הימה נמחקה: תמונות לוויין מאסון אקולוגי
תמרור אזהרה לים המלח: ניצול המים המסיבי והטיית הנהרות ייבשו לחלוטין את ימת אראל, פעם הרביעית בגודלה בעולם. מהן הסכנות הבריאותיות?
התמונות הן של ימה במרכז אסיה, אבל המחשבה הראשונה היא על ים המלח : תמונות לוויין שצילמה סוכנות נאס"א מראות כי לראשונה בהיסטוריה המודרנית התייבש לחלוטין חלק ניכר מימת אראל. הצילומים הללו מהווים תמרור אזהרה עז לגבי המשך ניצול המים בים המלח, שגם מפלס המים שלו - ממש כמו מפלס מי ימת אראל - ירד בעשרות מטרים בחצי המאה האחרונה.
התמונות של לוויין Terra של סוכנות החלל האמריקנית, שפורסמו בשבוע האחרון, מראות כי האגן המזרחי של הימה המרכז-אסייתית, שבעבר הייתה הימה הרביעית בגודלה בעולם, התייבש לחלוטין בחודש שעבר. בתמונות משנת 2000 ניתן לראות כי אותו אזור היה מכוסה לחלוטין במים.
"זו ככל הנראה הפעם הראשונה שהימה התייבשה לחלוטין ב-600 השנים האחרונות", אמר לנאס"א הגיאוגרף פיליפ מיקלין מאוניברסיטת ווסטרן מישיגן. לדבריו, בימי הביניים הימה התייבשה עקב הסטת מקור המים שלה, נהר אמו דריה, אל הים הכספי.
ב"גרדיאן" הבריטי נכתב כי מאז שנות ה-50 נהר זה והנהר המרכזי הנוסף באזור, סיר דארייה, הוסטו על ידי הממשלה הסובייטית כדי לספק השקיה לשדות כותנה באוזבקיסטן ובטורקמניסטן. מהלך אנטי-סביבתי זה הפחית באופן משמעותי את זרימת המים לימה. על פי הבנק העולמי, מפלס המים שלה צנח ב-16 מטרים בין 1960 ל-1996. לפי מיקלין, גם שנים שחונות יחסית וצניחה בכמות השלג שירד בהרי פאמיר תרמו אף הם לירידה במפלס המים בקיץ הנוכחי.
הקיץ חם יותר, החורף קר יותר
נאס"א החלה לצלם את ימת אראל בשנת 2000. כבר אז הייתה הימה מפוצלת לשניים - החלק הצפוני שבקזחסטן והדרומי באוזבקיסטן. גם החלק הדרומי היה מפוצל לשניים. באזור הצפוני נעשו מאמצים למנוע את המשך ההתייבשות, ואלו הצליחו חלקית.
עם זאת, במי החלק הדרומי המשיכו להשתמש לצורכי ענף הכותנה באוזבקיסטן, והתוצאה
הייתה שהאגן המזרחי של דרום הימה התייבש כמעט לחלוטין כבר ב-2009. שנה לאחר מכן הופתעו כולם לראות שוב מים רבים באזור. אבל הקאמבק לא המשיך לזמן רב, והשנה האזור הפך ליבש לחלוטין. אף שגובה המים נוטה להיות תנודתי, רק מעטים סבורים כי הימה תחזור אי פעם להיראות כפי שנראתה לפני שנות ה-60.
בנאס"א ציינו את תופעות הלוואי של האסון האקולוגי ואמרו כי האבק שנושב מקרקעית הימה שנחשפה בעקבות התייבשות המים, לצד הכימיקלים החקלאיים, מהווים סכנה בריאותית. "אובדן ההשפעה המרסנת של גוף מים כה גדול הפך את הקיצים לחמים ויבשים יותר ואת החורפים לקרים יותר", הוסיפו. לפי נאס"א, סכר שבנתה קזחסטן ב-2005 היה הניסיון האחרון לשמר כמה מחלקי ימת אראל, אבל למעשה היווה "עונש מוות" לדרום הימה.
כמו בימת אראל, גם בים המלח החלק הדרומי כבר התייבש לחלוטין - הן עקב השימוש במימי נהר הירדן והנחלים הזורמים אליו והן על ידי ניצולם על ידי המפעלים השונים. החלק הצפוני והמרכזי של ים המלח לא צפוי להתייבש. למרות ירידה של עשרות מטרים במפלסו, שהגיע לאחרונה ל-427 מתחת לפני הים, עומק המים עומד על כ-200 מטרים - ולכן ים המוות לא צפוי להיעלם.
לפנייה לכתב/ת 
