"הרץ במבוך": לעשות מבעל זבוב פיל
העלילה מזכירה במשהו את ספרו הקלאסי של וויליאם גולדינג "בעל זבוב", אולם הסרט "הרץ במבוך" מבקש להידמות דווקא לשוברי קופות מהזן של "משחקי הרעב". הוא מצליח לא רע בתקציב צנוע, רק חבל שהסוף מקלקל
לשרשרת האינסופית של עיבודי דיסטופיות לגיל הנעורים מצטרף השבוע "הרץ במבוך" ("The Maze Runner") - עיבוד לחלק הראשון (2007) לספר הפותח את הטרילוגיה של ג'יימס דשנר. עיבוד השואף להיות "משחקי הרעב" (ויסתפק גם בלהיות "מפוצלים") הבא, ולא "המעניק" שקרס רק לפני חודש מסחרית וביקורתית.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
כמו בכל סדרות הספרים שהוזכרו, גם כאן יש מתח מובנה. מצד אחד בני הנוער הנרדפים על ידי ההנהגה הבוגרת של החברה המוצגת. אלו המנסים לקטלג אותם על פי יכולותיהם, להגביל את צעדיהם או מחשבותיהם, להציב אותם בעימות אחד מול השני. אפיון הסיטואציה הדיסטופית בדרך זו מחייב את הצעירים לסגל יכולות פיזיות ומנטאליות שיאפשרו להם להיות "השורד האחרון" - כלומר, המנצח האולטימטיבי בריאליטי שכל החברה היא חלק ממנו. לזוכה מובטחת השגת חירות, עם בונוס של הבאת שינוי כולל של החברה.
בשונה מ"משחקי הרעב" ו"מפוצלים", "הרץ במבוך" מותיר את המערכת החברתית במידה רבה מחוץ לעלילה. הוא בוחן אותן מהצד של הדינמיקות השבטיות של אנשים צעירים שנותרו לבדם, מה שמזכיר את ספרו של וויליאם גולדינג "בעל זבוב". האלמנט המרכזי שאיתו מתמודדים הנערים בסרט מזכיר את "קיוב", סרט המדע בדיוני של וינצ'נזו נטאלי מ-1997 שבו חבורת אנשים לכודה בתוך מבנה מבוך אימתני מבלי שהם זוכרים כיצד הגיעו לשם.
שתי אופציות אלו מסלקות הצידה את הדיון במודל חברתי אלטרנטיבי. החברה השבטית המוצגת, והאינטראקציות הנוצרות בה אינן מורכבות במיוחד. הדגש הוא על ההתמודדות עם המבוך. אך כאשר הדמויות אינן זוכרות דבר על העולם ממנו הן הגיעו, או אפילו על הרקע האישי של כל אחת מהן, אין הצבה של החברה החדשה מול מודל חברתי מעוות כזה או אחר.
גיבור הסרט (דילן או'בראיין) מתעורר מבוהל במעין מעלית שנדמה שעולה לגובה אינסופי. כשהיא תיעצר הוא ימצא עצמו בחלקת דשא נרחבת המוקפת מכל צדדיה בחומות ענק. תוך זמן קצר הוא ילמד כי אלו הם שעריו העצומים של מבוך מסתורי. כמו כל הנערים שהגיעו למקום זה, בקצב של מצטרף נוסף בכל חודש במשך שלוש שנים, גם הוא אינו זוכר דבר. כמו האחרים הוא יצליח להיזכר כעבור מספר ימים בשמו הפרטי - תומאס.
קהילת הנערים מונהגת על ידי הוותיק שבהם, נער שחור בשם אלבי (אמל אמין). זוהי קהילה המושתתת על חלוקת תפקידים ברורה - אלו שעוסקים בפעילות בינוי, אלו שנותנים סיוע רפואי וכך הלאה. יחד עם כל נער מגיעה אספקת ציוד בסיסי שבלעדיו לא ניתן היה לשרוד. הקבוצה בעלת העבודה המסקרנת ביותר היא של "רצי המבוך". הם אלו היוצאים בכל בוקר, עם פתיחת השערים של המבוך, לתור את המערכת המכנית המסוכנת המקיפה את חלקת הדשא.
מלאכתם של הרצים מסוכנת. בתוך המבוך מסתתרות מפלצות מסוכנות שכבר הביאו למותם של כמה מהרצים. עקיצתן מסוכנת והיא כבר הביאה את האומללים לטירוף דעת שאחריתו מוות. אף רץ לא שרד לילה במבוך לאחר שהשערים נסגרו. התעלומה עומדת בעינה - מי בנה את המבוך? מדוע הנערים הובאו לשם? האם ניתן לצאת ממנו?
כפי שניתן לצפות, הופעתו של תומאס הסקרן והאמיץ תניע ניסיון חדש לחפש תשובה לשאלות אלו. ניסיון שיעורר קונפליקט בתוך חבורת הנערים, בעיקר מצידו של גאלי (וויל פולטר) בתפקיד הבריון בעל האלמנטים המניאקיים באישיותו. מצד שני, נראה שיש דבר מיוחד בתומאס. אחד הרצים שהורעלו מכיר אותו ומנסה, לכן, גם לתקוף אותו. בהמשך הופעתו תוביל להגעתה של דמות נוספת שכמותה לא ראו הנערים מאז הגיעו למקום בו הם נמצאים כעת. האם השינויים המתחוללים הם לטובה, או שהם עומדים לגזור כלייה על הצעירים - התשובה לא תהייה חד משמעית.
רוב הסרט מתנהל סביב הגילוי ההדרגתי של המבוך, וההשפעה שיש לגילויים אלו על אלו הנמצאים מחוצה לו. ברמה הדרמטית הבסיסית של משחק ועניין במתרחש, הסרט צפוי לספק את רוב המשתייכים לקבוצת הגיל שאליה הוא פונה (12-16). חרף התקציב הדל, המבוך מרשים, וגם אם אין אינוונטר מרשים של מפלצות, הבימוי (סרטו הארוך הראשון של הבמאי ווס בול, שסרטו הקצר "Ruin" פתח לו את השער להוליווד) הוא אינטנסיבי.
מנגד, זה בערך מה שיש בסרט. אמירה מעניינת, או חריגה יוצאת דופן משטאנץ עלילתי אינה בנמצא. מבלי לחשוף אלמנטים שיתגלו בחלקו האחרון של הסרט אפשר לומר שהחלק של הצגת התשובות הופך את כל מה שהיה קודם למופרך. הכנת התשתית הנדרשת לקראת הסרט הבא (שהפקתו כבר החלה) אינה מבטיחה רבות לגבי רמת ההיגיון של הפרקים הבאים.
