נזק משימוש בעכבר הוכר כתאונת עבודה

סובלים מנזקים כתוצאה מעבודה ממושכת מול המחשב? ייתכן שמגיע לכם פיצוי. המוסד לביטוח לאומי הכיר לאחרונה בנזק שנגרם למרפקים של עובדת כתוצאה מעבודה ממושכת מול המחשב, כתאונת עבודה.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

• בגלל לחץ בהיי-טק: עובד הוגדר נכה נפשית
• אחרי מאבק ארוך: סרטן הוכר כתאונת עבודה
• כמה שווה יד קטועה של עובדת?
• עובדים בעמידה? עכשיו מגיע לכם פיצוי
  

מדובר בהחלטה בתביעה שהוגשה על ידי מהנדסת תוכנה, שהועסקה בחברת היי-טק למשך כשנה וחצי. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גיל וניצן הראל, פורט כי העובדת עבדה 12-10 שעות מדי יום מול שני מסכי מחשב בו זמנית. מסכים אלו היו מוצבים מימינה ומשמאלה, כאשר שולחן העבודה גבוה מגובה הכיסא.

עוד נטען, כי העובדת נאלצה לעשות פעולות רבות, רציפות ואינטנסיביות, של הפעלת העכבר מול המסכים בשתי ידיה. בתביעה פורט, כי העובדת עשתה שימוש בעכבר בדרך כלל בצד ימין, כשהיא הניחה את הזרועות על גב השולחן, דבר שגרם לעומסים בעיקר על מרפק ושורש כף היד. בשל כאב ומגבלה ביד זו - היא נהגה להחליף בין הידיים וכתוצאה, נגרמו לה כאב ומגבלה גם בזרוע ובשורש כף יד שמאל.

על פי התביעה, בעקבות הפגיעה במרפקיה, העובדת מתקשה לבצע פעולות פשוטות כמו צחצוח שיניים, פתיחת מקרר, שטיפת כלים ואף להתלבש. "המומחה התעסוקתי קבע שעלי להימנע מעבודה שכרוכה במאמצים חוזרים ונשנים בידיים", פורט בתביעה.

במוסד לביטוח לאומי הכירו בפגיעה שנגרמה למרפקי העובדת כתאונת עבודה, תחת ההגדרה - "מרפק טניס דו-צדדי". בעקבות זאת, העובדת צפויה להתייצב מול ועדה רפואית של הביטוח לאומי שתקבע את שיעור הנכות ובהמשך את גודל הפיצוי או הקצבה שתקבל.

הקושי: להוכיח קשר סיבתי

עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות נזיקין תאונות דרכים ורשלנות רפואית, מציין כי בעיות בריאותיות הקשורות לשעות ארוכות של ישיבה אל מול המחשב, אינן מוכרות תמיד על ידי הביטוח הלאומי כפגיעה הנובעת מהעבודה. זאת בשל הקושי להוכיח קשר בין פגיעות מצטברות בעבודה לבין בעיות בריאותיות שנגרמו כתוצאה מכך. "הבעייתיות נובעת מהצורך להוכיח שאכן יש קשר סיבתי בין אופי העבודה לבין הנזק שנגרם", הוא מפרט.

"חוק הביטוח הלאומי מגדיר מצבים של תאונות עבודה, כתאונה שהתרחשה במהלך העבודה, בדרך אליה או ממנה, אולם אינו כולל פגיעות לא-מובהקות", הוא מוסיף. "עם זאת, הפסיקה מאפשרת להכיר בפגיעות מיקרו-טראומה כפגיעה בעבודה. לשם כך, יש להוכיח כי העבודה כללה פעולות חוזרות ונשנות למשך פרק זמן ארוך, כשכל תנועה שחוזרת על עצמה מהווה למעשה פגיעה תנועתית זעירה". 

חרל"פ מדגים כי יש מצבים מובהקים שבהם מכירים בפגיעות מיקרו טראומה, למשל בעבודה של רצפים שעובדים שעות ארוכות על הברכיים וכתוצאה סובלים מבעיות ברכיים. בעבודה מול מחשב לעומת זאת, הסיכון נחשב לקטן יותר. "הפסיקה מכירה בפגיעה בכף היד או בשורש כף היד בגלל תנועה חוזרת ונשנית בפעולה מסוימת מול המחשב כתאונת עבודה, בתנאי שיש חוות דעת שקובעת שיש קשר סיבתי בין התנועתיות הזו לבין הנזק".

במידה שמצליחים להוכיח קשר, הביטוח הלאומי מכיר בתביעה וקובע שיעורי נכות. שיעורי נכות של 10%-19% מזכים את התובע במענק חד פעמי, והחל משיעור של 20% נכות ומעלה זכאים לקצבה חודשית קבועה. ניתן גם להגיש תביעה לקבלת פיצויים מהמעסיק, במסגרתה יש להוכיח כי הפגיעה שנגרמה נבעה מכך שהוא התרשל.