בלי לגהץ: היכונו לשינוי דרמטי בארנק שלכם

חודש וחצי אחרי שהושק באופן רשמי מכשיר האייפון 6 של אפל, גם בישראל השתרכו תורים ארוכים שכללו מאות אנשים הממתינים בקוצר רוח לרכישת המכשיר החדש.

• עוזבים את המזומנים: איך זה ישפיע עלינו?
• רוכשים בחו"ל? אל תמהרו לשלם בשקלים
• אצבע על הארנק: הטכנולוגיות שבדרך אל הכיס שלנו
  

בין שלל השכלולים, אולי הבשורה המעניינת ביותר של המכשיר הזה היא מערכת ה"אפל־פיי" המאפשרת תשלום מהיר ונוח על ידי הצמדת המכשיר למסוף מיוחד בבית העסק, ללא צורך ב"גיהוץ" או מגע כל שהוא בין המכשיר למסוף. האפשרות לשלם דורשת טביעת אצבע והמערכת החדשה תאפשר גם שימוש בכמה כרטיסי אשראי כשבכל פעם ניתן לבחור את הכרטיס הרצוי.

אפל היא לא היחידה הפועלת בשוק התשלומים בסלולר הגדל משנה לשנה וצפוי להגיע לטריליון דולר ב–2017. השחקנים בשוק הזה כוללים את חברות כרטיסי האשראי, חברות הסלולר, יצרניות מכשירי הסלולר וציוד המסופים, חברות תוכנה ומוסדות פיננסיים שונים.

מקומה של ישראל לא נפקד בתחום הזה, אולם בעוד המדינה הקטנה שלנו נחשבת לכמעט מעצמה בתחום אפליקציות התשלומים, טכנולוגיות התשלום, המאפשרות תשלום אלקטרוני ללא גיהוץ ואף ללא הקלדה במכשיר הסלולר, עדיין משתרכות מאחור והניסיונות לקדם מיזמים בתחום בישראל – לא ממש צלחו, אולם נראה כי המצב הזה הולך להשתנות.

מפס מגנטי לתשלום ללא מגע

מסתבר שכדי לאפשר תשלום באמצעים מתקדמים, צריך לעבור קודם כמה תחנות בדרך. כרטיס פלסטיק עם פס מגנטי קיים בישראל כבר כמה עשורים ויש המכנים אותו אף "הדור הראשון". הפס המגנטי מכיל את המידע הרלוונטי אודות מחזיק הכרטיס ומאפשר באמצעות הגיהוץ את העסקה.

כרטיסים מתקדמים יותר הם אלו המכילים גם שבב אלקטרוני (צ'יפ) שהופך אותם ל"כרטיסים חכמים" - השבב האלקטרוני מכיל את המידע אודות מחזיק הכרטיס. המידע הנמצא בכרטיס עובר באופן מאובטח הרבה יותר, כאשר הלקוח נדרש גם להקליד בעת העסקה את הקוד הסודי שלו. התוספת הזו קיימת כבר מספר שנים באירופה, ומן הסתם ישראלים רבים נתקלו בכך בעת רכישות שביצעו ביבשת האירופית.

ומה המצב בישראל? נכון להיום, כ-30% מהכרטיסים בארץ מכילים שבב חכם. כמות לא גדולה. אך זה צד אחד של הבעיה, הצד השני הוא המסופים הנמצאים בבתי העסק ואמורים לדעת לקרוא צ'יפ כזה. "הדיבור" בין השבב למסופים בבתי העסק הוא מוצפן. פרוטוקול ההצפנה הזה נקרא EMV (ראשי תיבות של Europay, MasterCard and Visa). כיום רוב המכשירים בבתי העסק בישראל אינם תומכים בכך, לא מבחינת החומרה ולא מבחינת התוכנה.

למה זה משנה? כי כדי להתקדם עם אפשרויות התשלום המשוכללות הכוללות "תשלום ללא מגע", יש צורך להכין את השוק מבחינת התשתית והתוכנה ל"כרטיסים חכמים" וכאמור, ישראל עדיין לא שם.

מה היא טכנולגיית התשלום ללא מגע (Contactless)? במילים פשוטות – אנו לוקחים את הכרטיס עם הפס המגנטי שמכיל בתוכו גם את הצ'יפ החכם – ומוסיפים לו גם אנטנה, כעת ניתן לקרב את הכרטיס למסוף (שיש בו הן את החומרה והן את התוכנה שיודעת לקרוא את השדר של האנטנה) ממרחק של עד 2 ס"מ והתשלום מתבצע. למעשה, אין צורך להוציא את הכרטיס מהארנק, לגהץ או להקליד משהו.

לשיטת הזו קוראים Near Field Communication או בקיצור NFC. ניתן לשלב אותה בכרטיס האשראי, בטלפון הסלולרי, או בכל חפץ שרוצים (למשל באמצעות מדבקה המכילה את האנטנה).

הטכנולוגיה הזו מאפשרת לשלב גם הטבות מותאמות (בעזרת אפליקציה) מבוססות מקום, מועדוני לקוחות ועוד, כך שמכשיר הסלולר יוכל להגיד לנו , למשל, איפה נוכל לקבל הנחה או הטבה בסביבה בה אנו נמצאים והוא גם ייחשב אותה אוטומטית בחשבון.

מדבקות על הטלפון

אז איפה עומדת הטכנולוגיה הזו בישראל? בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות להכנסת שימוש בטכנולוגיית תשלום ללא מגע. למעשה ניתן לומר כי אף אחד מהניסיונות הללו לא צלח.

הכל התחיל לפני כשלוש שנים כאשר החלה סלקום לבחון אפשרות להפעלת טכנולוגיית Contactles בישראל. היא קיימה מגעים מול 3 חברות כרטיסי האשראי ובסופו של דבר החליטה לחבור לחברת כאל, המטרה היתה שימוש בכרטיס הסים הנמצא במכשיר הסלולר שיכלול NFC ויוכל להתקשר עם המסוף בבית העסק ולבצע רכישות.

חברות האשראי האחרות, ישראכרט ולאומי קארד, לא רצו להישאר מאחור ולכן מיהרו לצאת עם הטכנולוגיה, אולם בצורה בסיסית למדי. החברות הנפיקו מדבקה (המכילה שבב)  שניתן להדביק על הטלפון ולבצע בה רכישות בבתי עסק מסויימים (ארקפה, סופר פארם ועוד) שבהם הוכנסו מסופים מיוחדים המסוגלים לקרוא את המדבקה. אולם כאמור, המיזמים הללו לא הצליחו.

למה? גורמים בענף כרטיסי האשראי המעורים בנושא אומרים ל ynet כי למעשה אף חברה לא עבדה ברצינות. "קודם כל ברמה העסקית יש לך שתי חברת אשראי שמצפות שהחברה השלישית תכף תשיק פרוייקט גדול ומתקדם, אז אין מצב שהם ישקיעו יותר מדי", אומר גורם בכיר בענף. לדבריו, החברות התכוננו לצאת לקרב אמיתי רק לאחר שהמוצר ייצא לשוק, אך זה לא קרה.

אולם בעיה ברמה הפרקטית יותר לצרכן היתה שאין לו למעשה היכן לשלם במדבקה הזו. כפי שציינו, אין מספיק מסופים שתומכים בכך. וגם כאשר היתה הסכמה של בית עסק להחליף למסוף מתקדם יותר, עלתה השאלה - מי ישלם על זה? בית העסק? חברת כרטיסי האשראי? כל אחד מגלגל את האחריות על השני ואם הסכום יגולגל בסופו של דבר על הצרכן, אז הוא בוודאי לא יעשה שימוש בטכנולוגיה הזו. השאלות הפתוחות הללו למעשה הם אלו שגם הפילו את המיזם המשותף בין סלקום לכאל.

סיוע ממקום לא צפוי

למרות הכישלון בהחדרת טכנולוגית התשלומים ללא מגע, תחום אחר בארנק הסלולרי דווקא חזק בישראל. למעשה את המילה ארנק סלולרי ניתן לקחת לשני כיוונים - תשלום באמצעות הסלולר עצמו פיזית (כמו בטכנולוגיית התשלומים ללא מגע) אך מצד שני הוא כולל את אפליקציות התשלומים - האפשרות לשלם בצורה מקוונת בתחומים שונים בעזרת שם וסיסמה, וכאלו יש בישראל לא מעט.

"קיימים שני דברים מהותיים - מכובדות וערך ללקוח", אומר ל ynet מנכ"ל ויזה אירופה בישראל, עודד סלומי. "הראשון הוא שאתה חייב להביא ערך אמיתי ללקוח. השני זה מכובדות בבתי עסק, כי אם אין לך איפה להשתמש בזה אתה לא זקוק לזה. מה שלאומי קארד וישראכרט הצליחו לעשות זה לקחת את כל הערכים שהם נותנים כמו אחד פלוס אחד והטבות וכו והכניסו אותם לתוך האפליקציה ואפשרו לי כלקוח לממש אותם לא משנה איפה אני נמצא. אני יכול להזמין כרטיס לסרט תוך כדי ישיבה בעבודה. זה ערך גדול וכמויות ההטבות מאוד גדולות. אתה גם מזמין ומשלם דרך האפליקציה".

"לחברות האשראי הישראליות יש דברים כל כך חדשניים גם ברמה עולמית, שאני מציג אותם במטה שלנו שיבואו לראות איזה דברים מדהימים עושים בישראל. זה המצאות ישראליות וזה לא קורה כל כך במדינות אחרות".

אז מה יותר טוב, האפליקציות או טכנולוגית התשלום ללא מגע?

"למעשה יש דיון עקרוני ומתמשך וזה המתח הטכנולוגי והעסקי בין NFC לבין תשלום באמצעות ענן (התקשורת בין הסלולר למסוף בית העסק, הנעשית באמצעות שרת). NFC זה אומר שדבר צריך להיות קרוב לשני, כלומר צריך לקרב את הארנק. שימוש בענן זה אומר - אני רשמתי את מספר כרטיס האשראי שלי באפליקציה (וזה יושב בשרת המחשב) ומתי שאני רוצה אני מכניס את הקודים הנדרשים, נותן הוראה ומשלם.

"הרבה 'סטארט-אפים' שמפתחים אפליקציות בתחום התשלומים אומרים - 'מה צריך NFC? הרי אני עושה את הכל באפליקציה למה אני צריך לקרב את המכשיר, לשדרג מסופים בבתי עסק - זה יקר ומסובך'. אבל מי שמתנגד ל NFC מקבל מאתנו את התשובה הבאה: אבטחת מידע בטכנולוגיה הזו היא ברמה הכי גבוהה ובסופו של דבר הצרכן צריך להרגיש בטוח. למה אין הרבה סחר אלקטרוני בישראל וגם במקומות אחרים בעולם? כי הלקוח לא מרגיש מספיק בטוח. הסיבה השניה זה מהירות ונוחות, בדרך כלל התשלום דרך הענן הוא יותר מורכב ומסובך ודורש הכנסת קודים ארוכים ולעיתים הוא גם "נופל". במגע פיזי זה לא קיים. הצרכן לא רוצה להתעסק יותר מדי בתשלום".

אז הפתרון שאפל הציגו במכשיר החדש הוא בעצם 'כלאיים' של שתי השיטות?

"ניתן לומר שאפל פתרה לנו את הסוגיה של NFC מול ענן, כולם חשבו שהם הולכים על הענן. אולם הם הפתיעו את כולם. הם אימצו את הגישה של הצרכן – ביטחון בקניה וחווית קניה , שתהיה מהירה. אפל הלכו עוד צעד, הם גם אמרו - אתם רוצים ביטחון? אין בעיה, התשלום יתבצע רק לאחר זיהוי בעזרת טביעת אצבע".

כלומר הם מחייבים את בתי העסק להציב תשתית שתתאים לטכנולוגיית התשלום ללא מגע?

"הם עשו פה צעד לא פשוט לחייב כביכול את כל בתי העסק לעבור ל Contactles , אבל אנחנו מאמינים שאם אפל הלכו לכיוון הזה, העולם יתיישר לפי הקו שלהם.

ואיך זה ישפיע עלינו בישראל. האם הטכנולוגיה הזו, הנמצאת בקיפאון בארץ הקודש, תקבל עדנה?

הטכנולוגיה הזו צפויה לקבל סיוע מכיוון לא צפוי, דווקא מצידו של הרגולטור - המפקח על הבנקים. שם פחות מתעניינים בשכלולים הטכנולוגיים, אלא יותר בשיפור אבטחת המידע. כך, קבע בנק ישראל שעד אוקטובר 2015 תצטרך חברת שב"א, המפעילה את התוכנה במסופי האשראי בישראל, להתאים אותה לעבודה עם הפרוטוקול המתקדם.  

"זה מגיע לישראל בעיתוי מאוד טוב, כי באוקטובר עוד שנה המסופים בבתי העסק בישראל יוכלו לעבוד עם תוכנה תואמת (בהתאם להוראות בנק ישראל)" אומר סולמי. "האם באמת ישתמשו בזה? אני מאמין שכן, החדירה של אייפון בישראל היא בין הגבוהות בעולם והצרכנים הישראלים רוצים את זה. זה ייתן תנופה לכל מיזמי המדבקות והמיזמים הנוספים המבוססים על ה- Contactles".