בישיבה החילונית יוצרים תלמוד תל-אביבי
בימים שבהם לימוד תורה ושירות צבאי נאמרים במשולב בעיקר בצעקות, ב"בינה" מתכנסים צעירים חילונים שבחרו לדחות את השירות הצבאי בשנה, כדי ללמוד יהדות שבעה ימים בשבוע, מתוך ריק מוחלט. "הם מרגישים שמשהו חסר בזהותם. משהו קרה שם, בין הפלמ"ח לתנ"ך, בין התנ"ך לפלמ"ח. יש שם חור"
כמה קילומטרים מזרחה, בישיבת ההסדר "מאיר הראל" שבמודיעין, רכונים הבחורים באותה ההתלהבות על ספרי הגמרא, מתעמקים בסוגיות – ומגיעים למסקנות זהות לאלו של עמיתיהם החילונים: "ככל שאנו לומדים יותר, כך אנו מבינים שאנחנו יודעים פחות".
עוד כתבות וידיאו ב"אורות":
- אבן חיים: לקום מהשכול ולהתחיל מבראשית
- דוברת חברון חולמת על שלום
דתיות בצבא: "גברים בתחפושת" - או אליטת המגזר?
ניר ברוידא, ראש הישיבה החילונית, הוא בוגר החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב. "באקדמיה למדתי תלמוד כמו שלומדים מדע", הוא מספר ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "אבל פה אנחנו עושים משהו אחר, כי אנחנו ניגשים לטקסטים האלה לא כחוקרים, אלא כבעלי הבית. אבל בשונה מהישיבות הקלאסיות, אנחנו לא פוסקים פה הלכה", הוא מוסיף, אלא לומדים הלכה לשם הלימוד. "אנחנו יכולים להבין מהי ההלכה, אבל היא לא מחייבת אותנו".
אבודים ביהדותם
הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, אומר כי "בכל בוקר בתפילה מזכירים את המשפט מתוך מסכת פאה, 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. זאת אומרת, שלימוד התורה לשמה הוא הערך הגבוה ביותר מבין הערכים ביהדות. זה גם מה שעושה את בית המדרש למקום הקדוש ביותר ביהדות".
יובל, תלמיד במכינה הקדם-צבאית "בינה", מספר שהגיע ללימודי היהדות מתוך ריק מוחלט: "אני מוצא הרבה מאוד אנשים, גם סביבי, נורא-נורא אבודים. אני יהודי, ואני לא יודע על זה הרבה. אני יודע שבתקשורת – לפחות בזו שאני מכיר – 'נכנסים' הרבה פעמים בדתיים, וחשבתי לי שבמקום להמשיך את העליהום ולהמשיך להתלהט, צריך להיכנס לתוך הסיפור הזה כדי להבין את הניחוחות, להבין את הריח, את המרקם. כדי להצליח להתמצא יותר בסיפור הזה".
במים שבהם לימוד תורה ושירות צבאי מושמעים במשולב בעיקר בקונוטציות פולמוסיות, ב"בינה" מתכנסים
צעירים חילונים שבחרו לדחות את השירות הצבאי בשנה, כדי ללמוד יהדות שבעה ימים בשבוע. "הקמנו פה מדינה יהודית לאומית", ברוידא אומר. "הם מרגישים שאם הם בני הלאום היהודי הזה, ויהדותם משמעותית בזהות שלהם, אז משהו חסר. משהו קרה שם, בין הפלמ"ח לתנ"ך, בין התנ"ך לפלמ"ח. יש שם חור.
"באיזשהו אופן, אני מרגיש שאנחנו יוצרים פה את התלמוד התל-אביבי. היה תלמוד ירושלמי, היה בבלי, ועכשיו זה. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו מתחילים ביצירה".
<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>