רבנים לירושלים: הרב שלמה עמאר והרב אריה שטרן

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• צדיקה כתמר: לא הבינה ממה ההתלהבות/ פרידה
• צו הרחקה לגברים מהמקווה/ הרב רפי אוסטרוף
• ניו-יורק: היהודים זועמים - עקב אופרה אנטישמית   
  

הכתרתם של הרבנים עמאר ושטרן מהווה ניצחון פוליטי של ראש העיר ברקת, השר לשרותי דת נפתלי בנט וסגנו אלי בן דהן. ברקת התעקש לתת ביטוי ברבנות ירושלים לרוב תושביה, ולבחור רב אחד חרדי ואחד ציוני-דתי - אף שהרכב האסיפה הבוחרת איפשר מינוי שני רבנים ציוניים. ברקת ובן-דהן יישרו קו, ויחד עם הרב חיים דרוקמן, ממנהיגי הציונות הדתית, הובילו יועציהם הבכירים אבי לרנר וטל גן-צבי מהלך מורכב, שכלל גם את שינוי הרכב הגוף הבוחר - עד לניצחון.

ש"ס, לעומתם, רק נחלצה ברגע האחרון ממבוכה ונמנעה מתבוסה, לאחר שימים ספורים לפני ההצבעה התפייסו ראשיה עם הרב עמאר והודיעו על תמיכה בו. עם זאת מדובר בהישג חלקי בלבד, שכן פעלו לבחירת הרב לאו לרבנות האשכנזית. יהדות התורה, שתמכה בלאו ואליהו, נכשלה.

מהפך בתפיסה

בהמלך ההצבעה בבניין העירייה, הפגינו עשרות בני אדם בכיכר ספרא בירושלים נגד מועמדותו של הרב אליהו לתפקיד רב העיר, זאת בעקבות שורה של התבטאויות ופסקי הלכה שנויים במחלוקת שהשמיע בשנים האחרונות. מול המפגינים שרו ורקדו כמה מתומכיו של הרב אליהו. מוקדם יותר היום, פרסמנו כאן כי בלילה האחרון שיגר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מכתב לחברי האסיפה הבוחרת של רבני ירושלים, ובו הוא הפנה את תשומת ליבם להתבטאויותיו של רב העיר צפת בעבר, וקרא להם "להפעיל שיקול דעת".

אחת-עשרה שנים, מאז פטירת הרבנים שלום משאש ויצחק קוליץ בשנת 2003, התנהלה בירת ישראל ללא רב ראשי מכהן. רשימת המתמודדים הייתה ארוכה (ונוצצת) וכללה 11 רבנים ל"כתר" הספרדי, ובהם הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר, רב העיר צפת שמואל אליהו, רבה של באר-שבע (ואחיו של יו"ר ש"ס) יהודה דרעי, הרב והדיין (וחתנו של הרב עובדיה יוסף) מרדכי טולדאנו - וחבר הכנסת לשעבר הרב חיים אמסלם.

לתפקיד הרב האשכנזי התמודדו שמונה, ובהם, לצד הרב הנבחר המכהן ראש מכון "הלכה ברורה" הרב אריה שטרן - גם ראש ישיבת "מרכז הרב" יעקב שפירא, הרב משה חיים לאו מנתניה (אחיו של הרב הראשי האשכנזי) - ורב שכונת גילֹה בבירה, אליהו שלזינגר. אלא ששתי הרשימות הצטמצמו ביותר מ-50%, לאחר פרישתם או פסילתם של עשרה מועמדים.

השלכות פוליטיות

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות, בעיקר מצד ש"ס ששלטה במשרד לשירותי דת (באמצעות השרים יצחק כהן ויעקב מרגי), להביא

לבחירת רבנים לעיר – אך ללא הועיל. המפלגה החרדית סירבה במשך תקופה ארוכה לדרישת ראש העיר ברקת ושותפיו הדתיים-לאומיים למנות לפחות רב אחד "ציוני", והתעקשה על שניים מטעמה. אלה, בתגובה (ולא רק הם), דאגו לסחבת בירוקרטית, משפטית ובעיקר פוליטית, שנמשכה שנים.

עם כניסתה של "הבית היהודי" לממשלה, קבעו השר נפתלי בנט וסגנו אלי בן-דהן תקנות חדשות המגדילות את כוחם באסיפה הבוחרת את רבני הערים. בכך למעשה, סללו את הדרך לבחירתם בירושלים של רבנים המקובלים על "הבית היהודי" ועל ראש העיר - מבלי שיזדקקו לקולות החרדים.

על מנת להדק את התמיכה, נרשם פיוס היסטורי בין הרבנים הראשיים בהווה ובעבר - יצחק יוסף ושלמה עמאר - וזאת לאחר שיו"ר ש"ס אריה דרעי, המקורב ליוסף, הבין כי הרב עמאר הוא המועמד המוביל. המהלך פגע, בין היתר, בח"כ אלי ישי, הקורא תיגר על מנהיגותו של היו"ר, ונהנה עד עתה מגיבוי רבני שקט מצד מקורבו, הרב עמאר. ישי תלה ברב שנבחר ציפיות כגושפנקא רבנית במקרה של מהלך פוליטי עתידי נגד ש"ס, אך כעת, משזה מונה לתפקיד ממלכתי, יהיה עליו להימנע מכל עיסוק שכזה.