לוח שנה ל-540 שנה כבר קניתם?
מדפיס לוח השנה בג'מייקה ב-1798 כלל לא ידע עברית, הרכבת בזמן המנדט פרסמה לוח כיס לצד זמני הנסיעות ובפתח תקווה שלפני קום המדינה לוח השנה היה תלת-לשוני. מת"ס עד תשע"ה: מסע חובק עולם אחר לוחות השנה
השנה מתחילה באמצע ספטמבר, וזה גם הזמן להתחדש בלוח שנה. מהמוסך הקרוב או מחברת ענק, כחלק מתרומה או כפרסומת על הקיר, לוחות השנה העבריים איתנו כבר מאות שנים. אבל ד"ר יורם מלצר, עורך אתר הספרייה הלאומית, מספר כי לפני יותר מ-200 שנה הלוחות הכל כך מוכרים לנו נראו שונים לחלוטין. לפני התמונות והדוגמאות, הנה ההסבר שלו ושל ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוספי ישראל בספרייה הלאומית.
שנה חדשה ב-ynet:
מיוחד: השנה שלנו - סיפור מכל יום
להכתיש ולערוף. מה עומד מאחורי המילים שעשו את תשע"ד?
דבוראי בן 90 גילה את הסוד לאריכות ימים
"הלוחות היו בעבר בפורמט של ספרים או פנקסים", מספר מלצר. "שערי חליפין של מטבעות, גרמי השמיים, נתוני גאות ושפל, מידע חקלאי ואינפורמציה על מדינות ובעלי תפקידים - כל אלו הן דוגמאות לפרטי מידע שהופיעו בפרסומי לוחות השנה". ד"ר חזי עמיאור מציין שלוחות שנה יהודיים מוכרים כבר מהמאה ה-18 והיו נפוצים בכל קהילות אירופה. לאותם לוחות קדמו "אלמנכים", לוחות שהכילו מידע שימושי רב, וכבר אז הייתה להם חשיבות כלכלית: "הם היו מוכרים כבר בימי הביניים. גם האלמנכים וגם הלוחות המודרניים הם פלטפורמות לפרסום עם יתרון כלכלי מובהק - יש להם חשיפה לשנה שלמה".
נבירה בארכיוני הספרייה הלאומית מאפשרת הצצה ללוחות שנה ססגוניים וייחודיים לאורך ההיסטוריה של המדינה וגם הרבה לפני הקמתה. הנה מקצת מאותם לוחות שנה מרתקים - מג'מייקה ועד פתח תקווה, מלוח של כולל בירושלים עד ללוחות של אגד ואל על.
כל הנוסחאות
לוח זה הוכן בשנת 1700, שנת ת"ס בספירה העברית, והוא לא היה לוח שנה, אלא למעשה לוח ל-540 שנה (עד שנת 2240). באותן שנים, מסביר ד"ר עמיאור, הדפוס לא היה נפוץ ולכן לא הדפיסו לוחות מדי שנה. ב-1816 הודפס הלוח בשנית והתמונה מלמעלה היא מאותה הדפסה שנייה.
"הלוח כולל נוסחאות כיצד לחשב את הזמנים בעידן שבו אין לוחות שנה כל שנה", מציין עמיאור ומעריך כי ככל הנראה הכין את הלוח מומחה לאסטרונומיה יהודית - הלוח מאפשר את כל החישובים המסובכים של עיבורי השנה, החודש, מולד הלבנה ועוד. לפי הסימנים, מוסיף מלצר, "הלוח הוכן באשכנז, לפי הבהרה שנכתבה ביידיש ובגרמנית". הלוח נתרם לספרייה הלאומית על ידי האספן הפרטי ביל גרוס.
מה עשו יהודים בג'מייקה?
העמוד לקוח מיומן שנתי (אלמנך) מסחרי ולא יהודי שהופץ בג'מייקה ב-1798, והוא מתייחס לשנים העבריות תקנ"ח-תקנ"ט. העמוד הספציפי הוקדש לחגים ומועדים יהודים והאלמנך היה במקור בבעלות סוחר ממוצא אנגלי ואירי בג'מייקה, ששמו רשום בתוך הספר. מדוע שלוח שנה ג'מייקני יכלול תאריכים יהודיים? מלצר מסביר: "יהודים התיישבו בג'מייקה עוד לפני האנגלים, שכבשו את האי מידי הספרדים ב-1655. יהודים נמשכו לשם בגלל האפשרויות המסחריות - בעיקר מסחר בזהב ואבנים ירקות, אך גם סחר בעבדים. הם היוו עשרות אחוזים מהסוחרים באי והעובדה שהאלמנך מכיל תאריכים יהודיים מעידה על מרכזיותם בג'מייקה".
לפי מלצר, המדפיס לא ידע עברית: "הוא ניסה לבנות את האותיות עד כמה שהיה יכול והעתיק אותן ממקור כלשהו, ולכן יש שם גם שגיאות". חלק מהיהודים בג'מייקה היו צאצאים של אנוסים מספרד ופורטוגל, אחרים היגרו מהולנד ונוספים הגיעו מאנגליה. "תחת שלטון ספרד באי היהודים קיימו מנהגיהם בסתר", אומר מלצר, "עם בוא האנגלים שבו היהודים לקיים את מנהגיהם בגלוי. היומן הודפס יותר מ-100 שנה לאחר מכן והוא עדות לבתי הכנסת ולחיים היהודים המלאים באי".
פטנט עם תפילת הדרך
כמו הלוח מ-1700, גם לוח זה מביט קדימה - זהו לוח ל-120 שנה, שהודפס לראשונה ב-1820, תק"פ. "זה לא לוח לשנה מסוימת, אלא מתנה לדרשה", אומר עמיאור. עותק זה הודפס בהדפסה מחודשת ב-1850 בלונדון והוקדש לנדבן משה מונטיפיורי. הלוח מכיל מידע אסטרונומי לסדר החיים היהודי. אנשים לקחו לוח כזה לעשרות שנים וידעו לחשב את פרשת השבוע ואת זמני הדלקת הנרות". בלוח מופיעה גם תפילת הדרך ולדברי עמיאור "מדובר בפטנט, כדי שאנשים ישתמשו בלוח בכבוד ולא יוכלו לזרוק אותו כי תפילה היא קודש ואין לזרוק אותה". גם לוח זה נתרם על ידי האספן הפרטי גרוס.
בעקבות השמש
הלוח כתוב בכתב יד רש"י עתיק. "החודשים הם לועזיים ולא עבריים, זמני השמש הם לפי הלוח הלועזי", מסביר אוצר אוספי ישראל בספרייה הלאומית. "הלוח מחולק לשבועות ולזמני זריחת השמש ושקיעתה, אורך היום, זמני קריאת שמע, זמני תפילה והדלקת נרות. בראש הלוח נכתב במליצות 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים' - כלומר, הלוח הזה הוא לזמני הירח והשמש". לוח זה היה ככל הנראה יחידאי ושימש במקום אחד בלבד, ככל הנראה בבית כנסת או רב קהילה, והוא הוכן כפי הנראה באיטליה. נתרם על ידי האספן הפרטי ביל גרוס.
פרסומת קבועה
זהו לוח בגודל כרזה מלפני מעט יותר מ-100 שנה, שנתרם בשנה זו לספרייה הלאומית. הספרייה קיימת עוד משנת 1892, כלומר 20 שנה לפני תרומת הלוח. הלוח הופץ על ידי כולל בירושלים ביישוב הישן. "אז היו חיים מכספי תרומות מאירופה והיו צריכים כל שנה לגייס כספים שתמכו בהם", אומר עמיאור, שמסביר כי הלוח עזר למימון: "הוא תלוי בבית כל השנה, זו פרסומת קבועה".
לוח זה נכתב בכתב רש"י וניתן לראות שהחגים מצוינים בו פעמיים, כפי שהיה נהוג לחגוג בגולה, בעוד שבארץ מרבית החגים נחגגים ערב אחד בלבד: "הלוח מותאם לקהל היעד, הקהילות היהודיות בגולה, ומשמש להן מזכרת מארץ ישראל. בצד ימין מופיעה תמונה של עיר הקודש ירושלים לצד קברי מלכי בית דוד, באמצע מופיעה תמונה של הר הבית ומשמאל תמונה של חברון".
זו גם כן?
זהו לוח שנה שמיועד להתרמה לצדקה למוסד הדתי - ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס. "הלוח הופץ בירושלים והמיוחד הוא שהוסיפו בלוח את מפת ארץ ישראל לפי גבולות ההבטחה, כולל עבר הירדן המזרחי", מציין עמיאור. "בהדפסה זו, ב-1922, עוד לא היה ברור שעבר הירדן המזרחי אינו חלק מהבית הלאומי. רק כשנה קודם לכן הוציאה בריטניה את מרבית עבר הירדן המזרחי מתחומי ארץ ישראל והקימה בו את ממלכת ירדן". הלוח נתרם לספרייה על ידי האספן גרוס.
לפני ימי הגטו
"לוח זה הוא משנות השיא של יהדות פולין והודפס בקרקוב, שכעבור כעשור הפכה לגטו אחד גדול", אומר עמיאור. "הלוח כולל את פרשות השבוע ואת שעות הדלקת הנרות ואינו כולל תאריכים עבריים, אלא רק לועזיים. הסיבה היא שהדלקת הנרות מחושבת לפי שקיעת השמש וזמני השמש נקבעים לפי הלוח הלועזי. הפסקה התחתונה ביידיש כוללת מידע על השכונות שבהן יש היתר טלטול חפצים בשבת והשכונות שבהן חל איסור טלטול". הלוח לקוח מתוך אוסף הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
נכנס לכיס
"בתקופת המנדט הרכבת רצתה לתת לנוסעים אפשרות לתכנן את נסיעותיהם וצירפה להם לוח שנה לועזי", מסביר עמיאור מדוע ב-1931 יצא לוח שנה מטעם הרכבת. "אין בו לוח עברי כי הרכבת היתה שייכת לשלטון המנדט הבריטי, שהפעיל אז את Palestine Railways. זהו לוח שנה מאוד תמציתי עם ימות השבוע ומתחתיהם זמני יציאת והגעת הרכבות". בלוח השנה, המתקפל לתוך הכיס, מופיעות רכבות בקו תל אביב-חיפה, תל אביב-קנטרה (בצפון מזרח מצרים), ורכבות שמגיעות מיפו ומירושלים. הלוח הגיע לידי הספרייה הלאומית על ידי אחד מעובדיה שנסע ברכבת באותה שנה וקיבל את הלוח.
עם הפנים לתורמים
זהו לוח כיס ארץ-ישראלי לשנת 1931-1932 של ישיבת שער השמיים בירושלים, ועליו צילום של מבנה הישיבה. "כתוב על הלוח שהוא מיועד לשנת תרצ"ב לפ"ק. כלומר לפרט קטן, כשהכוונה היא שידוע שזוהי שנת התרצ"ב, אך מציינים אותה ללא האלפים - תרצ"ב בלבד. ישיבה זו נזקקה כנראה לגייס כספים ולוח זה הוא המוצר הפרסומי שלה. יש כאן תאריכים ארץ-ישראלים ולכן לא צוין פה כל חג פעמיים, כפי שהיה נהוג בגולה. גב הלוח כתוב באנגלית לטובת התורמים מחו"ל". מקורו של הלוח בארכיון העיר פתח תקווה.
ימי המולדות
לוח כיס זה הודפס בתש"ב, שש שנים לפני קיום המדינה, על ידי הוצאת רפאל חיים הכהן בירושלים, כלוח מסחרי. "הלוח כולל מולדות, ברכת החודש, כתוב בו באיזו שבת יש לברך על תחילת החודש, ימי החגים, זמני הדלקת נרות ותפילת הדרך", אומר עמיאור, אוצר אוספי ישראל בספרייה הלאומית. גם מקור לוח זה הוא בארכיון העיר פתח תקווה.
שלוש שפות
התמונה שלמעלה הא השער של לוח שנה שבועי בצורת פנקס, של "הוצאת התחיה" מירושלים. "המיוחד בלוח הוא שהוא מייצג את תלת-הלשוניות של תקופת המנדט והוא מופיע בעברית, בערבית ובאנגלית. הפנקס כולל גם את תפילת הדרך למשתמש הנוסע", מפרט עמיאור. מקור הלוח בארכיון העיר פתח תקווה.
ימי הגאולה
הלוח מתחיל משמאל לימין והוא לוח פרסומי שנמכר כשנה לאחר קום המדינה. במרכזו משפטים שונים הקשורים לבניין ולגאולה וליד כל חודש מופיע פסוק. עמיאור: "למשל, בחודש כסלו מופיע הפסוק 'מסרת יד גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים', שלקוח מחג החנוכה, ורומז בעצם למלחמת העצמאות. הכל ספוג בענייני הגאולה של המדינה, שקמה רק כמה חודשים קודם לכן". הלוח נתרם לספרייה הלאומית על ידי אזרח.
אחרי המלחמה
הלוח הופץ בסתיו 1950, שנתיים אחרי קום המדינה ושנה וחצי אחרי תום מלחמת העצמאות. עמיאור מסביר כי התאריכים שקובצו בצד ימין מתייחסים למאורעות במלחמת העצמאות: "ככל הנראה הפיצה את הלוח זרוע כלשהי של המדינה ומקורו בארכיון יד יערי של השומר הצעיר. הלוח מסודר לפי החודשים העבריים דווקא, ולא כמו הסידור הרווח היום לפי חודשים לועזיים".
טוב שההגה
עוד עדות ללוח שנה מסחרי. "אגד רצתה שהציבור יידע על התרחבותה וחילקה ברושור מתקפל כשי לנוסע", אומר עמיאור. "בעצם אגד משוויצה פה 'תראו איך אנחנו גדלים'. בצד שמאל יש ברכה לראש השנה. אגד למעשה ממתגת עצמה כמוביל הלאומי". מקורו של הפריט בארכיון אגד, והוא חלק מהפרויקט הדיגיטלי של הספרייה הלאומית. "זוהי גרפיקה של שנות ה-50, בשנים אלה היה חשוב למדינה להדגים כיצד הכלכלה בפרט והמדינה בכלל מתפתחות, וגם אגד מציגה את תרומתה לבניין הארץ".
עיר ואם
הלוח פורסם על ידי עיריית פתח תקווה לקראת חגיגות העשור למדינת ישראל וחגיגות ה-80 של פתח תקווה, שהוקמה כמושבה ב-1878 והוכרזה כעיר ב-1937. "העירייה חילקה את הלוח לתושבים לקראת יובל הגבורות של העיר והלוח כולל מסר וברכה לשנה החדשה מראש העירייה דאז פנחס רשיש". בצילום שמופיע בלוח, שמקורו בארכיון העיר פתח תקווה, נראית האנדרטה לזכר הברון רוטשילד בכניסה המערבית לפתח תקווה של היום.
למען היתומים
דוגמה לגוף נוסף שהיה צריך לגייס כספים וחילק את לוח השנה שלו לתורמים. "מופיע בלוח צילום של היתומים", אומר עמיאור על לוח שנת תשי"ט של בית היתומים "חפץ חיים" בירושלים. "בצד דברי ברכה ותודה על התרומות עד כה נכתבה בו בקשה לתרומות נוספות. בצ שמאל מופיעה אותה הברכה ביידיש". הלוח נמסר לספרייה על ידי אזרח.
למה לי פוליטיקה השנה?
ב-1965 הפוליטיקה נכנסה גם ללוחות השנה. "המפלגה הליברלית העצמאית, שהייתה מפלגת מרכז, רצה לבחירות הכלליות בנובמבר 1965 תחת הסימול ל"ע", מזכיר עמיאור. "גם מפלגות שמתמודדות לבחירות קופצות על העגלה של לוחות השנה כדי שהבוחר לא ישכח אותן. רואים על לוח השנה צילום של נער ונערה והסיסמה היא 'למען עתידם', עם ברכה: 'ליכוד לעם, שלום למדינה, חופש לפרט, רווחה לכל ישראל'". להצלחה בבחירות זה כנראה לא עזר במיוחד - הליברלים זכו בחמישה מנדטים, לעומת שבעה שהיו להם בכנסת שלפני כן.
מתגלגלים
אגד המשיכה לחלק לוחות שנה לנוסעיה ולכל מי שקשור בקואופרטיב, ובניגוד ללוח הקודם באוסף, משנת 1955-1956, הפעם מדובר בלוח בגודל פוסטר, לרגל 50 שנה לאגד, שהוקמה ב-1933. עמיאור: "זו פלטפורמה לפרסומת והפעם הם פחות מדברים בשם המדינה המתפתחת כמו בלוח הקודם, אלא מתרפקים על העבר עם תמונות של האוטובוסים הראשונים".
קיבוץ גלויות
"כמו אגד, גם אל על ממתגת עצמה כחברה לאומית", אומר עמיאור. "שנת 1991 היא שנה של עלייה מאסיבית מאוד לארץ, במיוחד מחבר העמים ומאתיופיה, ואל על מציגה על גבי כל חודשיים בלוח עלייה אחרת. לצד קולאז' של עולים על רקע נוף ישראלי הושם שיר קצר שמרמז על העלייה". פריט זה מקורו מאספן יהודי אמריקני שחי בניו יורק, שאסף במשך שנים פריטים הקשורים באל על. "יש לו מקדש בבית, חדר שלם מלא בכרזות וכובעים של אל על, ופריטי לוחות השנה מופיעים באוסף דיגיטלי של הספרייה הלאומית".
לוח שנה זה הוציאה אל על לרגל שנת היובל למדינה, וגם הוא הובא לספרייה הלאומית על ידי
האספן מניו יורק. "אל על היא חברה שבמשך שנים הייתה הפנים של ישראל בחו"ל. המדינה ניסתה למשוך אליה תיירים ובלוח הזה אל על ניסתה להראות מיהי ישראל", מפרט עמיאור. "רואים פה קולאז' של ממצאים ארכיאולוגיים, פסיפסים, מטבעות עתיקים ועמודים רומיים. גם ב-1998, כשאדם תולה לוח שנה כזה על הקיר או על המקרר, יש לו יצירת אמנות והאפקט של אל על הוא שהיא נמצאת בכל בית".
לפנייה לכתב/ת 
