חיסכון לפי גיל: האם הפעם זה יצליח?

אחרי 5 שנים של סחבת, שלל טיוטות והבטחות, מנסים שוב במשרד האוצר לקדם את החלת מודל החיסכון הפנסיוני המותאם לגיל החוסך, כך שייכנס לתוקפו בעוד קצת יותר משנה.

• אוקטובר: תשואה אפסית בקופות הגמל
  

>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

הטיוטה החדשה שפרסם אגף שוק ההון באוצר אתמול (ד') מנסה לעקוף את הכנסת ולהציע מודל מצומצם ומרוכך יותר, אך ספק אם הוא נותן מענה כפי שנדרש ואם באמת הפעם הוא גם יגיע לידי יישום.

במה מדובר? כיום, מרבית כספי החוסכים, צעירים ומבוגרים, מנוהלים יחד באותה מדיניות השקעות, זאת למרות שהמאפיינים והצרכים שלהם שונים זה מזה לחלוטין.

כך לדוגמה, צעיר בן 30 שיש לו עוד 37 שנות עבודה עד לפרישה ולכן יכול גם להשקיע באפיקים בעלי סיכון גבוה ופוטנציאל לרווח גדול יותר, ואדם בן 66 שיש לו עוד שנה לפרישה וחושש מתנודתיות שתפגע בחיסכון שצבר כל חייו – שניהם מנהלים את כספם באותה קופה ובאותה מדיניות השקעות.

המציאות האבסורדית הזו באה לידי ביטוי בייתר שאת אחרי המשבר הפיננסי של 2008, אז גידלו לתדהמתם חוסכים רבים שחסכונותיהם נחתכו בעשרות אחוזים, לא הרבה זמן טרם מועד פרישתם.

בעקבות הביקורת הציבורית, הודיע משרד האוצר אז, כי יאמץ בישראל את המודל הצ'יליאני (שיושם בהצלחה בשנות התשעים בצ'ילה) הקובע כי ההשקעות של החסכונות הפנסיוניים יותאמו באופן אוטומטי לפי גיל החוסך.

לא באמצעות הכנסת

מאז 2009 ועד היום פרסם האוצר מספר טיוטות עם פירוט המודל המוצע ולוחות הזמנים ליישומו, אולם בפועל לא נעשה דבר. כך לדוגמה נקבע בתחילה כי המודל יתחיל ב-2011. זה כמובן לא קרה, ובהודעת האוצר בסוף אותה שנה, מדצמבר 2011, נקבע כי יישום המודל יתחיל בהדרגה מינואר 2013.

התוכנית שנקבעה כתקנות דרשה את אישורה של הכנסת אולם היא אפילו לא עלתה להצבעה בוועדות, בין הייתר בגלל התערבותו של יו"ר הוועדה המופקדת על הנושא – ח"כ חיים כץ. לטענת כץ, במודל המוצע לא ניתן מענה הולם לאלו העומדים לפני פרישה כך שהאוצר מתחייב כי יעניק "רשת ביטחון" לאותם חוסכים במקרה של טלטלה בשוק ההון שתפגע בחסכונותיהם.

אתמול כאמור, פרסם האוצר טיוטה, הפעם לא כתקנות שדורשות את אישור הכנסת , אלא הוראות שתוכל הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר לאשר בחתימתה. עם זאת, מכיוון ששינוי המודל לכלל החוסכים מחייב בכל זאת את אישור הכנסת , הרי שההוראות החדשות נוגעות רק לחוסכים חדשים.

הבחירה הזו של האוצר יצרה מילכוד - המודל לא נותן מענה אוטומטי לאותם אלו העומדים לקראת פרישה, כאשר דווקא הם זקוקים הכי הרבה להגנה מפני תנודתיות.

באוצר מנסים להפחית מחומרת הבעיה וטוענים שכאשר המודל ייכנס באמת לתוקף, הוא ילווה בקמפיין שיעודד את אותה אוכלוסיה לעבור מיוזמתה למסלול המתאים, גם אם זה לא נעשה באופן אוטומטי.

מה באמת קובעות ההוראות החדשות?

על פי ההוראות, גופים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וקופות ביטוח), יידרשו להקים 4 מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בקבוצות גיל שונות: מסלול השקעה לחוסכים מתחת לגיל 50; מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 50 עד 60; מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 60 ומעלה ומסלול השקעה לאלו שכבר מקבלים קצבה. בכל מסלול תהיה התאמה של רמת הסיכון בהתאם לגיל.

החל מינואר 2016, חוסכים חדשים - כל מי שמתחילים להפריש עבורו לחיסכון פנסיוני או מי שפותח חיסכון פנסיוני חדש או מי שמעביר את החיסכון שלו מחברה אחת לאחרת - ינותבו באופן אוטומטי לאחד מהמסלולים הללו.

כל חוסך אחר שירצה באופן יזום לעבור לאחד המסלולים הללו – יוכל לפנות לגוף המנהל ולבקש לעבור.

יש לציין כי במקביל ימשיכו הגופים הפיננסיים להציע מגוון מסלולי השקעה (כגון אלו המתמחים במנות, אג"ח וכדומה) אליהם ניתן יהיה לעבור על פי בקשה.

באלו חסכונות פנסיוניים מדובר? המודל יחול רק על חיסכון פנסיוני המיועד לשימוש החוסכים לאחר גיל הפרישה כגון קרן פנסיה או קופת גמל לקצבה. המודל לא יחול על מוצרי חיסכון שאינם מיועדים לגיל פרישה דוגמת קרן השתלמות (שניתן לפדותה לאחר שנים ספורות), קופת גמל לדמי מחלה, קופה מרכזית לפיצויים, קופות אישיות לפיצויים ועוד.

אז האם באמת המודל ייכנס לתוקף בעוד כשנה? ב"פורום החוסכים לפנסיה" מברכים על הודעת האוצר ומקווים לישומה, אולם גם שם מצביעים על הבעייתיות שבחוסר מתן "רשת ביטחון" לאותם אלו העומדים לפני פרישה.

שנה וחודשיים זה עוד הרבה זמן אולם נראה שגם הגופים המוסדיים לא צפויים להביע התנגדות. ה"בעיות" מבחינת האוצר, עשויות להגיע מכיוונם של חברי הכנסת שעוד לא אמרו את המילה האחרונה.