מ' הכלכלה: הפחתת מכסים לא מוזילה מוצרים
ראש הממשלה הכריז כי המפתח להורדת מחירי המזון הוא הפחתה או ביטול מוחלט של מכסים. אך מדו"ח רחב ומעמיק שפירסם משרד הכלכלה עולה כי המרוויחים העיקריים מהפחתת המכסים שנקבעה במסגרת ועדת טרכטנברג הם היבואנים וההטבה לא הביאה להוזלת מחירים במשק כמצופה
בתחילת השבוע הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המפתח להורדת מחירי המזון בישראל הוא הפחתה או ביטול מוחלט של מכסים. "אפשר וצריך להפחית ואף לבטל את המכסים על יבוא מזון", הודיע נתניהו בישיבה השבועית של הממשלה ואמר כי "זה צעד שייצור תחרות מיידית ויוריד מחירים".
יוקר המחייה - כתבות נוספות בנושא:
- נתניהו: להפחית או לבטל את המכסים על מזון
- המוצרים בפיקוח התייקרו ב-73% בעשור
- טור / רוצים את מחירי ברלין? שנו את הרגלי הקניות שלכם
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
היום התברר כי בעוד שראש הממשלה אמר את הדברים הללו, הגיש מנכ"ל משרד הכלכלה דו"ח רחב, פרי עבודתה הממושכת של ועדה בין-משרדית שהשורה התחתונה שלו הפוכה לחלוטין.
כך סיכם עמית לנג את ממצאיה של הועדה הבין-משרדית להגברת התחרות והסרת החסמים ביבוא: "בשנתיים וחצי האחרונות נעשו ניסיונות רבים להקל על יוקר המחייה אך בדיקתנו העלתה שלא הייתה כמעט השפעה להפחתת המכסים שנקבעה במסגרת ועדת טרכטנברג. גם אם הייתה השפעה, המרוויחים העיקריים היו היבואנים וההטבה לא הביאה להורדת המחיר לצרכן".
יש לציין כי דבריו של מנכ"ל משרד הכלכלה התייחסו לתכנית להפחתת מכסים שעליה המליצה ועדת טרכטנברג, אשר עסקה במכסים על מוצרי צריכה שאינם מוצרי מזון, בעוד שדבריו של ראש הממשלה התייחסו להפחתת מכסים על מוצרי מזון, כולל מוצרים שמיוצרים בארץ.
הוועדה מונתה באוגוסט 2013 על ידי קבינט יוקר המחיה שבראשו עומדים שר הכלכלה נפתלי בנט, ושר האוצר יאיר לפיד. בראשה עמדו מנכ"ל משרד הכלכלה מר עמית לנג, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, מר יונתן רגב. הוועדה פעלה במשך כשנה, קיימה 21 פגישות בהרכב רחב וכן קיימה פגישות פרטניות עם רגולטורים, עם יבואנים ועם בעלי עניין נוספים.
בין השאר, נקטה הוועדה בפעולות נוספות, לרבות הקמת אתר ייחודי לשיתוף הציבור שבו רוכזו כ-450 פניות, רובן מיבואנים, שהעלו חסמי יבוא והצעות לשיפור; ניתוח כלכלי בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים, רשות המסים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והבנק העולמי לשם זיהוי החסמים והמגמות הצפויות במשק; לימוד פרקטיקות בין-לאומיות בתחום היבוא וקיום פגישות עבודה וסמינרים עם מומחי רגולציה באיחוד האירופי.
הבעיה: הביורוקרטיה ולא המכסים
ממצאי הוועדה, שרוכזו בדו"ח עב כרס שהוגש בתחילת השבוע לשרי האוצר והכלכלה, מראים כי החסמים העיקריים ליבוא אינם מכסים אלא הביורוקרטיה הסבוכה שקשורה בהבאת מוצרים לארץ ושחרורם מהמכס. בין היתר, נטען בדו"ח כי בישראל יש עודף של אישורים מוקדמים הנדרשים מיבואני מוצרים, גם במקרים שבהם אין סכנה לבריאות הצרכנים.
כמו כן, נטען כי בישראל קיים עודף של פיקוח בנמלים ותקנים שאינם חופפים לתקנים בחו"ל ומצריכים השקעה נוספת רק לשם יבוא לישראל. לבסוף, נטען כי ריכוזיות יתר בקרב היבואנים עצמם מביאה למצב בו יבואנים גדולים חוסמים את כניסתה של תחרות מצד יבואנים קטנים יותר.
כמו כן, המליצה הוועדה להתאים את תקני היבוא בישראל למקובל במדינות אחרות בעולם ולהעניק לממונה על ההגבלים העסקיים כלים נוספים להגבלת יבואנים גדולים שמנסים לדחוק החוצה יבואנים קטנים יותר.
הוועדה לא המליצה על הפחתת מכסים ובדו"ח שלה נטען, כאמור, כי המקור ליוקר המחיה אינו היעדר תחרות מצד יבוא אלא יוקר היבוא עצמו. על פי ממצאי הוועדה, 70% מהצריכה הפרטית בישראל היא של מוצרים מיובאים, אך עלויות עודפות שמושתות על היבואנים באות לידי ביטוי במחיר הסופי לצרכן.
לפנייה לכתב/ת 
