נעים להכיר, האושפיזות
לסוכה שלנו אנחנו מזמינים את מרים הנביאה, לאה אמנו, סבתא שושנה והמשוררת לאה גולדברג. עם כל הכבוד לאושפיזין המסורתיים, גם בסוכה מקומן של הנשים חייב להיות קבוע וזהה למקומם של הגברים
גם השנה נזמין את החברים, הדודים ושאר אורחים הנוהגים לפקוד את סוכתנו. סוכות זה חג של אורחים ומארחים. נראה לי שתמיד היה כך, עוד מימי אברהם אבינו, דרך הסוכות שנבנו במרפסות של ירושלים בתקופת המקדש ובכל תפוצות ישראל: בטריפולי, באמסטרדם הגשומה – או בסרייבו, משם הגיע סבא יעקב הפרטי שלי ז"ל, שסיפר לי כי שם, בסוכה של משפחת ברוך, היה תנור עצים, ובכל זאת, גם בקור היו אורחים. ומה לגבי אורחות? נדמה כי המסורת היהודית דילגה עליהן.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- טיפולי המרע: הנטייה המינית היא צלם אלוהים/ רוחמה וייס
- מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet
- ושמחְת בחגֶך: כך תתלבשי לסוכה
בשנה שעברה התארחתי בסוכתה של משפחה חסידית אחת. על קיר הסוכה הייתה רשימה מקושטת של אושפיזין ובה נכתב: "עולו אושפיזין עילאין קדישין". כלומר, היכנסו אורחים עליונים וקדושים, ותחתיה רשימה לפי ימי החג: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.
"זהו מנהג האר"י הקדוש מצפת", הסביר לי בעל הבית. "נוסף לאורחים הגשמיים שמגיעים לסוכה לאורך החג, מזמינים אליה באופן רוחני, גם את האבות הקדושים להיות עמנו. שרים להם ונהנים מחברתם". "איזה מנהג יפה", אמרתי. "אבל למה רק גברים? האם לא היו אמהות, נביאות וגיבורות?"
לחברי החסיד לא הייתה תשובה טובה, והוא פטר אותי בלגלוג קל וחיוך מרחם על ה"חילויני שלא מבין", כי זה הכל עניין של "מדרגות קדושה" ושל "כיוונים עליונים". למה אני צריך שוב לבלבל את המסורת?
פעמיים לאה
אז החלטנו שני דברים: ראשית, שגם אנחנו רוצים להזמין אורחים מהעבר, לעשות "הולוגרמה" שלהם ולשיר להם שירים. ושנית,
שאצלנו יהיו גם אורחות. "אושפיזות", אם תרצו. יש כמה נשים רציניות מאד שנשמח שיקפצו לבקר בחג, וגם חשבנו איזה שירים לשיר להן.
אל הסוכה השנה אנו מזמינים את מרים הנביאה אחות משה ואהרון, שהצילה את אחיה ממוות כאשר שמה אותו בתיבה, ואף שרה ויצאה במחולות אחרי חציית ים סוף. חשבנו לשיר לה את "דומם שטה", וגם את "גאו - גאה" מההגדה של פסח.
לצידה, בחרנו בלאה אימנו. הילדים ריחמו על התפקיד שייעדה לה התורה כמי שאחותה הצעירה והיפה עלתה עליה באהבתו של בעלה, ורצו לפצות אותה אצלנו. נשיר לה את השיר היפה "אני אוהב אותך לאה" של צביקה פיק, שכתב אהוד מנור.
אחרי מרים ולאה, תשב בסוכה שלנו המשוררת לאה גולדברג, מי שכתבה את "דירה להשכיר" - ספר הילדים האהוב במשפחה. וברשימת האושפיזות שלנו – גם סבתא שושנה ז"ל. היא אמנם לא הייתה נביאה, אבל הייתה סבתא טובה מאוד שהגעגועים אליה לא פוסקים.
תעשו כבוד לנשים שלנו
גם אתם יכולים ליצור לכם מסורת שעושה כבוד לנשים. נשים חזקות, משמעותיות ומלאות עשייה ממלאות את כל שורות ההיסטוריה שלנו.
מקומן חייב להיות קבוע וזהה למקומם של הגברים שאנחנו מוקירים וזוכרים מימי התנ"ך, לאורך שנות ההיסטוריה היהודית, העשייה הציונית ועד ימינו אנו: בפוליטיקה ובהובלת המדינה, בהגות, בתרבות וביצירה.
אגב חברי החסידי, אנחנו ישובים מעורבבים בסוכה - בנים ובנות. וכמו שהחיים שלנו מעורבבים ושוויוניים, כך אנחנו גם רוצים להביט על העבר שלנו. ככל שנבנה לנו תמונת עבר מאוזנת יותר, שתיתן לנשים את מקומן הראוי, כך תיבנה כאן חברה שוויונית ובריאה יותר. ושיהיה לנו חג שמח, עם מאכלים טעימים, קישוטים יפים, טיפות ראשונות של גשם והרבה אורחים ואורחות.
- ערן ברוך הוא מנכ"ל ארגון "בינה", העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי