ברוך השם: ביהמ"ש נדרש להכריע איך יקראו לתינוקת

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

א' וש' נפרדו בזמן הריונה של האישה, ולאחר הלידה בחר כל אחד מהם להעניק לילדה שם אחר. הצדדים מציגים גרסאות סותרות בשאלה מהו השם הראשון שנרשם במשרד הפנים, אך אין מחלוקת כי כעת מופיע ברישום השם שבחרה האם. מאז התגרשו בני הזוג, ועל פי החוק, אין האב יכול עוד לשנות את השם באופן חד-צדדי – לכן פנה לבית המשפט. 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• משחקי הפסטידוס
• מרגש: למה קראתי לבני יעקב (קובי) זידאן
• ריד מיי ליפס: תהיה אישה חרדית בכנסת/ טלי פרקש
  

לטענת התובע, האישה ידעה עוד בזמן ההיריון על השם שהוא מתכוון להעניק לילדה, ואף הסכימה לכך - זאת בהתאם למנהג הדתי של בני עדות המזרח, שלפיו האב מחליט מה יהיה שם הצאצא הראשון. הוא הציג לבית המשפט תעודת לידה שבה מופיע בשם י', וסיכם כי יש בו "רושם מריר" לפיו האם חזרה בה "אך ורק כדי להראות מי הקובע".

האם: הוא בכלל לא רצה לפגוש את התינוקת

ש', מצדה, הכחישה בכתב ההגנה את טענות האב, ובכללן ההסכמה בדבר השם, והאשימה כי בשם "מסע נקם והתשה"

הוא מתעלם לחלוטין מן העובדה שמדובר בפעוטה, ומשיקולים של טובת הילדה, ופוגע קשות בזכויותיה. לדבריה, בתה התרגלה לשם המהווה חלק בלתי נפרד מתחושת הזהות המתגבשת בשלב זה של חייה.

האם טענה עוד כי א' סירב לפגוש את בתם המשותפת עד הגיעה לגיל חמישה חודשים, ולא שילם את דמי המזונות שנקבעו לה. "התובע עזב את התובעת בהיותה בחודש החמישי להריונה", כתבה באת-כוחה, עו"ד איריס שיינפלד, "במקביל לעזיבה הבהיר לה כי הוא אינו חפץ בתינוק שעתיד להיוולד, אלא שתעשה הפלה".

לדבריה, לא היה כל סיכום מוקדם בדבר השם שיינתן לילדה, שהרי עד ללידה ההורים כלל לא ידעו את מין העובר. לאחר מכן, היא טוענת, האב התעלם מעדכונים שהעבירה לו על הבחירה שלה. הרישום על ידו במשרד הפנים, תוך ניצול מעמדם האישי הרשמי כנשואים, הוא אפוא בבחינת מחטף.

"השם במשמעותו כשמה של האם"

על הטענה בדבר מנהג עדתם שלפיו הגבר הוא הקובע את שם הצאצא הראשון, כתבה כי הצדדים אמנם דתיים אך לא משתייכים

לכל סקטור. כך או כך, הוסיפה, הדברים נכונים רק בלידת בן זכר וכאשר האב נוכח במעמד נתינת השם, ובכל מקרה החוק הרלוונטי הוא רק חוק השמות, שלא מקנה עדיפות למי מההורים כאשר הזוג נשוי.

"לא ברור מניין השיג התובע את תעודת הלידה הנ"ל (שבה מופיע השם י')", הוסיפה ש' בכתב ההגנה. עוד היא העירה, כי משמעות השם שהאב מבקש להעניק לילדה זהה לשלה, על פי מקורות יהודיים, ולכן הוא אינו בא בחשבון.

בדיון שהתקיים הבוקר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, קרא סגן הנשיא, השופט מנחם הכהן, לשני צדדים להמציא לו תוצאות בדיקת פוליגרף שבה יתנו א' וש' תשובות לשאלה האם היה סיכום מוקדם ביניהם על שם בתם המשותפת. רק לאחר מכן הוא ישקול גם את טובת הילדה, ויכריע בעניין.