי קו פרשת המים היה השקת "קו הצדק" - או בשמו העממי "המלשינון" - לפני כשנתיים. כמה חודשים לאחר שהפיצה רשות המסים, במסע פרסום נרחב, את פרטי ההתקשרות עמה וקראה לאזרחים לדווח על הפרות מס שהם היו עדים להן, הבחינו פקידי הרשות בתופעה חד משמעית. העבירה הנפוצה ביותר שעליה דיווחו הייתה העלמת הכנסות משכר דירה.
עדיין מוקדם לומר אם "קו הצדק" נחל הצלחה בהגדלת הכנסות המדינה ממסים, ומה מלמד הניסיון עמו על היקף ההון השחור במשק הישראלי. אבל כבר עכשיו ניתן לומר בבטחה כי "המלשינון" שם את שוק השכרת הדירות על הכוונת של רשות המסים, וחשף בתחום זה פוטנציאל גבייה שברשות המסים לא היו ערים אליו.
בגלל יוקר הדיור
כמובן שלא ניתן לנתק את ההתפתחויות הללו מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות. אמנם, העלייה בשכר הדירה החווירה לעומת הזינוק המטאורי של מחירי הדירות לקנייה (93.3% מינואר 2007 עד מאי 2014, על פי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס); אך גם עלייה של 43.2% (שיעור העלייה של שכר הדירה באותה תקופה, על פי מדד המחירים לצרכן) איננה משהו לזלזל בו. ניתן לשער כי העלייה בשכר הדירה הכניסה משכירי דירות רבים לתחום חבות המס, כאשר תקרת הפטור לא עלתה יחד עם עליית המחירים.
בנוסף, מחירי הדיור המטפסים היו רק התוצאה של תהליך ממושך, שבו הריבית הנמוכה דחפה עוד ועוד משקיעים לעבר שוק הדיור. קרנות פנסיה ותיקי מניות הוחלפו בדירות להשכרה, וכך גדל מספר החייבים במס על השכרת דירות, ככל שגדל חלקם של המשקיעים בשוק הדיור.
אז כמה כסף מסתתר היום בשוק השכרת הדירות? על פי נתוני רשות המסים לשנת 2012, באותה שנה היו 18,400 משכירים שבחרו לדווח לרשות המסים כי הם משכירים דירות בסכום כולל של למעלה מ-4,981 שקלים בחודש. שווי השכירות הכולל מאותן דירות עמד על סכום של 259 מיליון שקל. כלומר, הכנסה של 25.9 מיליון שקלים למדינה.
חשוב לציין כי נתונים אלה רחוקים מלייצג את היקף הרווחים האמיתי בשוק השכירות. ראשית, ומאמצי הגבייה של הרשות מעידים על כך, לא כולם מדווחים. שנית, למשכירים שמורה האפשרות לשלם מס רק על חלק קטן מהכנסותיהם, אך בשיעור זהה לשיעור המס השולי שהם משלמים על משכורתם. כך, למשל, משכיר דירות שמשלם מס הכנסה בשיעור של 30%, יכול לבחור לשלם רק על חלק מהכנסותיו משכר דירה אבל לשלם 30% במקום 10% מס.
כשיצטברו נתונים אודות היקף ההכנסות ממס זה בשנים 2013 ו-2014, ניתן יהיה לאמוד את היקף ההעלמות בתחום זה ואת מידת ההצלחה של מסע הגבייה.
לפנייה לכתב/ת 
