ישיבות הסדר בלי תלמידים: 20% מהמוסדות מתחת ל-10
בכחמישית מישיבות ההסדר - 13 במספר - יש פחות מעשרה נרשמים לשנת הלימודים הנוכחית, ובשלושה מהם - אף לא אחד, וזאת למרות עלייה כללית במספר התלמידים בכלל הישיבות. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי ynet. הגורם: זינוק של כ-36% במספר הישיבות ההסדר, בתוך חמש שנים
שילה, אפרת, באר-שבע - 0 תלמידים במחזור; תל אביב - 1; קריית אונו, קריית גת - 3. חסידי השוויון בנטל כועסים על ישיבות ההסדר בגלל השירות הפעיל המקוצר, אבל בציבור הדתי מוטרדים בעיקר מדבר אחד: אינפלציה במספר המוסדות, הגורמת למיעוט תלמידים בכל ישיבה, ולזילות המסלול כולו.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
בעוד שבמספר התלמידים נרשמה בחמש השנים האחרונות עלייה של 15% - מ-1,582 נרשמים ב-2009 ל-1,821 ב-2014, הרי שמספר הישיבות זינק באותה תקופה בשיעור של 36% - מ-47 ל-64 (ועוד כמה שפועלות באופן עצמאי, ולא במסגרת איגוד ישיבות ההסדר, ולכן לא נכללו בספירה זו). התוצאה: בכחמישית מהמוסדות, 13 במספר, נרשמו פחות מעשרה בוגרי י"ב ללימודים בשנה א', ובשלושה מהם – אף לא אחד.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- צפו: זקוק לישועה? שלם 1,848 ש"ח
- פבלו רוזנברג: "אני מדבר עם אלוהים"
- "הרופאים בנפאל שאלו: אתם כולכם משפחה?"
מנתונים שהגיעו לידי ynet עולה, כי ישיבת ההסדר הוותיקה ביישוב שילה סובלת כבר חמש שנים מאפס רישום, וכך גם הישיבה בבאר שבע. ישיבת "שבות ישראל" באפרת עומדת גם היא על אפס (לעומת שני נרשמים בשנה שעברה, וחמישה לפני שנתיים).
בישיבת "אורות אביב" בתל אביב ישנו רק תלמיד אחד במחזור שנפתח בחודש אלול האחרון (אחרי שלוש שנים ללא רישום בכלל), ובקריית גת וקריית אונו – שלושה. לישיבות "הר שלום" ו"רעותא" נרשמו ארבעה, ל"בית אורות" הוותיקה בירושלים – חמישה, לחולון ולשבי שומרון – שישה, בכרמיאל לומדים שמונה תלמידים חדשים, ולהר ברכה נרשמו תשעה.
הוותיקות שומרות על חוסן
הישיבות עם מספר הנרשמים הגבוה ביותר הן אלו הוותיקות והמבוססות יחסית, והן גם נהנות
מיציבוּת ברישום: שדרות - 109 תלמידים בשנה א', קרני שומרון – 83, "הר עציון" ואיתמר – 75, מצפה רמון – 66, בית-אל – 65, עתניאל – 63, מעלות – 60, עכו – 56, קריית שמונה – 52, ומעלה אדומים – 51.
היעדר הרישום אינו בהכרח מביא לסגירת מוסדות או למראות של בתי-מדרש ריקים מאדם – הן בזכות תלמידי המחזורים הקודמים, שעוד לא סיימו את המסלול, והן משום שבמרביתם פועל "כולל אברכים" (לתלמידים נשואים).
ככלל, מוסדות הנקלעים למשבר אינם ממהרים להיסגר, אלא ינסו תחילה להתחדש – למשל בשימת דגש על לימוד תורה באווירה או בסגנון מיוחדים ואטרקטיביים, או בהכתרת רב מוכר וכריזמטי כראש ישיבה, על מנת למשוך תלמידים.
בישיבת "אורות שאול", למשל, נעשה מהלך כזה לפני שנתיים - והוכיח את עצמו. היא עברה מפתח-תקווה לרעננה, העמידה בראשה שלושה רבנים שלכל אחד פן מיוחד משלו – והרישום זינק באחת משבעה ל-41, ובשנה שלאחר מכן עלה שוב, ל-48.
לא על חשבון משלם המסים
ריבוי הישיבות איננו מכביד על משלם המסים, מאחר שרק אלו עם 40 תלמידים או יותר
נתמכות על ידי המדינה, וגם בהן התקצוב הוא יחסי, "פר-ראש". למעשה, מרגע שמשרד הביטחון הכיר בישיבה כ"הסדר", היא רשאית לצרף תלמידים למסלול השירות המיוחד - אך אינה מחוייבת בכך.
ההסתייגות של רבים מראשי ה"הסדר" לתופעה, אפוא, היא מטעמים אחרים, כמו ניראוּת וזילות המסלול כולו. בנוסף, הם מביעים חשש כי שיקול הדעת של רבנים - למשל בעיצוב הקו האידיאולוגי של המוסד, או באופן הטיפול בתלמידים "בעייתיים" – משתבש בתנאי מצוקה שכאלה, שכן הם נלחמים על כל אחד משיקולים הזרים לייעודו של ההסדר.
מנגד, בישיבות הקטנות מסבירים כי ישנם תלמידים שדווקא האווירה האינטימית בבית המדרש היא שמעשירה ומשביחה את לימוד התורה שלהם, בבחינת "אין אדם לומד תורה אלא היכן שלבו חפץ", ועל כן אין זה נכון להקים מוסדות גדולים והומי-אדם בלבד – ובמיוחד כאשר עלויות האחזקה הכבדות נופלות עליהם בלבד.
איגוד הישיבות: יש מקום לכולן
מהנהלת איגוד ישיבות ההסדר נמסר בתגובה לנתונים: "יש מקום גם לישיבות גדולות וגם לישיבות קטנות. לכל תלמיד יש ישיבה
שמתאימה לאופיו ויכולה לתרום להצלחתו.
"אנו מאמינים כי בהימצאותן של ישיבות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, יש תרומה למדינה ולחברה הישראלית, וגם לישיבות בשכונות במרכז הארץ יש תפקיד ציוני וחברתי.
"משרד החינוך איננו מתקצב ישיבה שאין בה לפחות ארבעים תלמידים, ולכן גם אם יש ישיבות שמספר התלמידים שלהן הנמצאים במסלול ההסדר, קטן - צריך להבין כי יש להם תלמידים במסלולים אחרים".
