המבקר: מיליארדים שמגיעים למקובלים ולבד"צ - לא ממוסים

ענף כלכלי שלם, משגשג ועתיר מזומנים, פועל במשק הישראלי מבלי לשלם מסים לקופת המדינה. כך עולה מדו"ח של מבקר המדינה על מדיניות המיסוי של המדינה כלפי "מקובלים" וגופי הכשר פרטיים (בד"צים). על פי הדו"ח, "רובו של ההון הרב שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה. רשות המסים טרם קבעה מדיניות ברורה ולא הוציאה הנחיות לדרכי מיסוי ענף המקובלים וכן לא יזמה את הבהרת המצב המשפטי בעניין".

כתבות נוספות בנושא:

יש הכרעה: כתב אישום חמור נגד הרב פינטו

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את הרב מצגר

במהלך המחצית השנייה של השנה שעברה ערך מבקר המדינה בדיקה מקיפה של מדיניות המיסוי כלפי חצרות רבנים מקובלים, עוסקים במכירת תשמישי קדושה ואספקת שירותי רבנות על כל סוגיהם. כמו כן, נבדקה מדיניות המיסוי כלפי בד"צים, גופים פרטיים העוסקים במתן הכשר למזון ובמתן הכשר הלכתי לפעולות שונות.

לטענת המבקר לגופים אלה הכנסות גבוהות מאוד, אולם הם אינם משלמים מס על הכנסות אלו, בטענה כי מדובר במתנות או תרומות. על פי הדו"ח, הגיעה הרשות ב-2003 להסכם עם רב מקובל אחד, שבמסגרתו שילם הרב סכום חד-פעמי של 20 מיליון שקל (כ-3% בלבד מהיקף הון הצבור בחשבון הבנק שלו). בהסכם צוין, עם זאת, כי הרב כופר בחבות המס שלו והתשלום לרשות המסים הוא "תשלום טובה" בלבד.

כתבות נוספות מדו"ח המבקר

• 36% מעובדי נמל אשדוד - קרובי משפחה
• המבקר: ליקויים בתהליכי הפרטת חברות
• "הצרכנים לא מיוצגים בהחלטות על ייבוא"
  

ההסכם עמד בניגוד לחוות הדעת המשפטיות ברשות שקבעו כי פעילותו של הרב היא עסק והכסף שנכנס לחשבונו הוא הכנסות לכל דבר ועניין. המבקר מציין כי כתוצאה מההסכם, נמנע השימוש בתקדים שלפיו כספי המקובלים הם הכנסות ונפגעה יכולתה של הרשות לגבות מסים ממקובלים אחרים.

הפרקליטות קוראת לגיבוש הנחיות מסודרות

באותה שנה קבעה פרקליטות המדינה כי התנהלות רשות המסים במקרה של אותו מקובל הייתה שגויה וכי יש צורך בהנחיה מסודרת שתאפשר לגבות מס ממקובלים. אף על פי כן, רשות המסים לא יזמה עד היום מהלך שכזה. מה שהרשות כן עשתה, זה לדרוש ב-2009 ממדגם מייצג של 29 מקובלים להגיש הצהרות הון ודוחות שנתיים. עם זאת, רק 22 מקובלים הגישו דו"חות כנדרש, רק 8 תיקים טופלו ומתוכם הגיעה הרשות להסדר עם ארבעה מקובלים בלבד.

עוד באותה שנה, יזמה רשות המסים מהלך למיסוי נותני שירותי דת שאינם מקובלים, כגון, מוהלים, שוחטים וכיוב'. בעקבות דרישה שהגיעה אל שוחטים לדווח על הכנסותיהם, פנה נבחר ציבור אל מנהל רשות המסים דאז, יהודה נסרדישי, בבקשה שיבטל את הפנייה: "לאחרונה קיבלו שוחטים רבים המועסקים כשכירים באגודת השוחטים וכד' הודעות על כך שמס הכנסה רואה בהם כעצמאים ובהתאם לכך הם נדרשים לנהוג על פי כל הכללים החלים על עצמאים", ציין נבחר הציבור. "יצוין שמדובר בשכירים בלבד המועסקים כך במשך שנים רבות. מפאת דחיפות הנושא אודה לך על תשובתך המהירה ונתינת הוראה להקפיא את ההליכים עד לבירור הנושא".

על פי דו"ח המבקר, פנה כעבור חודש אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת דאז, אל פקיד שומה גוש דן דאז וביקש ממנו ומאנשיו "להפעיל את שיקול דעתכם" בדבר אופן המשך הטיפול בשוחטים שאליהם נשלחו דרישות להגשת דוחות מס. לטענת המבקר, רשות המסים הקפיאה את הטיפול בעניין זה, והשוחטים לא הוכללו ברשת המס, על אף שבמאגר המידע של הרשות לא נמצאו מסמכים שבהם מפורט מדוע הוקפא הטיפול בשוחטים, ואם הקפאת הטיפול קשורה לפנייה של נבחר הציבור.

אי סדרים בהתנהלות בד"צים

דו"ח המבקר חושף גם שורה של אי סדרים בטיפול באותם גופי כשרות פרטיים, המכונים בד"צים. לטענת המבקר, בישראל פועלים 27 גופי כשרות פרטיים, ש-14 מהם אינם רשומים ברשם התאגידים. חלקם מוגדרים כעמותות, אך בדיקה ברשם העמותות העלתה כי לא נמצא כל מידע על ניהול פעילות של השגחת כשרות בעמותות הללו. רוב מוסדות הכשרות הללו, לא הגישו מעולם דו"ח כספי ואין כל מידע על הכנסותיהם.

בדו"ח מובא סיפורו של אחד ממוסדות הכשרות הפרטיים הגדולים בארץ, שמאוגד בחברה בע"מ. חברה זו דיווחה בשנים 2010 ו-2011 על מחזור של כ-6 מיליון ש"ח בכל שנה אך ההכנסה חייבת במס שעליה דיווחה הייתה כ-40 אלפי ש"ח ו-27 אלפי ש"ח לכל אחת מהשנים בהתאמה. כלומר, רק כחצי אחוז מההכנסה הכוללת. בשנים 2001-2008, נקבעו לחברה שומות שבהן גובה ההכנסה היה 4.8 מיליון שקל בממוצע לשנה, וגובה ההכנסה החייבת במס היה כ-126 אלף שקל בממוצע לשנה (כ-2.6% מההכנסה הכוללת).

מבדיקת המבקר עולה, כי החברה טענה לפני פקיד השומה כי חלק מתשלומיה למשגיחי הכשרות ולשוחטים מטעמה, אינם חייבים במס הואיל ועבודתם של שוחטים ומשגיחים אלה מתבצעת בחו"ל על ידי תושבי חוץ.

המבקר מציין כי על פי החוק, המשלם לתושב חוץ חייב לנכות מס בשיעור של 25%, אם מדובר בהכנסה החייבת במס. אך בהסכמי השומה שנעשו עם החברה נקבע כי החברה תחויב במס בשיעור של 12.5% על התשלומים לעובדיה תושבי החוץ, כלומר חצי משיעור המס. כמו כן, פקיד השומה אישר לראות בתשלומים של החברה לעובדיה תושבי החוץ - הוצאה המוכרת בחלקה למס, על אף היעדר אסמכתאות המוכיחות את תושבות החוץ של חלק מעובדים אלה.

מבקר המדינה מציין בדו"ח כי היעדר הפיקוח של רשות המסים על מקובלים ובד"צים מעלה גם את החשש שפעילותם משמשת להלבנת הון. על פי הדו"ח, ברשות לאיסור הלבנת הון התקבלו מאז 2002 כ-240 דיווחים בלתי רגילים לגבי 11 מקובלים ו-6 בד"צים. דיווחים אלה נוגעים לפעולות פיננסיות מחשידות, בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, שמתוכם כ-877 מיליון שקל נוגעים למקובל אחד.

(צילום: רויטרס)

המבקר מציין כי "קיום כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ובחשבונות בנק של בד"צים, שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, מעלה את החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין 'מקלט מס' או 'מסלקה' לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשש האמור, על רשות המסים, בשיתוף גורמי האכיפה האחרים, להעמיק את הבדיקה בתחום זה". 

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הפעולות שנעשו בתחום הביאו לכך שהסוגיה המורכבת של מיסוי כספים המתקבלים אצל מקובלים כמתנה או כהכנסה בגין שרות, הונחה על שולחן בית המשפט. לעמדתנו, בית המשפט הוא זה שצריך לקבוע את הפרשנות החוקית בעניין.

לעניין החשש שמעלה המבקר, שלפי המידע המצוי ברשות לאיסור להלבנת הון, המצביע על הלבנת הון והעלמות מס בבד"צים, כזכור, נכון למצב החוקי כיום, רשות המסים מנועה מלקבל מידע שוטף מהרשות לאיסור הלבנת הון. מתוך הכרה בחשיבות של קבלת מידע זה לצורך הטיפול בהעלמות מס והון שחור מקדמת הרשות הצעת חוק שתאפשר העברת מידע שכזה. לצערנו, הצעת החוק מעוכבת בכנסת כבר תקופה ארוכה".

ככלל, ציינו ברשות המסים כי היא מקדמת שורת צעדי חקיקה שיתנו לה אמצעים וכלים נוספים לחשיפת הון לא מדווח - אך הבהירו כי היא סובלת גם ממחסור מתמשך בכוח אדם, שממנו נבעו חלק מהליקויים. "רשות מסים אפקטיבית וחזקה צריכה למלא את השורות בעובדים כך תוכל לתת מענה הולם לריבויי המשימות", נכתב בתגובה לדו"ח, "בשנתיים האחרונות נוספו לשורות הרשות עובדים חדשים רבים ששולבו במערכי החקירות, השומה והביקורת אולם נדרשת עדיין תוספת כוח אדם משמעותית".