"הצרכנים לא מיוצגים בהחלטות על ייבוא"

במשרד מבקר בדקו את הצהרות משרד הכלכלה לעידוד ייבוא. המשרד מבקש להוריד כך מחירים לצרכן, זאת למרות שפתיחת השוק לייבוא לא תמיד מוריד מחירים לצרכן, שייבוא נוכחי יקר בישראל בעשרות ומאות אחוזים לעומת חו"ל – פער שאי אפשר לשייך רק לחסמי ייבוא ושמשרד הכלכלה אמור לייצג גם את התעשייה המקומית. בדו"ח המבקר נקבע כי למרות האג'נדה הפרו יבוא של משרד הכלכלה, יש צעדים שהיו אמורים להינקט כדי להקל על ייבוא שלא ננקטו.

• שופרסל מייבאת תפוחים יותר בזול אך מוכרת ביוקר
• קמעונאים: מילקי ב-90 אג' ו"נוזיל מוצרי ייבוא"
• הממשלה אישרה פתיחת ענף המזון לייבוא
  

הצרכנים והיבואנים לא מיוצגים

נמצא כי "משרד הכלכלה לא פעל להבטחת ייצוג מאוזן של כלל המגזרים במשק בתהליך קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות הנוגעות ליבוא טובין, ולא וידא כי בתהליכים אלה יישמר האיזון בין עקרונות התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרון השמירה על התעשייה המקומית".

כתבות נוספות מדו"ח המבקר:

• 36% מעובדי נמל אשדוד - קרובי משפחה
• המבקר: מיליארדים שמגיעים למקובלים ולבד"צ - לא ממוסים
• המבקר: ליקויים בתהליכי הפרטת חברות
  

אין תחרותיות בחלוקת המכסות

לגבי משרדי הכלכלה והחקלאות, המבקר קבע כי הם פועלים בחוסר יעילות בחלוקת מכסות הייבוא בפטור ממכס או במכס מופחת. "חלוקת העבודה בין המשרדים אינה יעילה ויוצרת מנגנונים מקבילים וביורוקרטיה מיותרת. נוסף על כך הוראות מנכ"ל משרד הכלכלה לחלוקת המכסות אינן משקפות את עקרון התחרותיות".

בעיה נוספת היא שהתניית יבוא בהמצאת אישור או רישיון קודם לייבוא הטובין לא מופיעה בדרך כלל בצו ייבוא חופשי כנדרש. עוד טענה היא שההסדרות הקובעות את הייבוא, לא תמיד עולות בקנה אחד עם אמנות או הסכמים בינלאומיים עליהם חתומה ממשלת ישראל כנדרש.

מבקר המדינה: יותר מדי התאמות מקומיות לתקנים

למבקר יש השגות לעניין התקינה בישראל. לפי הדו"ח, על הממונה על התקינה לקבוע נוהל עבודה לקבלת תקנים רשמיים או לביטולים, לפי קריטריונים קבועים, ברורים ושקופים. נוהל כזה עדיין לא נקבע.

המבקר תוהה מדוע ישראל ממשיכה לייצר תקנים: "למרות שחוק התקנים קובע שבעת אימוץ תקנים בינ"ל רשאי המכון לשנות תנאים בהם רק בנסיבות מיוחדות, כשיש הכרח לעשות זאת בשל תנאים ייחודיים למדינת ישראל, חרף ההצהרות של מכון התקנים ושל משרד הכלכלה, שלפיהן בסוף שנת 2013 מקורם של כ-60% מהתקנים בכלל ושל כ-90% מהתקנים הרשמיים היה בתקנים בין-לאומיים, נמצא כי רק כ-30% מכלל התקנים המאומצים אומצו ככתבם וכלשונם, והיתר אומצו בשינויים ותוספות לאומיים הייחודיים לישראל. יתרה מזאת, מבין התקנים הרשמיים המאומצים רק 5% אומצו ככתבם וכלשונם", כך לפי הדו"ח.

לא נמנעו בדיקות כפולות במכון התקנים

עוד נכתב כי מכון התקנים חתם על 5 הסכמי הכרה עם מעבדות בינלאומיות, באופן שנועד לפשט את הליכי יבוא הטובין, למנוע בדיקות כפולות ולהוזיל את הבדיקות, שעלויותיהן מגולמות במחיר המוצר לצרכן, אך כאמור – התקנים עדיין עברו התאמות ושינויים.

הדו"ח מכנה הליכים אלה כמסורבלים, אך מבקר המדינה לא מפרט אם בדק אם יש סיבה לכך שהתקנים לא אומצו ככתבם, ואם יש יתרון בכך של ישראל יש תקן משלה, או לאו. בנוסף לא ברור מהדו"ח אם נבדק: האם טוב שישראל תוותר על תקנים משלה ותסתמך רק על תקנים שמחברים במדינות אחרות? כלומר אם טוב לה למדינה לאבד מרצונה את היכולת לכתוב תקנים לעצמה.

נקבע כי יש היעדר שקיפות בסיווג טובין במכון התקנים: "סיווג הטובין המאושר על ידי בתי המכס הוא הבסיס לקביעה אילו סעיפי החוק יחולו על הטובין ומשפיע על שיעור המכס החל עליהם. לא אחת מתגלעות מחלוקות בין בתי המכס ליבואנים בנוגע לסיווג הטובין. ליחידת הסיווג בהנהלת מינהל המכס אין מידע בנוגע למחלוקות אלו. מידע זה חיוני לשם יצירת אחידות בין בתי המכס, לשם מניעת מחלוקות חוזרות ונשנות ולשם קיום בקרה על עבודת המעריכים בבתי המכס. בעניין זה נמצא גם שאין בנמצא מאגר פתוח לציבור, ובו רשומות החלטות עקרוניות שהתקבלו בתחום סיווג הטובין".

עקב כך, המלצות המבקר הן:

"1. על משרד הכלכלה ומשרד האוצר לגבש מדיניות אחידה ומתואמת בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין לישראל, תוך איזון בין עקרונות הגברת התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרונות השמירה על התעשייה המקומית וההגנה על בריאות הציבור ובטיחותו.

"2. על הממונה על התקינה לגבש נוהל עבודה ובו מנגנון לקבלת תקנים רשמיים או להסרתם לפי קריטריונים קבועים, ברורים ושקופים, לרבות לוח זמנים לשם כך.

"3. על משרד הכלכלה ועל הממונה על התקינה לוודא כי המכון יאמץ תקנים בין-לאומיים בהתאם לחוק התקנים, הקובע כי חריגה מתקן בין-לאומי תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד, כאשר יש הכרח לעשות כן. על משרד הכלכלה לוודא כי הסכמי ההכרה ההדדיים של המכון עם מעבדות בין-לאומיות ישמשו למטרות שלשמן נועדו - להקל את תהליך כניסת הטובין לארץ. בכלל זה על המשרד לעמוד על כך שההתאמות והשינויים הנעשים בעת קבלת תקנים יהיו מזעריים, כדי שבדיקות ההשלמה הנדרשות נוסף על בדיקות המעבדות הבין-לאומיות יצומצמו למינימום ההכרחי.

"4. על הממונה על התקינה להוביל תהליכים לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה בעבודת מכון התקנים בכובעיו השונים, לרבות אישור מחירון המכון. במסגרת זו על המכון לנהוג בשקיפות ולפרסם את מלוא המידע, כנדרש בחוק חופש המידע ובתקנות שהותקנו על פיו. ראוי כי הממונה על התקינה יפקח מקרוב על בדיקת תצהירי היבואנים המרוכזת בידי מכון התקנים, ויבחן את התועלת למשק במתן בלעדיות למכון בתחום זה, תוך העלאת החלופות המיטביות לבדיקת התצהירים בהתאם לצורך.

5. בד בבד, מן הראוי כי משרד הכלכלה יבחן את האפשרות לניתוק הקשר בין הליך התקינה במכון התקנים לבין בדיקות היבוא וביניהן לבין פעולותיו המסחריות של המכון. כמו כן ראוי,כי משרד הכלכלה יחתום על הסכמי ההכרהבדרגשלמדינות, כדי שמעמדן של המעבדות הפרטיות לא ייפגע".